תשעה חודשים של לחימה: ישיבת ההסדר בנתיבות משתדלת שלא לתת לרעשי הרקע להפריע ללימוד בבית המדרש ולפעילות השגרתית של תלמידי הישיבה.
"ברמת השגרה שלנו כאן בעוטף עזה, הדי בומים והפצצות, וקולות מטוסים ומסוקים הם שיגרה יומיומית, יום ולילה. ברוך ה' מתחילת המלחמה כמעט ואין כאן אזעקות", מספר מנהל הישיבה הרב שמעון ישראלי.
כמו בישיבות ההסדר הרבות ברחבי הארץ, גם בישיבת נתיבות מגויסים כעת שיעורים ב' ו-ג' במקביל, וכן רבים מתלמידי הישיבה הבוגרים וצוות רבני הישיבה נמצאים בשירות מילואים ארוך.
"יש שני צירים מרכזיים בהם הישיבה פועלת בנוסף ללימוד התורה נכון להיום. מבחינת סיוע קהילתי ותמיכה חברתית פעלנו מהיום הראשון מתחילת המלחמה. התלמידים הגיעו לנתיבות, סייעו בחמ"ל העירוני ברמת אחזקת החמ"ל במשך חודשים, סייענו בחלוקת סלי מזון למשפחות שלא העזו לצאת מהבית, פינינו מקלטים, הענקנו סיוע בבתי עלמין ועוד".
"כעת, אנו עובדים בראשונה על הנבטת כיווני מחשבה כיצד ניתן להעניק חוסן ליישובי העוטף ולחזק את שפת החיבור הלאומי והשותפות החברתית דווקא מתוך נקודת מוצא תורנית של בית המדרש. במסגרת זאת, מעבר לפעילות רבה בנתיבות ובסביבה בעיקר בחודשים הראשונים של המלחמה, אנחנו פועלים להקמת יום לימוד לנשות בעוטף, ליצירת מסגרות לימוד משותפות והקמת מרכז משפחה וחוסן", מציין הרב ישראלי.
לצד זאת מקדישים התלמידים זמן נוסף להעמקה בתוך בית המדרש. "בישיבה החליטו לשים את הפוקוס בכל השנה האחרונה, בגלל הקרע הנורא שנוצר בעם, בשאלה 'איך לומדים תורה שבתשתית שלה נמצא המקום של אחדות ישראל וכלל ישראל'. אנחנו מקדישים מסגרות שונות לדון בשאלה המרכזית כיום לטעמנו ובשאלות תורניות כגון: מה ערכה ומניעיה מבחינה דתית, רוחנית ותורנית? מה מחיריה? איך יוצרים אחדות בלי לוותר על זהות ודרך? וכדומה".
"יש לנו בסיס חסידי אותו ירשנו מראש הישיבה הקודם, הרב ישראל פרידמן בן-שלום (האדמו"ר מפאשקאן) ז"ל, שלימד אותנו את תורת חסידות רוז'ין שמאוד הדגישה את המקום של השלום והאחדות כמושג רוחני והשראת שכינה. בסיטואציה הנוכחית זה מאוד מאתגר. אנחנו לא רוצים שזה יהיה פשטני - להגיד 'אחדות', 'שלום' ואין דבר מעבר. לכן מתקיימת בזמנים תכופים התכנסות ישיבתית סביב סוגיות אקטואליות או סוגיות ליבה שעולות על הפרק בהן מלבנים את הנושאים ומנסים להבין לעומק את המושגים".
עוד מוסיף הרב כי הישיבה הקימה בית מדרש עם קבוצת בוגרים המתכנסת פעם בחודש, ובו דנים בסוגיה זו מזוויות שונות. "הרבנים נוגעים בשאלות תשתיתיות, כגון: על מה עומד ערך האחדות ומה התשתית שלו? איך שומרים על זהות בתוך האחדות? מהו ערך הסובלנות ומה מקומו? וכן הלאה. המטרה היא להנגיש את הנושאים אל הציבור ולהוציא חוברת מאמרים שתפרוס את הערכים השונים וסוגיית האחדות באופן עמוק אך ריאלי".
