בדיקת שקיפות עורפית היא למעשה אחת מבדיקות הסקר השגרתיות אשר יש לבצע במסגרת תקופת ההריון.
למעשה, מדובר על בדיקת אולטרסאונד פשוטה שכל תפקידה הוא לזהות הפרעות כרומוזומליות בעובר, לרבות כאשר מדובר על תסמונת דאון, ולהציג את ההסתברות לפגם.
במילים אחרות - מדובר על בדיקה אשר מחשבת את הסיכון הסטטיסטי להפרעה גנטית, בעוד כי היא אינה מאשרת או לחילופין שוללת את התסמונת. מרגישים קצת מבולבלים? אל דאגה, כי ריכזנו בדיוק עבורכם למאמר הבא את כל הדבר שחשוב לדעת טרם ביצוע בדיקת שקיפות עורפית.
מתי מתבצעת הבדיקה, ומה חשוב לדעת מראש?
בדיקת שקיפות עורפית היא בדיקה אשר מתבצעת בין השבוע ה-11 להריון לבין סוף השבוע ה-13 שכן, מדובר על בדיקת אולטרסאונד בטנית קצרה במיוחד שאורכת כרבע שעה בלבד, והיא איננה דורשת הכנות מיוחד מצידה של האישה, למעט הפניה מרופא.
על כן, במסגרת בדיקת שקיפות עורפית, מודדים את עובי הנוזל הצווארי הלימפטי אשר קיים בעורפו של העובר, ביחס לגודלו של העובר. למעשה, אותם הנתונים לצד גיל האישה, מעובדים במחשב ומשתווים לנתונים זהים של אלפי שנים שונות, ועל פי אותה השוואה ניתן לקבוע בצורה סטטיסטית את אחוז ההסתברות לפגם גנטי בעובר.
בדיקות דם שמבצעים בסמוך לבדיקת השקיפות העורפית
על מנת להעלות את אחוזי הניבוי של הסיכון לתסמונת הגנטית, במרבית המקרים נוטים לערוך בדיקת דם המודדת את רמת החלבונים PAPP-A ו-BhCG אשר מופרשים מהשיליה, זמן קצר לאחר בדיקת השקיפות העורפית. זאת בעוד כי חריגה בכמויות החלבון הללו היא אופיינית במקרים של תסמונת דאון ולכן, תוצאות בדיקת הדם הזו, לצד תוצאות בדיקת השקיפות העורפית, מעלות בצורה משמעותית את הסיכויי לנבא את ההסתברות לתסמונת דאון ומומים נוספים.
משמעות תוצאות בדיקת שקיפות עורפית
מחקרים רבים בנושא מעלים כי עוברים, בפרט כאלה שנמצאה אצלם כמות יחסית גדולה של נוזל עורפי במסגרת בדיקת השקיפות העורפית, הם עוברים המתלווים אל סיכון מוגבר יותר להיות נשאים של פגמים כרומוזומליים שונים, לרבות כאשר מדובר על תסמונת דאון.
על כן, חשוב לציין כי תוצאת שקיפות עורפית תקינה היא עד שלושה מילימטרים לכל היותר שכן, מעל לשלושה מילימטרים התוצאה תיחשב כלא תקינה, ותעלה בצורה ניכרת את החשד לתסמונת דאון או לחילופין למום גנטי אחר.
יחד עם האמור, חשוב לזכור כי שקיפות עורפית היא בסך הכל בדיקת סקר ולכן, לא מדובר על בדיקה שמאשרת או שוללת באופן וודאי את הימצאותו של הפגם, ולא מעט נשים שקיבלו תוצאה לא תקינה הצליחו ללדת תינוקות בריאים לחלוטין.
על כן, בתרחישים של תוצאות לא תקינות יעלה הצורך בביצוע סדרת בדיקות נוספות, כדוגמת בדיקת מי שפיר, דיקור חבל הטבור, בדיקת סיסי שליה וכן הלאה.