ח"כ שאול יהלום מהמפד"ל שנאומו במליאת הכנסת בו קרא לאחדות ולא לפילוג, עורר תסיסה ותגובות בקרב גורמי שמאל, כולל יציאה במחאה מהמליאה, מציין כי "אני לא יצאתי בזמן נאומו של פרס".

תגובה זו של ח"כ יהלום באה בעקבות מתקפת גורמי שמאל על נאומיהם של ראש הממשלה, יו"ר הכנסת ראובן ריבלין וח"כ יהלום, שנישאו בכנסת בציון 8 שנים לרצח ראש הממשלה יצחק רבין המנוח.

בנאומים קראו רה"מ, יו"ר הכנסת וח"כ יהלום לשמאל לערוך חשבון נפש ולפעול לאחדות העם ולא לפילוגו.

יצויין כי בשעה שח"כ יהלום נשא את דבריו קראה בתו של רבין דליה רבין פילוסוף לעברו קריאות ובעלה אף יצא מן האולם.

בנאומו אומר יהלום כי "זכרו של רבין במדינת ישראל חייב להיות 'זכרון מאחד' ועם ישראל חייב לעמוד בו דום, ולהצדיע לאהבת ישראל, לאחדות ישראל, להוקעת האלימות ולשמירת הדמוקרטיה".

"העצרת בכיכר היתה דוגמא אחת החוזרת על עצמה בכל אירוע שעורך השמאל. שוב ושוב אתם מנכסים את האבל לטובת הסכמי אוסלו, שוב ושוב אתם משתמשים בזכרו של רבין כדי להעמיק את הקרע, להעמיק את הפילוג, להוסיף מחלוקת ושנאת אחים".

"אני בטוח" הוסיף יהלום בנאומו "שאילו רבין היה חי בינינו כיום, גם הוא היה מעדיף את דרך האחדות ולא את דרך הפילוג. אני מבקש לצטט את יצחק רבין, בקטע מתוך נאומו בפני נציגי הפדרציות היהודיות בארה"ב בשנת 94': "זו שעה של התחבטויות קשות, גם ויכוחים סוערים. אבל חשוב שנדע כולנו, כי יהיו אשר יהיו ההחלטות, אהבת ישראל אמיתית שורה עליהן. ולנגד עינינו תמיד המימרה העתיקה 'כל ישראל ערבין זה לזה'. אין אנו שוכחים לרגע כי בין שתומכים במהלכים שלנו ובין שמתנגדים להם - כולנו אחים, כולנו יהודים וגורל אחד לכולנו".

את דבריו סיים יהלום :"היום אני בוכה ומתאבל על יצחק רבין. ואני בוכה ואבל גם על כך, שיש הרוצים לשלול את זכותי להתאבל עליו, לספוד לו ולבכותו".

הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק, ממקורבי רבין ומהמעורבים במו"מ להסכמי אוסלו ייצג בטקס את משפחת רבין. לדבריו "הסכם אוסלו לא מת אלא נרצח". עוד טען כי "רבין לא טעה בדרך. התהליך, על פגמיו וחולשותיו, היה הסיכוי הכי טוב".

ראש האופוזיציה שמעון פרס אמר כי "רבין הוביל את צה"ל לנצחונות צבאיים ואת ישראל בדרך השלום". ח"כ יוסי שריד יו"ר מר"ץ לשעבר, אמר כי "לא ניתן לנתק את זכר רבין מחזונו הפוליטי, משום שמדובר ברצח פוליטי של מנהיג פוליטי".

יו"ר הכנסת ראובן ריבלין הזהיר, מפני הנהגת "דמוקרטיה סלקטיבית" כלשונו, כאחד מלקחי הרצח. ריבלין שפתח את הישיבה לזכר רבין אמר: "סתימת הפיות האוטומטית והתגובה או התגובות ההיסטריות לכל דעה חריפה, תוך השענות צינית וצבועה על לקחו של הרצח המתועב של יצחק רבין אינן מחזקות את חישוקיה של החברה ואינן מרחיקות את סכנת האלימות. להפך, הן מחזירות אותנו לימים הרעים, בהם כל דעה לא נכונה סימנה את בעליה כסיכון חברתי שמותר לרמוס חלילה את זכויותיו.

"סתימת הפיות, הנעשית בשלל דרכים ואמצעים משפטיים וציבוריים, צובעת את הערכים הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר בצבעים פוליטיים כביכול, משל היתה הדמוקרטיה שייכת למגזר מסויים או להשקפה מסויימת בלבד. במקומותינו, כך מתברר, מותר למשל לכנות ראש ממשלה 'רוצח', מותר לכנות את טייסי חיל האוויר 'רוצחים', מותר לכנות את החלוצים המיישבים את הארץ בשלל כינויי שטנה איומים ונוראים, מותר לעודד באופן פעיל את אויביה הרצחניים לפעמים של ישראל ולהביע לפעמים הזדהות עמם. אבל חלילה, לעולם אסור לומר את המלה 'בוגד' - האם זהו לקח של רצח יצחק רבין?", היקשה יו"ר הכנסת בנאומו במליאה.

רה"מ שרון גינה "גורמים פוליטיים", כלשונו המנצלים את יום הזכרון לרבין למתקפות פוליטיות:
"הזדעזעתי לשמוע ביום שישי שעבר על המעשה הנבזה של חבורת פחדנים שהשחיתה את האנדרטה לזכרו של יצחק רבין בתל אביב וגיניתי זאת. אולם, לצערי, גורמים פוליטיים החליטו לנצל אירוע זה ואת אירועי יום הזכרון ליצחק רבין על מנת להתקיף התקפה פרועה אנשים ודרך שאינם עולים בקנה אחד עם דעותיהם. התקפה חריפה, משולחת רסן, שמנצלת ניצול ציני את הכאב של כולנו. "חברי הכנסת", הדגיש שרון, "ככה זה מתחיל".

רה"מ הזכיר את דבריו של יצחק רבין מיום 5.10.95 כחודש לפני הרצח: 'ואלה הם עיקרי השינויים כפי שאנו רואים אותם ורוצים אותם בפתרון הקבע. בראש ובראשונה ירושלים המאוחדת שתכלול גם את מעלה אדומים וגבעת זאב כבירת מדינת ישראל. שינויים שיכללו את צירוף גוש עציון, אפרת, ביתר ויישובים אחרים שרובם נמצאים באזור מזרחית למה שהיה הקו הירוק. לא נחזור לקווי 4 ביוני 1967'".

"חובת הזכרון מוטלת על כולנו, אבל כדאי להמנע ממניפולציות של הזכרון ומהשלכות מזוייפות על מצבנו כיום. כל אחד מאיתנו יכול לגייס את הזכרון לצידו שלו", דברי שרון.