הרב יהושע בן מאיר, מייסד ישיבת 'שבות ישראל' באפרת, מסביר מתי מותר ומתי אסור אימון צבאי כשיש בו חילול שבת, וכן אימון שנופל בתענית ציבור, ומה הלקח ההלכתי ממלחמת שמחת תורה.
"נניח שמפקד אוגדת עזה עשה תרגיל התקפת פתע לאוגדה בחוה"מ סוכות, בימים ראשון שני ושלישי, ולדעתו התרגיל הוכיח שהאוגדה לא מוכנה כראוי. הוא פונה לרבנים שונים ומבקש לעשות תרגיל חוזר בימים חמישי-שישי-שבת. אני מניח שבחוה"מ סוכות תשפ"ד היו אומרים לו –לא, תעשה את התרגיל הנוסף ביום ראשון-שני-שלישי הבאים עלינו לטובה, אחרי החג", מסביר הרב בן מאיר את פרטי המקרה.
לדבריו, "כעין זה החליטו 'קברניטי הביטחון' שלנו בישיבה שהייתה בליל שבת-שמחת תורה. וזאת כשהיו לפניהם ידיעות שלא היו ידועים בחוה"מ סוכות! האם אני, לאור לקחי מלחמת יוה"כ, הייתי מתיר לו לעשות את האימון בשבת – איני יודע. שאלה זו מדירה שינה מעיני. בסוף, בשבת שמיני עצרת תשפ"ד בעונותינו הרבים קרה האסון הנורא".
הוא מפרט את הסיבות להיתר. "חז"ל תיקנו את תקנתם בעקבות 'מעשה שהיה'. לנו יש לא עלינו כבר שני מעשים כאלו, מלחמת יוה"כ והתקפת החמאס בשמיני עצרת. על כן נראה לי, שתקנת חז"ל אינה מצומצמת רק להפרדת חייל מנשקו. היא תקנה כללית שההלכה אינה סומכת על המודיעין כ'ודאי', רק כ'ספק'. ונשאר ספק לצד השני, וגם ספק פיקוח נפש דוחה שבת. תקנת חכמים היא שאסור להשבת תהיה שיקול לבטל הכנות למתקפה ומלחמה, גם כשלדעת המודיעין הסבירות לכך נמוכה".
יחד עם זאת, הרב בן מאיר מסייג. "ודאי שבימי שגרה על הצבא לתכנן אימונים בדרך שלא תפגע בשבתות וחגי ישראל, ואף לא בתעניות דרבנן וכדומה. כך גם באימון כוחות בשגרה. אולם אם מפקד מוסמך חושש שיחידה שהוא מפקד עליה, אשר לה משימות מידיות בפרוץ פעולות איבה, עליו לפנות לרבנות הצבאית. הרבנות הצבאית צריכה לשקול את מכלול הנסיבות.
אך גם אם מדובר במצב רגיעה, ואף אם החומר המודיעיני אינו מתריע על חשש לפריצת פעולות איבה בזמן הקרוב - אסרו חכמים להתחשב בשבת או בחג כדי לבטל אימון. כיוון שמצד ההלכה מדובר ב'ספק פיקוח נפש'. כיוון שההערכות של המודיעין הם רק 'אפשר' ורחוק מוודאי, כמו שלמדו חז"ל מ'מעשה שהיה' בימיהם, וקל וחומר שעלינו ללמוד מכך מ'מעשים שהיו' בימינו אנו".
הרב בן מאיר מדגים בסיפור. "בזמנו מ"פ דרש מחיילי הסדר, כולל מישיבתי, לתרגל מארב חודר בלבנון. קצח"ר אז היה יאיר נווה. שאלתי אותו לדעתו, הוא אמר לי שהוא לא מתערב בשיקול דעת של מ"פ, שחושב שיש נקודה במקצועיות של החיילים שלו שצריך לשפר, כי המ"פ מכיר אותם. רק שם היה כאשר בשבת הם היו מיועדים למארב חודר ללבנון וכך גם עשו. אני מדבר על מצב כמו בחוה"מ סוכות.
מצד אחד האוגדה לא מוכנה למשימתה 'להגן על העוטף'. מצד שני יש רגיעה מוחלטת. במקרה כזה לדעתי יש להתיר. לכן כתבתי שיפנו לרבנות הצבאית, שלא כל מ"כ יחליט לאמן חיילים דתיים בטירונות, או גם סתם כך".
הרב בן מאיר מביא גם את הפסק של הרב אברהם שפירא, הרב הראשי לישראל וראש ישיבת מרכז הרב, מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים. "שמעתי ממו"ר הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל שעל שרים דתיים לנסוע בשבת לישיבת ממשלה שנקבעה עקב מצב חירום בשבת, כמו ישיבת הממשלה שהייתה בליל יום הכיפורים תשל"ד. שאלתי אותו – אם השר הרב זרח ורהפטיג היה משתתף בישיבת ממשלה זו – איזו תועלת היה יכול להביא. מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל ענה לי – הוא היה אומר שלמרות שהמודיעין אומר שיש סבירות נמוכה למלחמה, לדעתו יש לגייס מילואים, כי בפיקוח נפש לא הולכים אחר רוב. וכיוון שהיה מישהו שדרש גיוס, אחרים היו חוששים לומר הפוך, והיו מגייסים מילואים".
הרב בן מאיר מסכם: "ברור לי שמדובר בחידוש גדול, אך נראה לי שהוא אמת להלכה למעשה".