מפת יישובי גוש עציון המתחברים לירושלים
מפת יישובי גוש עציון המתחברים לירושליםצילום: מועצה אזורית גוש עציון

לפני 25 שנים, בחודש סיוון תשנ"ט, מאי 1999, ואנוכי כתב 'הצופה', ראיינתי את שילה גל ז"ל, שסיים אז 20 שנות כהונה כראש המועצה הראשון במועצה האזורית גוש עציון.

כששאלתי אותו במה הוא מתגאה בפעילותו כראש מועצה, היתה תשובתו, "בכך שיצרנו קיר של התיישבות בין גוש עציון לירושלים, שבולם את ההתפשטות הפלשתינית מערבה לעבר הקו הירוק".

שילה גל, בן כפר עציון שהוכרע במלחמת העצמאות, היה בחבורה שהקימה מחדש את הקיבוץ לפני 57 שנים, מיד אחרי מלחמת ששת הימים. את האישור לעלייתם על הקרקע נתן ראש הממשלה לוי אשכול ז"ל בפגישה שנערכה בלשכתו בכ' באלול תשכ"ז, 25 בספטמבר 1967. מחנן פורת ז"ל שמעתי פעם תיאור ציורי על סיומה של אותה פגישה: "אשכול ניגש למפה שהיתה תלויה על הקיר ושאל: 'איפה זה גוש עציון? כאן?' ואז הניח את כף ידו הפרושה על המפה באופן שכיסה את כל הר חברון, ואמר: 'אז נגיד שהרחבנו קצת את ירושלים'". כך זה היה בימים שמפלגת העבודה עקפה מימין את הליכוד של היום.

57 שנים חלפו מאז. 25 שנים חלפו מאז סיים שילה גל ז"ל את תפקידו, ועוד ארבעה ראשי מועצה. לפני שבועיים אישרה הממשלה חמישה מאחזים שייהפכו ליישובים: אביתר על כביש חוצה שומרון, שדה אפרים במערב בנימין, אדוריים בהר חברון, גבעת אסף ליד בית-אל, וחוות 'נוה אורי' בנחל חלץ בצפון גוש עציון – יישובים שלכולם חשיבות אסטרטגית מבחינת מיקומם.

האלוף יהודה פוקס, שסיים השבוע את תפקידו כמפקד פיקוד המרכז, עיצבן השבוע לא מעט אנשים – גם אותי - בנאום הפרידה שלו מהתפקיד. אני לא רוצה להתפלמס עם מי שיצא השבוע, מן הסתם, לדרכו הפוליטית כעוד אלוף במיל' בחוגי השמאל הקיצוני. אבל כמה שעות לפני הנאום החצוף שלו, ביצע פוקס מהלך חיוני מאין כמוהו לטובת ההתיישבות: הוא פירסם צו חתום שמכניס את שטח חוות 'נווה אורי' לתחום השיפוט של מועצת גוש עציון. המשמעות של ההחלטה היא שבעוד זמן לא רב יהיה ניתן לתכנן תב"ע (תוכנית בנין עיר) ולהתחיל לבנות את היישוב.

חוות נווה אורי הוקמה חודשים מועטים לאחר הרצח הנתעב של אורי אנסבכר הי"ד, מתנדבת שירות לאומי בת 19 מתקוע, ב-ב' באדר א' תשע"ט, 7 בפברואר 2019. החווה ממוקמת קילומטרים בודדים ממקום הרצח, ברכס שמעל נחל חלץ. היישוב מחבר בפועל את גוש עציון לירושלים. 'מרחיב קצת את ירושלים דרומה' כלשונו ההיתולית של לוי אשכול. ראש המועצה הנוכחי, ירון רוזנטל, כתב בשבוע שעבר: "משמעות ההחלטה להקים בחוות 'נוה אורי', שהוקמה בנחל חלץ, יישוב יהודי חדש - היא מרגשת וחשובה משתי סיבות:

"1. קם עוד יישוב יהודי בגוש עציון!

"2. השלמנו את החיבור בין גוש עציון לירושלים! הקמת היישוב בין שדה בועז להר גילה, מחברת את גוש עציון לירושלים באופן סופי ומוחלט!

"לשם המחשה – מה המשמעות של ההחלטה?

מי שיילך מהאלון הבודד מול אלון שבות לירושלים יפגוש את היישובים הבאים:

"אחרי 50 מטר יפגוש את אלון שבות.

"חצי קילומטר אחרי אלון שבות יפגוש את שכונת נתיב האבות של אלעזר.

"800 מטר אחרי אלעזר יפגוש את נווה דניאל.

"קילומטר אחרי נווה דניאל יפגוש את שדה בועז.

"שני קילומטר אחרי שדה בועז יפגוש את היישוב החדש חוות 'נווה אורי'.

"קילומטר אחרי נווה אורי יפגוש את הר גילה

"ואחרי כמה מאות מטרים יגיע לירושלים.

"בשנות ה-70, לאחר הקמת היישובים הראשונים בגוש עציון איש לא האמין שגוש עציון יוכל להתחבר לירושלים. משום כך נפרץ כביש 367 מהגוש לעמק האלה, כדי לממש את החיבור בין גוש עציון לישראל הקטנה מערבה ולא צפונה.

"אני נזכר שכשסיימתי צבא, וריכזתי קורסים של מדריכים בחברה להגנת הטבע בבית ספר שדה הר גילה, הייתי הולך ברגל מהר גילה לכפר עציון ביום שישי, לאחר ששחררנו את החניכים. החלק הראשון של ההליכה היה מדהים ביופיו, אבל אם להודות על האמת - היה קצת לא נעים: לא היו אז יישובים יהודיים בין הר גילה לנווה דניאל.

"לפני שבועיים חיברנו את גוש עציון לירושלים, ברצף של יישובים יהודיים!

"איש ההתיישבות המסור אברהם הרצפלד נהג לשיר בכל עליה לקרקע של יישוב בארץ 'שורו הביטו וראו'. כך הוא שר בעליית ניר דוד לקרקע, בעליית כפר עציון להתיישבות מחודשת, ובהקמת יישובים רבים בארץ!

"אני כותב את הדברים עם דמעות של התרגשות בעיניים, שהיתה לי הזכות לקחת חלק במהלך, ומאמין בכל ליבי שהיום מגיני הגוש מסתכלים עלינו מלמעלה ואומרים לעצמם: 'שורו הביטו וראו – גוש עציון חובר לירושלים, והושלם רצף יהודי בין עציון לציון!'

"ותודה שלוחה לראש המשלה נתניהו, לשר סמוטריץ', לשלמה נאמן שפעל להקמת החווה, למשפחת טל שגרה כבר שנים רבות בחווה, ולכל מי שפעל לביסוס החווה בנחל חלץ!"

עד כאן דבריו של ירון רוזנטל. כשמקימי כפר עציון עלו על הקרקע, הם היו 15 צעירים. בלילה הראשון בקושי היה להם מניין. כיום מונה גוש עציון 28 אלף תושבים. עוד 68 אלף גרים בעיר ביתר, נכון לסוף מאי 2024 (אומדן) ו-12 אלף באפרת – מעל מאה אלף יהודים בין כפר עציון לירושלים (לא כולל כמובן את שכונות גילה והר חומה השייכות לתחום המוניציפלי של ירושלים). כן ירבו.

(הטור המלא מתפרסם השבת במדור 'חמוש במקלדת' בשבועון 'מצב הרוח')