התחלה// נולד וגדל בשכונת גבעת שאול שבירושלים. "שכונה מאוד מעניינת, הרבה ילדים בכל בניין, כך שלא היה חסר עם מי לשחק. הייתה לי ילדות חרדית קלאסית". לצד אחות תאומה, הקטן בשמונה אחים.
אבא// דוד (75), גדל בתל אביב, אחרי שהתחתן עבר למעלות, ומשם לירושלים. "יחד עם שני האחים שלו התגייס לנח"ל מוצנח, לחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור, שבמהלכה חצה את התעלה יחד עם אריק שרון. אחרי מלחמת יום כיפור הפך לחרדי. אנחנו גדלנו כבר באטמוספרה חרדית. האחים שלי למדו בישיבות חרדיות נחשבות כמו פוניבז', מיר וקול תורה".
אמא// רבקה ז"ל. נפטרה ממחלה לפני כמה שנים. עבדה כאחות במשך שנים רבות. "כל השכונה הייתה באה אליה בכל שעה והיא טיפלה בכולם. אבא שלי היה עסוק בחינוך ילדים בצפון הארץ, והיא גידלה אותנו במסירות".
ספסל הלימודים// בהתחלה למד בחיידר 'המסורה' בשכונת גאולה, משם עבר לישיבה קטנה של הרב אקרמן בביתר עילית, ולאחר מכן למד כשנה בישיבת מיר. "בשלב מסוים הרגשתי שאני צריך לאתגר את עצמי. היה לי קשה מדי ללמוד תורה כל היום וחיפשתי מה הלאה".
אתגר הגיוס// לאחר שעבר בין כמה ישיבות, בשילוב עבודות מהצד, הגיע למסקנה שהוא צריך לעשות משהו משמעותי יותר. "התלבטתי אם להתגייס לצה"ל, ואמרתי לעצמי שאם אמצא מקום שמתאים לבחור חרדי – אתגייס, ואם לא אז לא. בבית ההורים לא דיברו על צבא. שאר האחים שלי המשיכו בכולל כמו כולם, ואבא שלי רצה שאהיה אברך כמוהם. אחי הגדול ממש כעס שלא הגעתי בעקבותיו לפוניבז'. שמעתי על גדוד 'נצח יהודה' והחלטתי להתגייס. לא זרקו אותי מהבית, אבל זה היה מאוד מאתגר".
מחופשה לאחריות// המעבר בין הישיבה לצה"ל, ובין שגרת חיים עצמאית למשמעת הצבאית, היה חד מאוד. "בישיבות החרדיות אתה עושה מה שאתה רוצה. אמורים כמובן ללמוד תורה, אבל מי שלא רוצה – לא לומד. המעבר מחופש מוחלט לאחריות היה קשה מאוד. באתי עם החוצפה הישיבתית וחטפתי כמה שבתות עד שהתאפסתי".
מדרגה לדרגה// במשך שנה עבר מסלול של לוחם בגדוד 'נצח יהודה', ואחריו יצא לקורס מ"כים. זמן קצר לאחר שחזר לגדוד, יצא לקורס קצינים שבעקבותיו מונה למפקד מחלקה מבצעית. "במהלך מבצע עמוד ענן היינו ברמת הגולן. הסורים היו יורים על המורדים שישבו על הגדר, וכל יום היינו חוטפים צרורות ירי. ערב אחד החלטנו לפתור את הבעיה באופן סופי. מיקמנו תצפיות ושתי מחלקות טנקים, איתרנו את מקור הירי והורדנו עליהם טילי חמ"מ (חימוש מונחה מדויק) שהורידו את הבניין יחד עם כל המחבלים שירו עלינו". עם הזמן התקדם לתפקיד סמ"פ, ובהמשך מונה לקצין אג"ם של הגדוד. לקראת יציאה לקורס מ"פים החליט להשתחרר מצה"ל בעקבות ההיכרות עם אשתו לעתיד וכוונת השניים להינשא.
החצי השני// אשתי מיכל לביאה אמיתית חזקה במלחמה בחזית בבית ותומכת המון בשירותי בצה"ל. במקור מארגנטינה. עלתה ארצה יחד עם המשפחה הגרעינית. "הכרנו כשהייתי כבר קצין, דרך חברים משותפים". כיום יועצת חינוכית ומורה בבית הספר הממלכתי־דתי דרור בירושלים.
הנחת// שני בנים, דניאל (10) ולביא (6).
מילואים// זמן קצר אחרי לידת הבן הבכור, גויס למילואים בצו 8 למבצע צוק איתן. "קיבלתי את הטלפון תוך כדי הברית. בסוף האירוע עליתי על מדים ונעלמתי ליותר מ־40 ימים". במהלך השנים התקדם בתפקידים. כעת הוא סמג"ד גדוד 21 ונמצא בקורס מג"דים במילואים. בין לבין שירת גם כמ"פ בדובדבן.
עובד ולומד// עם השחרור מצה"ל החל ללמוד לתואר ראשון במדעי המחשב ובמקביל עבד באבטחת שרים. "יצא לי לעבוד בצוות האבטחה של גדעון סער ואריה דרעי במשך ארבע שנים". בד בבד קיבל פנייה מעמותת 'נצח יהודה' לסייע בהקמת מערך דיור לחיילים בודדים. "לקחתי על עצמי את הפרויקט בהתנדבות והקמתי מערך דירות 'נצח' שפרוסות בכל רחבי הארץ. כיום מתגוררים בהן כ־200 חיילים".
הביתה// "הדבר הכי חשוב מבחינתי בסיוע לחיילים חרדים בודדים הוא העזרה שאנחנו מעניקים להם כדי שיוכלו לחזור למשפחות שלהם. הפער הוא ויכוח אידאולוגי, וכארגון אנחנו עומדים בתווך ועוזרים במה שאפשר. כשאנחנו מצליחים, זה ההישג הכי גדול. יותר מ־85 אחוזים כבר חזרו למשפחות שלהם".
קומה נוספת// לאחר ארבע וחצי שנים הוצע לו תפקיד סמנכ"ל העמותה. בתוך כמה חודשים הפך למנכ"ל, תפקיד שאותו הוא ממלא בחמש השנים האחרונות, לצד סיום תואר שני והתחלת עבודה על דוקטורט. "בשונה מעמותות אחרות שמלוות יחידות קיימות, אצלנו העמותה היא זו שהקימה את היחידה. בשנים האחרונות הוספנו על הליווי כמה קומות ובראשן מחלקת בוגרים. יש כיום כבר 21 אלף בוגרים. הבנו שהם צריכים שידוך טוב, קהילה שתחבק אותם, תוכניות אקדמיות, השמה מקצועית ושלל פעילויות – כל מה שיסייע להצלחתם". בנוסף לכך הוקמה מחלקה של עובדים סוציאליים שנותנים מענה ייחודי לחיילים חרדים, וכן מוסדות לשלב שלפני הצבא. "הקמנו מוסדות מאפס. כיום לומדים בישיבות ההסדר ובמכינות הקדם־צבאיות שלנו כ־350 תלמידים".
מתרחבים// עם הזמן קוצר שם העמותה מ'נצח יהודה' ל'נצח', בעקבות הרחבת הליווי לכל המסלולים החרדיים בצה"ל. "הארגון הלך וגדל, עובדים בו כיום יותר מ־100 עובדים בשכר. יש 28 רבנים שמעבירים שיעורים יומיומיים בבסיסים בכל רחבי הארץ, מחציתם בוגרי הגדוד. בעצם הפכנו את הבוגרים לשגרירים בשטח".
זיכרון מכונן// לפני חמש שנים הקים מיזם של טקס זיכרון חרדי ליום הזיכרון לחללי צה"ל. "כחרדי, צרם לי שהתקשורת מתמקדת במה שקורה בכיכר השבת ומצלמת את מי שחוצה את הכביש בזמן הצפירה. החלטתי להרים אירוע שנותן ביטוי לחרדים שמוקירים את חיילי צה"ל, רק לא מתגייסים מסיבות אידאולוגיות. בשנה הראשונה פניתי להנהגה החרדית שיבואו, הם קצת גיחכו. בשנה השנייה התחילו לבוא, בשנה השלישית האולם כבר היה מלא, והשנה זה הצליח בכל קנה מידה. הרב יצחק אזרחי, ראש ישיבת מיר, הגיע להשתתף באירוע שהתקיים בבנייני האומה על טהרת הקודש, בהפרדה מלאה ועם שירה ווקאלית. היה אירוע מכונן".
דגל ישראל ברפיח// עם פרוץ המלחמה בשמחת תורה, צה"ל היה שרוי באנדרלמוסיה גדולה. בשל התמהמהות המענה בדבר גיוס גדוד המילואים שעליו פיקד, ירד לדרום עצמאית יחד עם החפ"ק שלו. "חילצנו משפחות וסייענו במה שאפשר. כשצה"ל גייס את הגדוד, חזרנו לעוטף ועסקנו במשימות שוטפות. בהמשך תפסנו גזרה ביהודה ושומרון. אחרי כמה חודשים ירדתי קצת לעזה. לקראת הכניסה לחאן יונס, הצטרפתי ללחימה עם גדוד ביסל"ח 450. כבשנו חלק נרחב מהאזור הדרומי של השכונה הקטארית. לאחר מכן כבשנו את מזרח רפיח והנפנו את דגל ישראל בגאון".
סגירת מעגל// לאחרונה חזר לשירות מילואים בגזרת בנימין, ובמסגרתו פיקד על מבצע הריסת ביתו של המחבל שרצח את בנימין אחימאיר הי"ד מחוות מלאכי השלום. "מבצע ערכי ביותר, עבדנו חזק על הבית שלא ישוב לקדמותו. זה לא ימנע טרור בצורה דרמטית, אבל זה משהו קטן שמזכיר לנו שצריך לתת מענה לטרור והוא צריך להיות עוצמתי יותר. זכות גדולה".
אם זה לא היה המסלול// "כנראה שהייתי ראש ישיבה או ראש כולל. זה היה הצפי".
במגרש הביתי
סדר יום// "סדר היום מתחיל מוקדם, במיוחד עכשיו במילואים כשאני ישן שעה בלילה. מתחיל בשש ונגמר בחמש. גם בשגרה, משתדל להתחיל את היום מוקדם. תפילת שחרית, לפעמים לוקח את הילדים למוסדות ומשם לעבודה במשרדי 'נצח'. מתעסק בעולמות ההכנה לצה"ל, כמעט כל יום נוסע לבסיסי צה"ל השונים, גם לפגוש מפקדי צה"ל לתכנון שיתופי פעולה עתידיים להרחבת מסלולי החרדים, וגם כדי לפגוש את החיילים בשטח. זה אחד הדברים שהכי ממלאים אותי בעשייה. אני אוהב לשמוע מה לא טוב, לקחת על עצמי משימות למשרדי 'נצח' ולנסות לפתור אותן, יחד עם צוות העמותה והרבנים. בדרך כלל חוזר הביתה בשעה מאוחרת".
פלייליסט// "אוהב מאוד לשמוע את אברהם פריד, חושב שהוא הזמר הכי טוב בעולם. שומע גם את בוגרי 'נצח יהודה' ישי ריבו וחנן בן ארי. פריד וריבו הגיעו כבר כמה פעמים להופיע אצלנו בהתנדבות מלאה, רק כדי לחזק את החיילים".
השבת שלי// "זמן למשפחה ולילדים. בשבת אני כמעט לא ישן, קורא המון ספרים וגם לומד משניות עם הבן שלי. הזדמנות להחזיר זמן לאשתי, שתוכל לנוח".
דמויות מופת// הרב עובדיה יוסף זצ"ל. "הוא ידע להיות מחובר לקרקע ולעם ישראל, ומצד שני להיות גאון עולם בקנה מידה בלתי נתפס".
מפחיד אותי// "דאגה לילדים ולמשפחה".
משאלה// "שהמגזר החרדי ייקח אחריות גם על אתגרי הביטחון והכלכלה. השלום יגיע כשהחילונים יעריכו את לומדי התורה והחרדים יעריכו את חיילי צה"ל".
כשאהיה גדול// "מקווה להישאר בעשייה הציבורית־חברתית, ולא פוליטית, שתשפיע על המגזר החרדי בפרט ועל עם ישראל בכלל".
לתגובות: yosefpr@gmail.com
***