עד שפרצה המלחמה, חיינו התנהלו על מי מנוחות.
זוג רגיל, חיים פשוטים, שגרתיים לגמרי. הכרנו דרך חברים משותפים, די מהר הרגשנו שזה זה, התחתנו לפני שש וחצי שנים ונולדו לנו שלושה אוצרות מופלאים. משפחה.
בשמחת תורה צביקה הוקפץ למילואים כמו רבים וטובים אחרים. באותו יום, עשרות אלפי בתים בישראל חוו טלטלה בעקבות המלחמה, ומנגד חשו כי משהו גדול קורה בעם ישראל.
לאחר שבעה שבועות של אימונים ולחימה בעזה, צביקה נפצע קשה בפיצוץ שבצפון הרצועה, ובמשך כשלושה שבועות הוא נאבק על חייו. כל העת ידענו שהוא יקום. בימים המאתגרים של הדאגה לשלומו והאי וודאות למצבו, צביקה זכה לקרב אנשים רבים לטוב ולקודש. תפילות מעומק הלב ואלפי פרקי תהילים נאמרו לרפואתו. הפרשות חלה, מיזמי חסד ומעשים טובים נעשו לרפואתו והרבה צדקה ניתנה לזכותו. בנר חמישי של חנוכה ,כ"ט בכסלו צביקה נפרד מאיתנו בעדינות ובנועם שכל כך אפיינו אותו.
הוריו של צביקה זכו להביאו לעולם לאחר שבע שנות ציפייה ותפילה. בהרבה תפילות הגיע לעולם, ובהרבה תפילות ניסינו לשמור אותו איתנו.
לפני כשלושים ואחת שנה, כשמכון פוע''ה היה בראשית דרכו, פנו הוריו של צביקה לרב מנחם בורשטין, מייסד וראש המכון לעצה ועזרה בעניינם. צביקה נולד בסיוע המכון, שהיווה אבן דרך משמעותית בראשית מסעו והגעתו לעולם, ומלווה אותנו עד היום בשלבי החיים השונים.
ביום חתונתנו, צביקה זכה לקבל מהרב בורשטין הדרכת חתנים יסודית ומשמעותית לקראת היום הגדול, וכמדי שנה בימי ההתרמה השנתיים אף זכינו להיות שגרירים נאמנים ולעמוד לימין המכון.
צביקה היה עובד סוציאלי בכל הווייתו ונשמתו עם יכולת הקשבה והכלה מיוחדת. עבד בהוסטל של תחלואה כפולה ובמקביל למד לתואר שני כדי להיות הכי מקצועי עבור מטופליו.
חשוב לי להדגיש, כי צביקה שלי לא היה "מלאך מרוחק" עם מתנת שמים, הקשה להשגה, אלא היה איש עמל שעבד קשה מאוד כדי להיות אדם טוב יותר. בכל דבר שנקרה בדרכו, היה מביט ושונה ומהרהר איך נכון וראוי להרבות טוב ולהתקדם.
לעילוי נשמתו הארנו והפצנו שלושים משפטים, שצביקה כתב וחי לאורם, שיהוו שיעור עבורנו להוסיף מטובו בעולם.
לאחר השבעה קיבלתי הצעה מרגשת ומדויקת ממכון פוע''ה להמשך המסע יחד. התרגשתי מהמחווה שאך טבעי להנציחו במקום מופלא כמכון פוע''ה וזו סגירת מעגל עבורנו: להמשיך את הדאגה של צביקה לנפשם ולרגשותיהם של אחרים, בהקמת אגף סוציאלי - לליווי ריגשי - מקצועי בכל שלבי ומעגלי אתגרי הפוריות, בכדי שהילד שיוולד, יגיע אל בית שלם ואוהב ולזוגיות שהיא עוגן יציב להתפתחותו.
המחלקה הרגשית תיצור השלמה לליווי הרפואי – הלכתי שמעניק צוות המכון לפונים ותגיש טיפול הוליסטי רחב היקף שכל כך חשוב במצוקות אלו.
כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להיות שותפים לזכות הגדולה.
טליה לביא, אשתו של צביקה הי''ד , מהילדים הראשונים שנולדו בליווי מכון פוע''ה