"למראה הדבר הזה, מי ששפוי – חזקה עליו שישתגע, ומי שאינו משתגע – חזקה עליו שאינו שפוי". אל המשפט הזה, שכתב על תקופתו פעיל ההצלה היהודי בשואה הרב מיכאל דב וייסמנדל, חוזר ד"ר יאיר אנסבכר מדי פעם, כשהוא חש שהמילים הללו יפות גם לתקופתנו אנו. הפעם האחרונה שבה הדהד אצלו שוב המשפט הזה הייתה בשבוע שעבר, עם התפוצצות הפרשה של מעצר הלוחמים שירדו להילחם בעוטף בשמחת תורה, וכעת חשודים ברצח מחבלי נוח'בה.
"זה השפל הכי נמוך, דבר בלתי נתפס", אנסבכר המום מקיומו של הליך משפטי נגד אזרחים שנחלצו לעזרת אחיהם, "הרי היום הזה היה יום של 'בפרוע פרעות בישראל' - שום משילות מצומת הודיות דרומה. אנשים נלחמו על חייהם, לא היה שום מנגנון מסודר, קו המגע נפרץ, שוטרים שניסו להגן נרצחו בהמוניהם בצמתים, כמו גם החיילים במוצבים. מי שהגיע לשם היו אזרחים וחיילים, כולם תחת סטטוס מיוחד של לוחמים ישראלים שמגינים על קיומנו, שבלמו את המתקפה בגופם. בתוך זה, לבוא ולחפש בזכוכית מגדלת? לחפש תופעות שקשורות לאיזושהי אשמה ישראלית שלנו על פי שורת הדין? זה עיוות מתועב לפרספקטיבה שדרכה בוחנים את כל המציאות".
ראיות קלושות
בשבוע שעבר הורה בית המשפט על שחרורם של סער אופיר וישראל ביטון, שנעצרו ונחקרו בחשד לרצח מחבלי נוח'בה בימי הלחימה הראשונים בעוטף. הפרשה נחשפה לאחר שבית המשפט סירב לבקשת המשטרה להטיל עליה צו איסור פרסום, ועוררה מיד הדים נרחבים של מחאה ציבורית.
נגד סער אופיר, תושב אלקנה שירד ב־7.10 לעוטף כדי לנסות להציל אזרחים, נפתחה חקירה בחשד להחזקת נשק לא חוקי, שהתגלגלה לחשד חמור יותר. בחיפוש שנעשה במכשיר הסלולרי שלו התגלו התכתבויות שבהן הוא מדווח כיצד לכאורה הוציא להורג מחבלים שתפס במהלך ימי הלחימה בדרום, תוך שימוש בתיאורים מפורטים מלווים בתחושת סיפוק מהמעשה.
בחקירתו סיפר אופיר כי פגש בעוטף אדם נוסף בשם רועי יפרח, מתנדב 'איחוד הצלה', וכי ראה סרטון שבו יפרח מכה מחבל אזוק. חומרים נוספים מתוך הסלולרי מעלים חשדות לכאורה כי יפרח הרג מחבל נוח'בה לאחר שכבר נתפס. די־אן־איי שנמצא ברכב התאים לגופה שנמצאה בשדה תימן אך לא זוהתה.
יחד עם יפרח היה במקום ישראל ביטון, מתנדב נוסף של 'איחוד הצלה'. השניים התבקשו להעביר מחבל נוח'בה שנעצר בשטח לנקודה אחרת שבה יועבר אל גורמי האכיפה. החשד הוא כי העבירו את המחבל כשהוא מחובר לוו גרירה מחוץ לרכב - לטענת ביטון כי חשש להכניס את המחבל לתוך הרכב. ביטון אמר כי מסר אותו חי לידי המשטרה, אולם המחבל מת לבסוף, עדיין לא ברור באילו נסיבות. נציין כי יפרח עצור עד תום ההליכים בתיק נפרד של עבירות אמל"ח והתחזות ללוחם.
בית המשפט, שאישר בשלב הראשון את צווי החיפוש והמעצר נגד אופיר וביטון, דחה כאמור את בקשת המעצר של המשטרה ושחרר את השניים, לאחר שהראיות לא היו מבוססות דיין כדי להצדיק את המשך המעצר. ההערכות כרגע, גם בתוך מערכת אכיפת החוק עצמה, הן שהחשד ברצח נגד סער אופיר ירד מהפרק, שכן למעשה אין גופה ואין ראיות. הפרקליטות והמשטרה מיהרו לפתוח בחקירה רק בעקבות דברים שכתב בהודעות ווטסאפ וסרטונים, שככל הנראה יתגלו כדברי רהב שאין מאחוריהם מעשה. גם לגבי חקירת הרצח לכאורה נגד ביטון, ההערכה היא כי התיק לא יבשיל לכדי כתב אישום בשל חוסר ראיות מוצקות.
בריאיון לערוץ 7 דחה סער אופיר את החשדות נגדו ותקף את הפרקליטות, שלדבריו הובילה על גבו מהלך ביזיוני בניסיון להשיג רייטינג: "כל הסרטונים מוכיחים אחרת. מראים רק לחימה עצימה, קשה ומוצלחת שבה אנחנו מחסלים מחבלים אך ורק בירי. מי שסיכן את חיינו או חיי אחרים - נהרג. גם כשעצרנו מחבלים חיים צילמתי אותם, והם לא היו מדממים ולא יותר מדי חבולים. הם הועברו לשב"כ, אני מאמין שבהמשך גם נפרסם את הסרטונים. אני קורא לכולם לשקול את המלחמות שלהם".
על כל המפעל המשפטי החשוב הזה, שמשקלו הראייתי כאמור רחוק מלהרשים, ניצח פרקליט המדינה, עמית איסמן, שכנראה ראה בחקירתם של השלושה הכרח שלא יגונה. גורמים במערכת אכיפת החוק מסבירים כי "לא הייתה להם ברירה", שכן לאחר שנחשפו תוך כדי חקירה להודעות הטקסט ולסרטונים, "אי אפשר להתעלם ולא לחקור כזה דבר, זה המינימום הנדרש".
מערכת הצדק הזאת מתקשה אומנם להתכחש לעובדה שהסיטואציה בשטח באותם ימים כאוטיים הייתה בלתי אפשרית, ולטענה שאולי אין זה מן ההגינות לשפוט בכלים פליליים דקדקניים את מי ששמו נפשם בכפם, כשעל כף המאזניים השנייה נמצאים מחבלי נוח'בה אכזריים. אבל התשובה המוסרית הטהרנית כבר מוכנה: "בוודאי שהסיטואציה נלקחה בחשבון, הרי לא זימנו עשרות ומאות מאלה שירדו לעוטף (ללא ספק, הפרקליטות ראויה לשבח על ההתחשבות – ח"ר). אף אחד לא זימן לחקירות סתם כי מתחשק לו, או כדי לרצות את בית הדין בהאג. אבל כשיש כאלה חומרים אי אפשר להתעלם, חייבים לקבל מהם גרסה".
הציבור מסרב לשתוק
במערכת אכיפת החוק מדגישים את ההבדל הדק בין מחבל נוח'בה שמותר להרוג, ובין מחבל שפגיעה בו היא עבירת רצח. לדבריהם, כל עוד לא מדובר באירוע שהוא תוך כדי לחימה, אלא המחבל כבר נתפס ואינו מהווה סכנה ואינו יכול להתגונן, הרי שהוצאתו להורג כלשונם מנוגדת הן לחוק הישראלי, הן לחוק הבין־לאומי, ואם תרצו – גם להלכה היהודית. "לא כל מה שאירע בעוטף היה במצב של לחימה. כשצריך להעביר מחבל ממקום למקום זה לא אירוע לחימתי. יש חוק ברור מתי מותר להרוג ומתי אסור - רק כשהוא מהווה איום".
אבל את העיוות המוסרי שמובילה הפרקליטות, שלפיו יש להתייחס בחומרה לפגיעה במחבל כפות שלפני רגע סיים מסע רצח המוני, הציבור הרחב סירב לקבל. מחאות מהדהדות נגד המעצר והחקירה מילאו את השיח הציבורי, כפי שביטאה היטב בין השאר חנה גיאת מארגון 'אימהות הלוחמים' בנאום נוקב שנשאה בוועדת החוקה בכנסת.
"שלושה לוחמים הואשמו - המשפט הזה לא ייאמן - ברצח מחבלי נוח'בה ובהתחזות לחיילים", פתחה גיאת, והמשיכה באירוניה מושחזת: "בשעה שבה כל צמרת צה"ל התחזתה לבובות שעווה, אמ"ן לשלושת הקופים וחיל האוויר לחבורת ארנבות, הלוחמים הללו התחזו ללוחמים, התחזו לחיילים. על זה מגיע להם צל"ש", קבעה גיאת, והוסיפה: "מתברר שמסכת ההתחזות לא הסתיימה כאן, וחברים בחמאס מתחזים לאנשי משטרה ופרקליטות ומקבלים משכורת ממשלם המיסים הישראלי. הגיע הזמן להסיר את המסכות, לברר מי החפרפרות במערכת הצדק הישראלי ששותפים להחלטה המטורללת הזאת, ולהעיף אותם מיד. עמית איסמן, אני מדברת אליך". גיאת המשיכה ותקפה את השותפים להליכי החקירה והמשפט במערכת האכיפה: "חוקר משטרה שמסוגל לומר לסער אופיר, גיבור ישראל, 'אתה לא פחות גרוע מהמחבלים', ראוי להיות מפוטר מהמשטרה באותו היום".
יאיר אנסבכר, עמית מחקר במכון משגב ולוחם לוט"ר שבעצמו היה אחד מהאזרחים שירדו ללחום בעוטף ב־7.10, מסביר שגם אם היו טעויות שנעשו תוך כדי האירועים, ניהול חקירה בהקשר זה הוא טירוף בעיניו. "ייתכן שהיו באותם ימים דברים שלא בסדר, חוסר הקשבה לכללי התעבורה, פריצת מחסני נשק כשהיה נדרש, אבל כל זה היה במסגרת זה שאנשים נאלצו לפעול בכאוס שנוצר. לבוא תוך כדי שאנחנו במלחמה מול חמאס, להיכנס בגיבורים שעשו את המרב ולהאשים אותם - זה טירוף. אין לכם במה להתעסק? השלום כבר פרץ?". לדבריו, ניתן לחקור מעשים פליליים שנעשו נגד תושבי ישראל באותו זמן, אבל כל מה שהוא חלק מפעולות ההצלה אינו רלוונטי לחקור. "ליושבי הפלורסנטים בפרקליטות אין מושג איך זה מרגיש. החוק היחיד שהיה שם הוא להציל את ישראל".
לדבריו, המניע של הפרקליטות הוא הצורך להיענות ללחצים בין־לאומיים, ובראשם בית הדין בהאג, שמעדיף לראות את ישראל שופטת את עצמה. "דנים אותנו לפי דקדקנות החוקים הבין־לאומיים, מה שלא עומד במבחן המציאות. היה פה ניסיון להשמיד את מדינת ישראל, אבל הם מקריבים את הלוחמים שלנו בשביל האג".
הניתוק של יושבי המשרדים
אם להיות כנים, אין כל חדש תחת הגלימה. הממסד המשפטי הישראלי, מפרקליטות המדינה ועד הפרקליטות הצבאית, בהובלתו של בית המשפט העליון, ביכר תמיד היצמדות להוראות משפטיות נוקדניות שכאילו נלקחו מספר החוקים של שווייץ, על פני חייהם ושלומם של הלוחמים. די להזכיר את משפטו של אלאור אזריה על נטרול מחבל פצוע, או את נפילתו של בראל חדריה־שמואלי – קורבן ההוראה שלא לפתוח באש נגד מתפרעים – על הגדר בעזה לפני כשלוש שנים. וכמובן גם את רצח בנות משפחת חטואל לפני עשרים שנה, לאחר שבג"ץ סירב להרוס בתים שסיכנו את הנוסעים על ציר כיסופים.
אירוע קיצון שמאיים על קיומה של ישראל היה אמור לכאורה לנער מעט את אבק הטהרנות ממערכת אכיפת החוק, אבל ככל שעוברים הימים מתברר שחוש הצדק המפותח של הפרקליטות האזרחית והצבאית רק הולך ומתחדד, אתם יודעים כבר לטובת מי. אומנם בשבועות הראשונים לאחר הטבח, ההלם יצר דממה כללית שאפשרה ללוחמים להתחיל לבצע את המוטל עליהם כדי להחזיר את הביטחון הבסיסי למדינת ישראל. אולם ככל שחלף הזמן נולדו עוד ועוד חידושים מבית מדרשה של מערכת החוק והצדק הישראלית, שמפטירה כדאשתקד.
כך היועצת המשפטית לממשלה הפכה לשרה לענייני אסירי הנוח'בה, ועוסקת במצב בריאותם, בתנאי כליאתם ובתפריט המוגש להם, שחייב לכלול גם בשר. בית המשפט מחייב את המדינה לממן סנגורים לנוח'בות שממתינים למשפטם. הפרקליטה הצבאית הראשית כבר אינה מתירה ללוחמים בעזה לירות היכן ועל מי שצריך, אלא רק לאחר שהמחבל ייבדק בפוליגרף ויוכח שהוא משתייך לארגון טרור, וחלילה אין לירות במרחב שמסכן "בלתי מעורבים".
חקירתם של שלושת הלוחמים בחשד שמא העזו להרוג מחבל רצחני לא ברגע המדויק חושפת שוב את הניתוק של יושבי המשרדים הממוזגים, בכורסאותיהם העמוקות כעומק הקונספציה, מהסיטואציות שבהן נתקלים בשטח לוחמים ואזרחים, שצריכים לנהל בגופם את מלחמת הקיום. אבל דווקא הקיצוניות הזאת מביאה את ד"ר אנסבכר לגילוי של אופטימיות: "הם חוזרים לקלקולם, אבל הציבור הרחב מתעורר ורוצה לתקן. מאות אלפי המילואימניקים שחוזרים מהקרב לא מבולבלים ומבינים את המשימה. זו התקדמות חיובית".
לתגובות: Hagitr72@gmail.com
***