בישיבת ההסדר ירוחם התקיימה שבת ייחודית יחד עם משפחותיהם השכולות של תשעת בוגרי ותלמידי הישיבה אשר נפלו במלחמת חרבות ברזל, צוות הישיבה וראשיה, הרב חיים וולפסון והרב אוריאל עיטם ועם מייסד הישיבה ומנהיגה הרוחני, הרב אליהו בלומנצוויג.
אל השבת הגיעו כ-90 אנשים מהמשפחות השכולות במלחמה האחרונה מכל רחבי הארץ.
כל המשפחות נכחו כאשר בחלקן הגיעה המשפחה הגרעינית בלבד וחלקן הגיעו אף עם הסבים, הסבתות, אחי הנופלים הנשואים וילדיהם.
היוזמה לקיום את השבת הגיעה מהמשפחות השכולות עצמן, שפנו לפני מספר חודשים לישיבה והציעו לקיים אותה. הישיבה נענתה בחיוב והחלו בהתארגנות לקראת השבת. השבת החלה בקבלת פנים למשפחות ולאחריה התקיימה קבלת שבת מוזיקלית עם תלמידי הישיבה ובהובלתם. את התפילות קיימו ההורים יחד עם הישיבה וכן בסעודות הערב ובסעודה שלישית.
בסעודות עסקו המשפחות והתלמידים בהתמודדויות איתן נפגשות המשפחות בשנה האחרונה וביכולת למצוא את הכוחות מתוך ההתמודדויות הללו.
"במספר 'תחנות' במהלך השבת המשפחות שיתפו וסיפרו על חייהן מאז הרגע בו קבלו את הבשורה וגם על צמתים שונים בחייהם של הבנים ומה ניתן ללמוד מהם. ניצלנו גם את הארוחות המשותפות כדי לשמוע וללמוד יחד את הסיפור הגדול שבתוכו אנחנו נמצאים", מספר ראש הישיבה, הרב חיים וולפסון.
בבוקר שבת התקיים האירוע המרכזי של השבת בו נפגשו כל המשפחות לשיח ושיתוף סביב האבדן שחוו ופניו השונים, על הכאב והגעגוע ומה נותן להן כוחות להמשיך קדימה. הרב וולפסון הסביר כי "בעקבות המסע המשפחות מקבלות משמעות רחבה יותר, משמעות 'כלל ישראלית' ומוצאות את עצמן נרתמות למאבקים למען עם ישראל כולו. הרגשנו וראינו שיש גם סיפור אחד שהולך ונרקם למשפחות האלה יחד עם הישיבה כסיפור עמוק על לימוד תורה כתורת חיים. שני הצדדים מצאו את עצמם מחזקים ומחוזקים זה מזה".
הרב וולפסון הוסיף: "קראנו לשבת 'כלביא יקום וכארי יתנשא', מתוך דברי הברכה ששם ה' בפי בלעם. אור החיים הקדוש מסביר על הביטוי 'כארי יתנשא' - שעם ישראל צומח ומתנשא מתוך המאבקים שלו. בניגוד למצופה שמלחמות יביאו לחולשה, אצל עם ישראל הם צומחים ומגלים כוחות נוספים. כל המשפחות עשו מעשה מאוד אמיץ לחזור אל המקום של בנן בישיבה, שמצד אחד יש בו כאב אך מצד שני הן מבינות שיש בו הרבה מאוד חיים.
שני הדברים הללו ניגנו בשבת על מיתרי ליבנו – הכוח העצום של המשפחות לצמוח ולבנות מתוך התמודדות מאוד לא פשוטה. החוויה הייתה מעבר למילים, וכל מה שסופר זהו רק ניסיון לגרד מעט מילים כדי לספר את שנעשה אך באמת אנחנו נצטרך עוד לעבד ולהעמיק את מה שזכינו לו עוד זמן רב".
הדס לוינשטרן, אשתו של אלישע לוינשטרן הי"ד, בוגר הישיבה והחלל השביעי שנפל מהישיבה במלחמת חרבות ברזל, סיפרה: "היה לנו ברור שאנחנו רוצים לייצר קשר בין משפחות קדושי הישיבה. אחרי שאלישע נהרג יצא לי להיות בשבת זכור ובפורים בישיבה, וראיתי את הצורך האדיר והדדי של הבחורים לגשת, לדבר, לשתף. כולם עוברים טלטלה ומורכבות. גם הבחורים, גם הצוות. החלטנו לעשות שבת משותפת לכלל המשפחות של נופלי הישיבה והייתה תחושה שכולם מאד רוצים את הקשר לישיבה".
לוינשטרן הוסיפה ואמרה כי "הדהים אותי איך ברור לכולם שרוצים את ה'ביחד' הזה. אני חושבת שזו הייתה שבת ייחודית, ולמיטב ידיעתי ראשונה מסוגה. למרות המרחק ההשקעה הנדרשת מכולם, איש לא נעדר וזה היה גדול, מרשים ומיוחד. בסופו של דבר, וכפי שחזר ונאמר בשבת כולה - באנו להיות במקום שיקירינו אהבו ופרחו בו. כך הרגשנו בשבת ועל כך תודתנו הגדולה על הזכות לקיים אותה".
