בני משפחתו של הנווט השבוי רון ארד נפגשו הלילה עם רה"מ שרון. פגישתם החלה מעט לפני חצות.
בפגישה הגישה בתו של רון ארד, יובל, מכתב שכתבה לשרון בו היא מבקשת ממנו כי לא ינטוש את אביה לגורלו בשבי. "עד אתמול עוד האמנתי, אולי רציתי להאמין, שעסקה זו שאינה כוללת את אבא שלי, לא תצא אל הפועל", כותבת יובל ארד לראש הממשלה.
"בלבי קיוויתי שאתה, ראש הממשלה, תבין בסופו של דבר, שאסור לנטוש את אבא שלי לגורלו המר אי-שם, כשהוא יושב ומחכה באיזה כלא אירני, שתיפתח דלת הברזל והוא ייצא לחופשי.
"אני, שרק סיימתי את לימודי בתיכון, למדתי שאתה, רה"מ לא השארת פצועים בשטח. אתה וחבריך הייתם לסמל עבורנו של מה היא רעות ומה היא אחוות לוחמים. קיוויתי שתיישם את הערכים האלה גם במקרה של אבא שלי", כותבת יובל ארד.
עוד היא מוסיפה: "לצערי, אני לא יכולה אפילו לדמיין איך היו חיי יכולים להיות עם אבא. היתה לי איזו תקווה, נכון שקלושה, אבל היתה, שאזכה בכל זאת להכיר אותו ואולי הילדים שלי יכירו אותו, כמו שאני הייתי צריכה וכמו שסבתא בתיה (אמו של רון ארד, שהלכה לעולמה) קוותה בכל לבה.
"היום אני מבינה שזה לא יקרה. אני מבינה מה שלא הבנתי או אולי לא רציתי להבין: שאבא שלי לא יחזור, והוא לא יחזור כי אתה, ראש הממשלה, מאמין שהוא איננו, למרות שדו"ח וינוגרד קובע את ההפך.
"אם היית מאמין שאבא בחיים כמו שאתה טוען, היית פועל בנחישות כמו שאתה פועל להחזיר את גופות שלושת החיילים ואת טננבאום הביתה. אבל אתה ויתרת עליו, ואתה עומד לשחרר את האיש שעינה אותו לחופשי. דיראני יחזור לביתו ולילדיו ואבא שלי ישאר שם, ואני אצטרך לוותר על ההזדמנות, גם אם היא קטנה מאוד, להכיר את אבא שלי.
"כבר כמה לילות אני לא ישנה. קשה לי להבין איך אתה ישן בלילה, כשביום ראשון אתה הולך להוביל להחלטת ממשלה שנוגדת את החינוך שקיבלת וחינכת.
"הייתי רוצה להאמין שאנשים במדינה חושבים שונה ממך. עצוב לי שזאת דרכה של מדינת ישראל. אני עדיין מתקשה להאמין שממשלת ישראל תנטוש את אבא שלי", דברי יובל ארד לרה"מ.
בפגישה הגישה בתו של רון ארד, יובל, מכתב שכתבה לשרון בו היא מבקשת ממנו כי לא ינטוש את אביה לגורלו בשבי. "עד אתמול עוד האמנתי, אולי רציתי להאמין, שעסקה זו שאינה כוללת את אבא שלי, לא תצא אל הפועל", כותבת יובל ארד לראש הממשלה.
"בלבי קיוויתי שאתה, ראש הממשלה, תבין בסופו של דבר, שאסור לנטוש את אבא שלי לגורלו המר אי-שם, כשהוא יושב ומחכה באיזה כלא אירני, שתיפתח דלת הברזל והוא ייצא לחופשי.
"אני, שרק סיימתי את לימודי בתיכון, למדתי שאתה, רה"מ לא השארת פצועים בשטח. אתה וחבריך הייתם לסמל עבורנו של מה היא רעות ומה היא אחוות לוחמים. קיוויתי שתיישם את הערכים האלה גם במקרה של אבא שלי", כותבת יובל ארד.
עוד היא מוסיפה: "לצערי, אני לא יכולה אפילו לדמיין איך היו חיי יכולים להיות עם אבא. היתה לי איזו תקווה, נכון שקלושה, אבל היתה, שאזכה בכל זאת להכיר אותו ואולי הילדים שלי יכירו אותו, כמו שאני הייתי צריכה וכמו שסבתא בתיה (אמו של רון ארד, שהלכה לעולמה) קוותה בכל לבה.
"היום אני מבינה שזה לא יקרה. אני מבינה מה שלא הבנתי או אולי לא רציתי להבין: שאבא שלי לא יחזור, והוא לא יחזור כי אתה, ראש הממשלה, מאמין שהוא איננו, למרות שדו"ח וינוגרד קובע את ההפך.
"אם היית מאמין שאבא בחיים כמו שאתה טוען, היית פועל בנחישות כמו שאתה פועל להחזיר את גופות שלושת החיילים ואת טננבאום הביתה. אבל אתה ויתרת עליו, ואתה עומד לשחרר את האיש שעינה אותו לחופשי. דיראני יחזור לביתו ולילדיו ואבא שלי ישאר שם, ואני אצטרך לוותר על ההזדמנות, גם אם היא קטנה מאוד, להכיר את אבא שלי.
"כבר כמה לילות אני לא ישנה. קשה לי להבין איך אתה ישן בלילה, כשביום ראשון אתה הולך להוביל להחלטת ממשלה שנוגדת את החינוך שקיבלת וחינכת.
"הייתי רוצה להאמין שאנשים במדינה חושבים שונה ממך. עצוב לי שזאת דרכה של מדינת ישראל. אני עדיין מתקשה להאמין שממשלת ישראל תנטוש את אבא שלי", דברי יובל ארד לרה"מ.