אורלי גלבוע, שבתה דניאלה חטופה בעזה, התירה אתמול לפרסם סרטון של חמאס שהיה אות החיים הראשון שקיבלה מבתה לפני חצי שנה.
"זה סרטון שפורסם על ידי חמאס בזמנו והיה ברשת. לא אישרנו בעבר לפרסם אותו בתקשורת מתוך רצון שלא לשתף פעולה עם הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס וגם היה קשה לנו לעכל אותו באותו זמן. זה היה סימן החיים הראשון שקיבלנו מהשבי מדניאלה", מספרת גלבוע בראיון לערוץ 7.
היא מסבירה גם את ההחלטה כעת לתת פומבי לסרטון בכלי התקשורת. "החלטנו בכל זאת לפרסם את הסרטון, כי אנחנו מבינים שזה זמן מאוד קריטי, שבו שני הצדדים נדרשים לעשות את המאמצים שלהם להגיע לעסקה. ביקשנו להזכיר לאנשים, בצורה הכי מוחשית שיש, את בתנו דניאלה ואת כל החטופים שנמצאים שם ומחכים שיצילו אותם".
"היא אמרה דברים שהוכתבו לה אבל כאמא שחווה את האירוע תשעה חודשים הרגשתי הזדהות עם מה שהיא אמרה. זו הייתה הקריאה הכי אותנטית שהופנתה למקבלי ההחלטות שלנו כדי להבהיר להם שהחטופים מחכים להם שישיבו אותם הביתה", מוסיפה האם.
היא חוזרת במהלך הראיון לרגעים שבהם התוודעה לסרטון. "כל האירוע התחיל מתמונה שחמאס פרסם והקצינה המלווה שלנו שלחה לנו שבה ראינו את דניאלה, קרינה ודורון, בתוך סוג של שעון חול כשבתחתית נכתב 'המשך יבוא'. זו היתה תקופה שחמאס פרסם תמונות וסרטונים שההמשך שלהם לא היה טוב. מאוד חששנו עד שהתפרסם הסרטון ולא ידענו לקראת מה אנחנו הולכים. קיבלנו אותו מאח שלי וצפינו בו וראינו את דניאלה. צפיתי בו פעם אחת ולא בכולו. זה היה לי מאוד קשה. דניאלה מאוד אוהבת משחק וידעה לעשות את זה. אני מזהה את הניואנסים שלה. ברגע שהיא פנתה למשפחה ולחבר שלה נשברתי. לא הצלחתי לעצור את הדמעות".
את הסרטון המלא שבו נראית גם החטיפה עצמה היא העדיפה שלא לראות. "גם כשהצבא הראה לנו בפעם הראשונה הבאתי למפגש את אח שלי. ראיתי את החלקים בסרטון שנוגעים רק לדניאלה. יש חלק שבו היא מדדה לג'יפ ופצועה ברגל ומראות נוספים שאני לא יכולה להתמודד איתם. באחד האולפנים שהתארחתי לא ידעו שלא ראיתי את הסרטון והקרינו אותו. הורדתי את הראש אבל שמעתי אתה הקולות וזה היה קשוח עבורי".
"בכל תשעת החודשים האחרונים אני מנסה לחסוך מעצמי את המקומות האלה שאני יודעת שיכולים לשבור אותי. לי הספיק המבט שלה בעיניים שאומר הכל", מדגישה האם.
היא מספרת על רגעי השבירה שלה. "הבקרים קשים יותר. אלה רגעים שאני קולטת שאני נמצאת במיטה שלי ואין לי מושג איפה היא. במהלך היום אני מנסה להיות בעשייה ולהימנע ממחשבות, אבל בבוקר ובערב, מגיעות המחשבות".
השבוע היתה אורלי גלבוע חלק ממיצג למען השבת החטופים. "השבוע עשינו פעילות של האימהות והתמקדנו בזעקה לחזרת הילדים. עשינו צעדה בכנסת והצטרפו אלינו ח"כים וח"כיות. אתמול, בכיכר החטופים, עשינו מיצג במהלכו ישבנו על כסאות ריקים כשבכל כסא היה פריט אישי של הילד החטוף שלנו. זה היה אירוע מאוד עוצמתי. אני הבאתי כרית של דניאלה שהיתה עד אתמול מנויילנת כי החזירו אותה מהבסיס שלה. היה לה חשוב לעצב את החדר שלה בבסיס ולהרגיש בבית".
גלבוע מסיימת בבקשה מהלב מהציבור. "אני מבקשת להמשיך ולהתפלל להצלחת המהלך הזה. הוא חייב להצליח הפעם. מרגיש לנו שזו ההזדמנות האחרונה ואנחנו צריכים את הכוח של עם ישראל שיתפלל לשובם".