רעות יפעת עוזיאל, בתו של סא"ל יצחק יפעת ז"ל המוכר כצנחן מהתמונה בכותל המערבי שהלך לעולמו בשבת האחרונה, התארחה באולפן ערוץ 7 ושיחזרה את הסיפורים על אותה תמונה מפורסמת משחרור הכותל במלחמת ששת הימים.

"אבא היה אדם חזק שעבר מסלול חיים לא פשוט. הוא יליד 1943, המציאות הייתה שונה לגמרי ולטענתו הוא לא בכה כשהגיעו לכותל, אבל אין לי ספק שהוא התרגש. לגדול בבית כזה של הקמת המדינה - עבורנו הקיר הזה הוא קודש הקודשים שלנו", מספרת יפעת עוזיאל.

"בארבעים ושלוש שנותי שמעתי את הסיפור המון פעמים והוא תמיד אמר: 'הורדתי את הקסדה, הסתכלתי, נפעמתי, וחשבתי כמה המשפחה שלי חלמה להגיע למעמד הזה, למקום הזה, לחשיבות העצומה הזו. אין מקום כמו הכותל. נכון, היתה פקודה, אבל יש רגעים שגם תוך כדי פעולה אתה עוצר לרגע משתאה ואומר 'וואו שחררנו את ירושלים'", היא מוסיפה.

עוד באותו נושא:

לדבריה, אביה ואימה היו אנשי נתינה בכל מאודם, וכך גם חינכו את ילדיהם. "אמא שלי הייתה בין האנשים שהקימו את קידום הנוער בארץ. הורי הכירו כאשר עשו פעילות למען הקהילה. אבא שלי במשך שנים נסע להתנדב בשדרות וככל שיכל היה במילואים גם אחרי שעבר את הגיל. הוא נתן כל חייו הרצאות של מורשת קרב בארץ ובעולם. הנתינה הייתה בדם, כך חונכתי וכך אני מגדלת את הבנים שלי".

אחרי השבעה באוקטובר היא עצמה נכנסה למיזם של עשייה למען חיילים. "בתחילת המלחמה הקמתי 'חמ"ל חרבות ברזל פשוט פועלים'. בשבת אבי הלך לעולמו אך בחמישי עוד הייתי בגבול שג'עיה לתת צ'ופרים ושלוקרים לחיילים וביום שני הייתי בקיבוץ אחר בעוטף עזה. כבר תשעה חודשים, עזבתי את מקום העבודה שלי כדי להגיע כמה שיותר פעמים בשבוע לעוטף וגם לצפון הגענו".

כשרעות יפעת עוזיאל נשאלת מה תחושתה כשבעצם היא ממשיכה את הנתינה של אביה היא עונה "בימים אלו זה קצת מקבל תפנית כי אני מנסה לעכל את השבעה אבל ברור שאנחנו חייבים לתת. המלחמה הזאת נכפתה עלינו. השבעה באוקטובר שינה את חיינו. מה שקרה אסור שיקרה וחובה עלינו להגן על עצמנו, לשמור על המדינה הזאת כי אין לנו בית אחר, וכמובן עלינו להחזיר את כל החטופים, גם אלה שנלחמו לצד אבא שלי כמו יורם מצגר וחיים פרי. מגיע לכולם לחזור הביתה".

היא גם חושבת שדור הלוחמים הנוכחי הפריך את הסטיגמות של 'דור המסכים'. "היה מקובל להגיד שהילדים שלנו מפונקים, דור המסכים וכו'. אנחנו רואים את דור הצעירים נלחם ואני חושבת שבעקבות האסון והתמונות הקשות מהשבעה באוקטובר כולנו מבינים שאין ברירה. חשבנו שהם מפונקים אבל כנראה זה לא כמו שתיארנו לעצמנו. אנחנו בדרך אבל אני מאמינה שנגיע לסופה וננצח".