גבורת האזרחים המעטים מול כישלון הצבא. צה"ל מפרסם הערב (חמישי) את תחקיר הקרב בקיבוץ בארי החל משעות בוקר השבעה באוקטובר ועד להשגת השליטה במרחב.
צוות התחקור קבע כי "צה"ל נכשל במשימתו להגן על תושבי קיבוץ בארי" והדגיש כי "גבורת תושבי בארי ולוחמי כיתת הכוננות של הקיבוץ ראויים לציון לשבח, והיא שהביאה לייצוב קו ההגנה בשעות הלחימה הראשונות, תוך בלימת התרחבות ההתקפה לשאר חלקי הקיבוץ".
מהתחקיר עולה כי רק כעבור מספר שעות נכנס כוח צה"ל ראשון לבארי אך יצא משם לאחר שנפגע וניהל לחימה בשער הקיבוץ מול מחבלים שניסו לחדור. רק בשעות הצהריים הגיעו עוד כוחות שנכנסו וניהלו קרבות עזים עם המחבלים.
בתחקיר נכתב כי "צה"ל לא נערך למתאר חדירה נרחב כפי שקרה בשבעה באוקטובר, הכולל ריבוי מרחבי חדירה על ידי אלפי מחבלים". בנוסף נכתב כי לא היו במרחב כוחות עתודה נוספים שיכלו להישלח לבארי.
התחקיר מעלה מחדל בגיבוש תמונת המצב. צה"ל התקשה לייצר תמונת מצב ברורה ובהירה של המתרחש בקיבוץ עד שעות אחר הצהריים של השבעה באוקטובר, על אף שלצוות החירום היישובי (צח"י) הייתה תמונת מצב מעודכנת על הנעשה בקיבוץ בשעות הבוקר. מהתחקיר עולה כי גורמי הביטחון לא סיפקו התרעה מספקת לתושבי בארי אודות חדירת מחבלים לאורך השעות הראשונות של מתקפת הטרור.
תחילת הלחימה בקיבוץ - עד השעה 13:30 הלחימה בתוך הקיבוץ התנהלה על בסיס כיתות הכוננות והתושבים. במשך שבע שעות הלחימה הראשונות תושבי הקיבוץ הגנו על עצמם, פעילותם ותושייתם היא זו שבלמה את האויב מלהרחיב את התקפתו לשכונות נוספות. התושבים המשיכו להילחם גם לאחר הגעת כוחות צה"ל, הכווינו אותם ונלחמו לצידם.
פיקוד ושליטה – בשל ריבוי מוקדים וקושי בגיבוש תמונת המצב, הלחימה במרחב בשעות הראשונות התאפיינה בהיעדר פיקוד ושליטה וחוסר תיאום וסדר בין הכוחות והיחידות השונות. הדבר גרם למספר אירועים בהם כוחות ביטחון הצטברו בכניסה לקיבוץ ולא נכנסו ללחימה מיידית.
התחקיר מונה מספר סיבות לכך: כוחות אשר לא נכנסו ללחימה בהחלטת מפקד והמתינו למשימת פינוי תושבים מבארי, כוחות שנלחמו ובהנחיית מפקד יצאו מהקיבוץ, כוחות שנכנסו לאחר פרק זמן של כשעה בשל המתנה למפקד הכוח וכוחות וחפ"קים שהיו מחוץ ליישוב ככוחות מעטפת.
"חוסר סדר זה אפיין מוקדי לחימה רבים במהלך השבעה באוקטובר, והוא מתוחקר בימים אלו במסגרת התחקיר הכללי", אומרים בצה"ל.
מהתחקיר עולה כי בשל ריבוי המוקדים וצורך בפתרונות דחופים מונה מפקד בכיר לכל מוקד לחימה מרכזי על מנת שיפעיל את הכוחות שיגיעו לגזרה בצורה מיטבית ומתואמת, בכדי שלא להתבסס על כוחות אורגניים, פעולה שהייתה נמשכת זמן רב.
ממצאי התחקיר משבחים את מינויו של תא"ל ברק חירם לפקד על הגזרה. "החלטת המטה הכללי ופיקוד הדרום להטיל על תא"ל ברק חירם את הפיקוד על הגזרה ולאחר מכן על בארי הייתה רבת משמעות בהגברת האפקטיביות המבצעית מול האויב, מענה לתושבים, ויצרה בהירות בתמונת המצב ופיקוד נכון של הכוחות הלוחמים", נכתב.
מינויו של חירם הביא לפי התחקיר ל"'היפוך הקערה' שהביא להשגת שליטה מחודשת ביישוב". לצד שגיאות מבצעיות וטעויות בהפעלת הכוח, צוות התחקור ציין כי הלחימה בבארי כללה שורה של מעשי גבורה ואומץ עילאי מצד הכוחות הלוחמים, המפקדים וכוחות הביטחון שלחמו בקיבוץ, והביאו להצלת תושבים רבים.
התחקיר מציין כי "היו מקרים בהם כוחות צה"ל נהגו באופן לא ראוי בהתנהלות מול אזרחים, כאשר הדבר התבטא באופן האבטחה של התושבים שפונו ובמתן מענה לצרכים בסיסיים על ידי כוחות הביטחון".
אירוע בני הערובה בביתה של פסי כהן ז"ל – הצוות מצא כי באירוע פעלו הכוחות בציר פיקוד ושליטה סדור, אשר כלל פיקוד מחפ"ק ייעודי של ימ"מ, שב"כ וצה"ל, ותוך קבלת ליווי מודיעיני ואווירי בזמן אמת. מהתחקיר עולה כי אל מול הנסיבות המורכבות והקשות ששררו, המפקדים והכוחות שפעלו באירוע קיבלו החלטות מקצועיות ואחראיות, כאשר הם ממצים עד תום את מאמצי המשא ומתן.
ירי הטנק לעבר סביבת הבית בוצע באופן מקצועי, בהחלטה משותפת של המפקדים מכלל הארגונים, לאחר חשיבה והערכת מצב ועל מנת להפעיל לחץ על המחבלים ולהציל את בני הערובה. לאחר שנשמעו קולות ירי משטח הבית ושהמחבלים הודיעו על כוונתם להתאבד ולהרוג את בני הערובה, הכוחות קיבלו החלטה לפרוץ אליו על מנת לנסות ולהציל את בני הערובה, וביצעו פעולת לחימה בתנאים קשים.
הצוות ציין כי בני הערובה שהוחזקו במבנה גילו תושייה רבה, ועשו מאמצים רבים בכדי ליצור קשר עם כוחות הביטחון ולהכווין אותם. הצוות קבע כי מהמידע שנבחן עד כה ולמיטב הבנת חברי הצוות, בתוך המבנה לא נפגעו אזרחים מירי פגזי הטנק. זאת למעט מקרה נקודתי מחוץ למבנה בו נפגעו שני אזרחים מרסיסים.
הצוות ציין כי מסתמן שמרבית בני הערובה נרצחו על ידי המחבלים וכי נדרש להמשיך ולבצע בדיקות נוספות ולבחון ממצאים נוספים ככל שניתן. באשר לתפקוד המפקדים הבכירים שהיו בנקודה, צוות התחקור מצא כי אלו פעלו בתיאום ובמקצועיות אל מול מציאות קשה ומורכבת.
בהתקפה על הקיבוץ נהרגו מאה ואחד אזרחים, ונחטפו לשטח הרצועה שלושים חטופים וחטופות מקהילת בארי ושני חטופים נוספים, מתוכם אחד עשר עדין מוחזקים בעזה. במהלך הלחימה נפלו שלושים ואחד אנשי כוחות הביטחון, בהם עשרים ושלושה לוחמי צה"ל וחברי כיתת הכוננות ושמונה שוטרים.
מהממצאים עולה כי חדרו לשטח הקיבוץ כשלוש מאות וארבעים מחבלים, בהם כמאה מחבלי נוח'בה של חמאס, אשר ביצעו מסע הרג, טבח, חטיפה, בזיזה ופשעים אכזריים נוספים. לפי ההערכות המעודכנות של צוות התחקיר, בשטח הקיבוץ עצמו חוסלו כמאה מחבלים. לבתי הקיבוץ נגרם נזק כבד והליך שיקומו צפוי להימשך זמן ארוך.
תחילת ההתקפה הקרקעית על בארי
לפי התחקיר, בין השעות 06:45 ל-09:00, המחבלים הראשונים חודרים לשטח הקיבוץ משני כיוונים. כלל הלחימה בשלב זה התבצעה על ידי חברי כיתת הכוננות ותושבי הקיבוץ אשר הצטרפו ללחימה.
הקיבוץ נכבש על ידי המחבלים בין השעות 09:00 ל-13:30 כאשר לאורך שלב זה ממשיכים חברי כיתת הכוננות ותושבי בארי לנהל את הלחימה, ומייצבים קו הגנה לבלימת ההתקפה.
בשלב זה, כוח צה"לי ראשון הגיע ליישוב, נפגע, פינה פצועים, יצא מהיישוב והתמקם בכניסה לקיבוץ, שם נלחם במחבלים אשר הגיעו לשער הכניסה. עד סיום שלב זה האויב מבצע את כלל החטיפות מבארי. בצה"ל אומרים כי "בשל ריבוי מוקדי תקיפה וקושי מבצעי לנוע בצירים ולשנע כוחות אורגנים, הוחלט למנות מפקד בכיר לצורך פיקוד על הכוחות שהגיעו למרחב וניהול הלחימה".
שלב בלימת האויב
בין השעות 13:30 ל-22:00 מתחילים להגיע כוחות משמעותיים יותר לבארי. בשעה 16:15 אוגדת "הבזק" (99) מתייצבת בבארי ומתחילה בהסדרה של הפיקוד והשליטה. לקראת השעה 18:00 נלחמים במרחב הקיבוץ כ-700 לוחמי צה"ל וכוחות הביטחון. החל משעות אחר הצהריים מתחיל מאמץ פינוי התושבים.
בשעות שלאחר מכן, משעה 22:00 עד 05:00, מתבצע עיקר פינוי התושבים ומסיימים סריקה במרבית שטח הקיבוץ. בסופו של שלב זה מושגת שליטה מבצעית של כוחות הביטחון על בארי.
הרמטכ"ל קיבל את כל המסקנות והלקחים העולים מהתחקיר וקבע כי עליהם להיות מוטמעים בתכניות ההגנה והלחימה.
הרמטכ"ל עמד על המסקנות והלקחים הבאים:
- צה"ל לא עמד במשימת ההגנה על התושבים במובן הקשה ביותר וכשל במשימתו.
- לחימת תושבי בארי ובראשם חברי כיתות הכוננות בוצעה בנחישות ובאומץ. את גבורתם, בהגנתם בגופם על הקיבוץ ותושביו, יש להעלות על נס. לחימה זו היא שבלמה את כיבושו הכולל של הקיבוץ והצילה חיים רבים. לצידם הרמטכ"ל ציין לשבח את פעולת חברי צוות החירום היישובי (צח"י) בגיבוש תמונת מצב מתעדכנת ושמירת קשר עם התושבים תחת אש.
- פעולת הכוחות - כוחות ביטחון רבים לחמו בקיבוץ בארי באומץ וביצעו מעשי גבורה. לצד זאת, בוצעו שגיאות וטעויות חמורות ומוטלת עלינו החובה ללמוד, לחזק ולתקן עבור העתיד.
- הגעת כוחות התגבור - הרמטכ"ל ציין כי שאלה חשובה אשר נמצאת בבסיס כלל תחקירי הקרבות היא מה הסיבות לאי הגעת כוחות הביטחון בתחילת הלחימה ליישובים. הרמטכ"ל ציין כי תחקיר זה מספק את התשובה העקרונית שריבוי ההתקפות בו זמנית על יישובים ומוצבים רבים ועל צירי ההגעה שנחסמו, הקשו עלינו לפעול על מנת לממש את משימתנו. הסיבות הפרטניות יתוחקרו בתחקיר הכללי.
- המתנת כוחות מחוץ ליישוב – משעות הצהריים ואילך היו כוחות מחוץ לקיבוץ בהמתנה, בעוד בתוך הקיבוץ מסע ההרג נמשך. מצב זה הוא חמור מאוד ואסור שיקרה. בבחינת הסיבות שהביאו לכך נמצא כי מפקדים הגיעו עם כוחות ונכנסו לקיבוץ עם חלק מהכוח, על מנת להבין את תמונת המצב; בחלק מהכוחות נמצא כי לא הייתה חתירה למגע, בעיקר נוכח אי הבנת חומרת המצב והמחסור בכוחות; חלק מהממתינים בחוץ היו כוחות מעטפת של כוחות שלחמו בתוך הקיבוץ. עלינו לחדד ציווי ברור – במצב כזה על כל כוח להיכנס לתוך הבעיה ולעשות כל שהוא יכול לעצור הרג אזרחים. החל משעה 13:30 החלו להיצבר בקיבוץ כוחות לוחמים רבים מצה"ל, שב"כ ומשטרה. כוחות אלה חתרו למגע ולחמו בגבורה ובאומץ לב עד ליום שני בבוקר, לאחר שהרגו את כל המחבלים שהיו בקיבוץ.
- עדיפות להגנת אזרחים על פני הגנת הכוחות – בחלק מהמקרים נוצר מצב בו כוחות לחמו להגנת מוצב ולפינוי וטיפול בחיילים פצועים לפני שעשו זאת עבור האזרחים. בתחקיר נמצא כי מקרים אלה נבעו מקושי בגיבוש תמונת מצב מלאה ולפיכך כוחות שהותקפו פעלו להגן על עצמם. יש לחזק באופן מוחלט את הציווי לפעול ולחתור להגנת האזרחים כמשימה עליונה לפני כל דבר אחר. חיילים תמיד ייתנו עדיפות לטיפול באזרח, בפינוי, במיגון ובכל צורך שעולה בזירת הלחימה. זהו ערך חשוב מאוד שיש להטמיעו מהטירונות ואילך. יש לציין שהיו גם אירועים חיוביים מאוד בהיבט זה.
- השתתפות מפקדים בכירים בלחימה - מפקדים בכירים רבים, בסדיר ובמילואים, קפצו מבתיהם ונסעו לגזרת הלחימה על מנת להילחם. פעולה זו היא דוגמה ומופת וראויה להערכה רבה. הרמטכ"ל ציין כי על מפקד בכיר בשטח לשאוף לבטא ערך מוסף כמפקד: לפקד, להוביל, להחליט על פתרונות ולהוביל למימושם.
- אירוע בני הערובה בביתה של פסי כהן ז"ל – הרמטכ"ל קבע כי מדובר באירוע ייחודי במאפייניו, שכלל אירוע בני ערובה באזור לחימה. באירועים מסוג זה על המפקד בשטח לקבל החלטות קשות שמטרתן להציל כמה שיותר אזרחים. מהתחקיר עולה כי ערך זה הנחה את קבלת ההחלטות של המפקדים בשטח באירוע זה. שיקול הדעת וניהול האירוע על ידי כוחות הביטחון שנכחו בו בוצע באופן מקצועי וערכי, תוך שימוש נכון באמצעים שעמדו לרשות הכוחות ובהם ניהול משא ומתן, מודיעין ושימוש בטנק כאמצעי אחרון ליצירת לחץ על המחבלים.
הרמטכ"ל סיכם כי תחקיר הקרב בבארי הינו התחקיר הראשון כחלק מתהליך התחקור הפנימי הרחב שנערך בימים אלו בצה"ל, ובוחן את אירועי השבעה באוקטובר ומה שהוביל אליהם. בצה"ל אומרים כי "אמנם מדובר בתחקיר ראשון ויחיד שלא משקף את התמונה המלאה על שאירע באותו היום, אך הוא ממחיש בצורה ברורה את גודל הכישלון ומימדי האסון שפקד את תושבי הדרום שהגנו בגופם על משפחותיהם שעות ארוכות, וצה"ל לא היה שם להגן עליהם".
עוד אמרו כי "בסופו של הליכי התחקור שיאפשר גיבוש תמונה מלאה של האירועים, יתקבלו החלטות וייגזרו משמעויות מלבד המסקנות המבצעיות שיוטמעו בטווח הזמנים המיידי".
הרמטכ"ל אמר כי "עלינו מוטלות האחריות והחובה לבצע הליך תחקור נוקב ומעמיק זאת על מנת ללמוד, לחזק ולשפר את ההגנה לה ראויים אזרחי ישראל. זו למידת עומק לשם שינויי עומק שיחזקו את צה"ל, במשימתו להגן על אזרחי מדינת ישראל. זוהי חובתנו כלפי הציבור הישראלי בכלל ותושבי הדרום בפרט".
התחקיר אשר ערך כשלושה חודשים כלל מאות שעות של שיחות וראיונות עם תושבי קיבוץ בארי, חברי כיתות הכוננות וכוחות הביטחון, שפעלו במרחב בימים הראשונים למלחמה. במסגרת התהליך, נאספו אלפי פרטי מידע וחומרים על מנת לייצר תמונה בהירה ומדויקת ככל הניתן של השתלשלות האירועים כהווייתם.
כחלק מכך, חברי הצוות אספו הקלטות של כלל קולות הקשר של מערכות כוחות הביטחון, בחנו את התקשורת בין חברי הקיבוץ (בהסכמתם בלבד) ואף בוצע איסוף מודיעין משלים ושימוש בחומרי חקירה של מחבלים אשר נתפסו בתחילת המלחמה. בנוסף, הצוות ריכז סרטוני חוזי, תיעודים מתצפיות ושחזורים בשטח. התחקיר בוצע בשיתוף פעולה עם שירות ביטחון כללי ומשטרת ישראל שכוחותיהם פעלו בקיבוץ.
התחקיר בחן את הלחימה בקיבוץ בארי, שהיה מוקד אחד מתוך עשרות מוקדי לחימה במתקפת הפתע בשבעה באוקטובר.
לצורך התחקיר, הצוות חילק את קיבוץ בארי לארבעה מרחבי תחקור. בכל מרחב, בוצע מיפוי ושרטוט ציר זמן ייעודי מרגע תחילת מתקפת הטרור של חמאס בשבעה באוקטובר ועד השגת השליטה על שטח הקיבוץ וטיהורו ממחבלים. בכל מרחב מתוארים סדרי הכוחות בכל שלב לאורך ימי הלחימה, התנהלות הכוחות ואירועים מרכזיים נוספים.
התחקיר בוצע על ידי אלוף (במיל') מיקי אדלשטיין וחברי צוות התחקור אלוף-משנה (במיל') יוסי תורג'מן, סגן-אלוף (במיל') דר עודד מגידו, סגן-אלוף (במיל') אליחי בן נון, רב-סרן (במיל') דרור אנגלשטיין, סרן (במיל') שיר דני ודוקטור ענת שטרן. חברי הצוות אינם מהווים חלק משרשרת הפיקוד ולא היו מעורבים באירועים עצמם.
