אין זו הפעם הראשונה בחודשים האחרונים שבה השיח על עסקה לשחרור החטופים מול חמאס נמצא על הפרק, אבל בימים האחרונים הולכת וגוברת התחושה שהפעם זה אפשרי.
העסקה המוצעת כוללת שלושה שלבים: בשלב הראשון ישתחררו כל הנשים, החולים והמבוגרים שנותרו בשבי. מדובר ב־33 חטופים חיים ומתים, לפי הדיווחים, שישוחררו במשך שישה שבועות.
בשלב השני אמורים להשתחרר יתר החטופים החיים, ובעיקרם הגברים הצעירים והחיילים. על השלב הזה סובבת המחלוקת, משום שחמאס מתנה את קיומו בהפסקת אש קבועה, וישראל מסרבת. בשלב השלישי אמורים להשתחרר שאר הגופות. בכל שלב במסגרת העסקה ישראל אמורה לשחרר מאות מחבלים רוצחים מבתי הכלא.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ספג ביקורת חריפה כשהודיע על תנאי סף שיעמוד עליהם במסגרת העסקה. הראשון הוא שכל עסקה תאפשר לישראל לחזור ולהילחם עד להשגת כל מטרות המלחמה, השני הוא שלא יתאפשרו הברחות נשק לחמאס מגבול עזה למצרים, השלישי הוא שלא תתאפשר חזרת אלפי מחבלים חמושים לצפון הרצועה, והרביעי: ישראל תמקסם את מספר החטופים החיים שיוחזרו משבי חמאס. בלשכת נתניהו ציינו כי הלחץ הצבאי בעזה משפיע, וכי "עמידתו האיתנה של ראש הממשלה נגד הניסיון לעצור את פעולת צה"ל ברפיח היא זו שהביאה את חמאס להיכנס למשא ומתן".
בימים האחרונים מורגשת פעילות התקפית מוגברת של צה"ל בצפון רצועת עזה. הפעילות הזאת נועדה להגביר במישרין את הלחץ הצבאי על חמאס להתגמש ולהתקדם בעסקה לשחרור חטופים. שר הביטחון יואב גלנט אף אמר במפגש עם משפחות החטופים כי "הלחץ הצבאי יצר את התנאים שמאפשרים להתקדם לעסקה, מערכת הביטחון תדע גם לעצור וגם לחזור להילחם בכל מקום בעזה, ככל שיידרש. עלינו לנצל את הלחץ הצבאי כדי להניע את העסקה ולא להחמיץ אותה".
מנגד מוביל יושב ראש מפלגת הציונות הדתית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', קו תקיף נגד העסקה במתווה המוצע. בישיבת סיעתו השבוע הוא הניף תמונה של מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר מסמן תנועת 'וי' והצהיר: "זאת התמונה שנקבל בעזה אם חס וחלילה נחתום על העסקה המופקרת". לדבריו: "העסקה הזאת היא תבוסה והשפלה של ישראל וניצחון של סינוואר. היא תגזור למוות את דינם של 90 חטופים וחטופות שאינם חלק מהעסקה, והיא תביא לאלפי נרצחים שימותו בטבח הבא של סינוואר וחמאס".
סמוטריץ' פנה לראש הממשלה נתניהו ואמר: "אדוני ראש הממשלה, זה לא הניצחון המוחלט. זה הכישלון המוחלט. לא נהיה חלק מעסקה של כניעה לחמאס. עם ישראל, המשפחות השכולות ולוחמי צה"ל דורשים ניצחון. אסור לנו לאכזב אותם. אסור לנו לסכן את המדינה".
עסקה רעה למערב כולו
רמי איגרא, לשעבר ראש חטיבת השבויים והנעדרים במוסד, מרגיש שהתנאים הנוכחיים לעסקה הם אכן גרועים למדי. "מי שמגיע למשא ומתן הזה כמנצח הוא חמאס. הם מעמידים תנאים קשים מאוד לישראל, ולכאורה ישראל הסכימה לעסקה רעה מאוד לה ולעתידה".
חמאס בכלל מעוניין להוציא לפועל את העסקה?
"להערכתי סינוואר לא רוצה לבצע את העסקה הזו, מהסיבה הפשוטה, שהוא רואה בחטופים ובאירוע הזה כלי נשק נוסף שעוזר לו לפלג ולפגוע בחברה הישראלית. המטרה הסופית של חמאס, כארגון דתי, היא השמדת ישראל וכינון חליפה אסלאמית אלטרנטיבית. זה משרת את המטרות שלו הרבה יותר משחרור מחבלים, שממילא רובם חברי פת"ח ולא חמאס. גם אם תהיה עסקה, אנחנו נקבל מעט מאוד חטופים, ואחר כך ניאלץ לנהל משא ומתן על הפסקת המלחמה ואולי לקבל את יתר חטופינו ואולי גם לא.
"חמאס גם היתנה שבכל מצב הוא יישאר הריבון בעזה, ולא תהיה שום אלטרנטיבה שלטונית. המשמעות המעשית היא שמדינת ישראל מקבלת על עצמה לחזור ל־6 באוקטובר. אינני יודע מי יחזור לגור במצב כזה בעוטף עזה, ומבחינתם של חמאס והג'יהאד האסלאמי מדובר בניצחון גדול על ישראל שיהיו לו משמעויות לא רק בעוטף עזה, אלא גם בעוטף כפר סבא וביהודה ושומרון. אומנם ליבנו נשרף וכולנו רוצים שהחטופים יחזרו הביתה, אך העסקה הזו היא ממש רעה לישראל בפרט ולמערב כולו במלחמתו בטרור".
יש צעד שישראל יכולה לעשות כדי לשנות את התמונה שאתה מציג?
"הפתרון הוא הצבת ממשל אלטרנטיבי לחמאס בעזה. ממשלת ישראל בהרכבה הקיים לא מוכנה לקבל את הפתרון הזה מפחד מהמילים 'מדינה לפלשתינים'. כל עוד זה לא יקרה, ניוותר עם שוקת שבורה ונצטרך להילחם עד הסוף, כשבקצה לא בטוח שנראה את החטופים בחזרה אבל נראה את חמאס כישות ולא רק כרעיון.
"כרגע אף אחד לא רץ לנהל את עזה", הוא מזכיר. "האלטרנטיבה שכולנו מכירים והיא ודאי לא הכי טובה - זו הרשות הפלשתינית. זה פתרון רע מאוד, אבל הגיע הזמן שנהיה חכמים ולא רק צודקים. אין לנו פתרונות טובים. אנחנו צריכים לבחור בין פתרונות רעים. ממשל צבאי שלנו הוא לא פתרון אמיתי. הפעולות של מדינת ישראל ביהודה ושומרון נגד הפלשתינים לא מייצרות חובבי ציון אלא מחזקות את חמאס. כך יוצא באופן פרדוקסלי שסמוטריץ' מחזק את חמאס בהחלטות שלו.
"בהקשר הזה יש פרדוקס נוסף, כי סינוואר מעוניין בהמשך כהונתה של הממשלה הנוכחית, משום שהיא תחליש את הרשות הפלשתינית וזה אינטרס שלו. אם ממשלת ישראל הייתה רק ממלמלת את המילים 'שלטון אלטרנטיבי בעזה', מצבנו הבין־לאומי היה אחר לגמרי. חמאס מגיע למשא ומתן כדורש, וזה הזוי. אנחנו כותשים את חמאס, ובמשא ומתן אנחנו מחכים להם ולא הם לנו".
הלחימה משפרת את תנאי העסקה
ד"ר ערן לרמן, מרצה במרכז האקדמי שלם ולשעבר סגן ראש המטה לביטחון לאומי, מעריך שהפעילות האינטנסיבית בימים האחרונים בעזה ובפרט ברפיח מסייעת לקידום המגעים. "היכולות של חמאס בשטח הוגבלו, ויש סיבה לעובדה שהם נמצאים בלחץ ומסכימים לדבר", הוא אומר. "אפשר, כמו שראינו בנובמבר, להגיע להסכם שיאפשר שחרור חטופים והפסקת אש, ובלבד שזה לא יפריע למטרה הסופית של מיגור סינוואר וכל מה שהוא מייצג. ברור שאי אפשר להרוג כל מחבל חמאס, אבל אפשר להביא למצב שבו הארגון לא מסוגל לשמש ככוח צבאי או שלטוני".
לרמן מזכיר כי "הפעולה ברפיח מסייעת ללחץ בזכות העובדה שלא קרה שום דבר מתרחישי הבלהות ששרטטו לפניה - לא היה קרע בלתי הפיך עם מצרים, לא איבדנו את הערכת המערב אלא להפך, גם לא היו אבדות לצה"ל באותן כמויות שהתרחישים דיברו עליהן. נקודת המוצא של חמאס נעשתה הרבה פחות נוחה ממה שהייתה. הוא חשב שיש בידיו קלפים אסטרטגיים טובים יותר. יכול להיות שמה שאנחנו רואים הוא השתקפות של החלטה נכונה לפעול ברפיח - למרות הכול".
אנחנו יכולים להאמין לחמאס שנגיע כאן לעסקה משמעותית?
"אני בטוח שסינוואר רוצה להשאיר בידו לפחות חלק מהחטופים, ולכן יש התפכחות והבנה ברורה בקרב מקבלי ההחלטות אצלנו שאי אפשר לקבל את כל החטופים. אנחנו יכולים להסכים להפוגה משמעותית, אבל להשאיר בידינו את שיקול הדעת להמשיך לפעול למען המטרה למניעת היכולת השלטונית והצבאית של חמאס".
תת־אלוף במיל' יוסי קופרווסר, בעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן ומנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים וכיום עמית במכון משגב, מעריך שישראל עוד לא שלפה את כל הקלפים במשא ומתן מול חמאס ויש לה עדיין מנופי לחץ שלא הופעלו. "אנחנו משפרים את התנאים שלנו בשטח, ויש לנו עוד מנופי לחץ על חמאס. הלחץ הצבאי זורע והפעילות המדינית אמורה לקצור", הוא אומר ומוסיף: "חמאס מחזיק ב'נכס' משמעותי מבחינתו. אנחנו בפעולה הצבאית שלנו מגדירים את הדרך שבה תתנהל המערכה".
גם להערכתו יהיה קשה לבנות על שלב ב' של העסקה, אבל שווה לנסות לפחות ללכת לשלב הראשון ולהשיג שחרור של עוד חטופים. "העסקה מדברת על שלב הומניטרי ואחריו שלב נוסף. אפשר לממש לפחות את השלב ההומניטרי".
לדעתך לחמאס ברור שישראל תחזור ללחימה?
"חמאס מבין שישראל מתכוונת לחדש את הלחימה לאחר הפסקת האש במסגרת השלב הראשון. ארצות הברית נגד זה, אבל ישראל מבהירה שהיא אינה מסכימה לכך".
מה תרומתן של המתווכות קטאר ומצרים לתהליך?
"קטאר ומצרים יכולות להפעיל לחץ על חמאס בכל מיני דרכים. כשמנופי הלחץ הללו מגובים בלחץ הצבאי הישראלי, הם יפעלו טוב יותר. צה"ל פועל בצורה אינטנסיבית בימים האחרונים, וצריך להגביר את הלחץ".
גם האמריקנים נמצאים בתמונה ולוחצים עלינו להסכים לעסקה. ברגע האמת הם עלולים לדרוש גם שלא נחזור להילחם?
"יש גם לחץ אמריקני, אבל הוכחנו שאנחנו לא נכנעים ללחץ הזה, גם כשפעלנו ברפיח למרות הציפיות האמריקניות, וגם בדרכים אחרות".
סבלנות, ייקח זמן
בישראל חוששים בעיקר מהתקופה שבין שלב א' לשלב ב', שלא תאפשר לחזור ללחימה, תוך שחמאס מושך את המשא ומתן ומקבל לגיטימציה בין־לאומית, שכן המגעים כביכול נמשכים. בחמאס ויתרו על הפסקת המלחמה בשלב א', אבל בעצם הציבו אותה מחדש כתנאי לשלב ב'.
במערכת המדינית יודעים לומר שהמגעים לעסקת חטופים לא יבשילו מהר. ישראל אומנם שלחה משלחת משא ומתן שעובדת באופן אינטנסיבי, אבל מדובר במגעים שיידרש להם זמן, בעיקר בשל העובדה שישראל רוצה לערוך שינויים בסיכומים, וסביר להניח שלחמאס יהיו שינויים משלו בתגובה. סביר להניח שגם השיח הפנימי הער סביב עסקה, כשמצד אחד כולם מייחלים לשובם של החטופים ומנגד יש מי שמדגישים את סוגיית המחיר, לא נעלם מעיניהם של קובעי המדיניות.
עם זאת, אם לשפוט על פי הימים האחרונים, המגעים אכן נראים רציניים יותר מבכל נקודת זמן אחרת בחודשים האחרונים. עצם העובדה ששר הביטחון וראש הממשלה חלוקים לגבי ההסכם בפרמטרים מסוימים לא תורמת מצד אחד, אבל מגבשת מערכת שיקולים רחבה מאוד, אף שמתנגדי הממשלה מציגים את המצב כהססנות.
אסור גם לשכוח שבסוף בקצה של העסקה נמצא חמאס, ארגון טרור רצחני, שביצע מעשי זוועה בלתי נתפסים והמוסר שלו שואף לאפס. במערכת המדינית מביאים בחשבון שגם הסכמה לעסקה עלולה להביא למפח נפש, שכן לא ברור כלל אם סינוואר מושך זמן ומשחק או שפניו ליישום של העסקה באמת. השאלה הזו היא אולי המרכזית ביותר, וייתכן שהתשובה לה תוכל להינתן רק בביצוע השלב הראשון של ההסכם, כשהדברים יתרחשו בפועל, ולא לפני כן.