מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מצביע על שורה של ליקויים בטיפול בצמצום אירועי הטרור בכבישי יהודה ושומרון.
בחודשים דצמבר 2022 עד ספטמבר 2023 בחן משרד מבקר המדינה את נושא ההגנה על צירי התנועה באיו"ש והמענה לתושבים בעת אירוע ביטחוני בצירים, ובכלל זאת את הפעילות המבצעית של הגופים הנושאים במשותף באחריות לביטחון בצירים, את הפעילות להקמת כבישים עוקפים, את מענה התקשורת האזרחית באמצעות חברות הסלולר ואת המענה המודיעיני במרחב באמצעות "מרחב חכם".
המבקר מצא כי על אף התגבור של הכוחות בשטחי איו"ש, צה"ל לא עמד בכל משימות ההגנה אשר קבע לעצמו, וכי בתגבורי הכוחות הנוספים, לרוב לאחר התרחשותם של פיגועים, לא היה כדי לייצר את הביטחון הנדרש באופן עקבי ושיטתי.
כ-14%-57% ממשימות ההגנה בשלושת החטמ"רים שנבדקו (שומרון, בנימין ועציון) לא בוצעו לפי התכנון, בהן הצבת תצפיות, סיורים רגליים ורכובים, הצבת מארבים, הצבת מחסום זמני על גבי הצירים ואבטחת טרמפיאדות.
מרבית המפגעים אשר ביצעו אירועי ירי בשנים 2019 - 2023 יצאו מהערים ג'נין (145 מפגעים), שכם (104 מפגעים) ורמאללה (72 מפגעים). בשנת 2023 חל גידול במספר הפיגועים אשר מקורם בעיר ג'נין, לעומת קיטון במספרם בערים האחרות.
המבקר מדגיש כי "אין ביציאות מערים אלו מחסומים קבועים". בביקורת עלה כי מדיניות צה"ל בנוגע לרמת האפקטיביות של מחסומים קבועים כאמצעי הגנה, מתואמת בין האוגדה, הפיקוד והמטה הכללי (באמצעות חטיבת המבצעים). לדברי ראש חטיבת המבצעים בצה"ל, מדיניות זו כוללת מתן מענה מבצעי באמצעות הצבת מחסומים מזדמנים והסרה של מחסומים קיימים, והיא נבחנת באופן שוטף בהערכות מצב. עם זאת, "לא ברור אם העובדה כי שיעור ניכר מהמחסומים באיו"ש פתוחים ידועה לרמת המטכ"ל ולוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני)".
עוד עלה בביקורת כי משטרת ישראל באמצעות מחוז ש"י אינה מספקת מענה מהיר ואפקטיבי לאזרחים, ומוקדי החירום הרשותיים נותנים את המענה החסר וזוכים לאמון רב יותר מהציבור. כך, בלפחות 75% מהאירועים המתועדים ביומן הקריאות של משטרת מחוז ש"י, זמני התגובה של שוטרי המחוז לא נמדדו או שהם מציינים רישום שאינו אמין. 24% בלבד מהמשיבים לשאלון משרד מבקר המדינה שחוו אירוע ביטחוני בצירים, דיווחו עליו למוקד 100 של המשטרה - בעוד ש-75% דיווחו למוקד חירום. 64% מתושבי איו"ש שהשיבו לשאלון העידו על שביעות רצון נמוכה מזמני ההגעה של משטרת ישראל לאירועים ביטחוניים בצירים.
בנוסף, קובע המבקר, כי יש עיכובים רבים בהליכים עד לתחילת סלילתם של קטעי כבישים עוקפים לצירים העוברים ביישובים פלסטיניים ושאירעו בהם מאות אירועים ביטחוניים.
הוא ממליץ לראש הממשלה ולקבינט המדיני-ביטחוני לקבל החלטה בנוגע לתפיסת ההגנה באיו"ש, ובכלל זה המדיניות בנוגע להצבת מחסומים קבועים באיו"ש.
לצבא ממליץ אנגלמן לבחון את יכולת הכוחות בפיקוד מרכז בגזרת הפיקוד לעמוד במשימות ההגנה ואת המדיניות להצבת מחסומים קבועים באיו"ש. הוא גם קרא לקצר את ההליכים לסלילת כבישים עוקפים.
רוב השריפות בישראל לא נחקרות
בביקורת שערך המבקר ברשות הכבאות וההצלה עלה כי הרשות לא חקרה בממוצע רב-שנתי כ-89% מהשריפות שטופלו בכב"ה בשנים 2019 - 2022 (כ-188,000 אירועי דליקות) ושדווחו למערך החקירות על ידי מרכז השליטה בכב"ה.
זאת למרות שהגורמים המוסמכים ברשות לא בחנו אם אירועי הדליקות האמורים מחייבים פתיחה בחקירה על פי התקנות.
בשנת 2022 ביצע המערך כולו 4,016 חקירות. עם זאת, לא נמצאו מסמכים המתעדים את תהליך קבלת ההחלטה שלא לפתוח בחקירה לגבי 40,573 אירועי הדליקה שפרטיהם הועברו בשנת 2022 לידיעת מערך החקירות (90.6% מכלל השריפות שטופלו בכב"ה באותה השנה).
בדו"ח הביקורת צוין כי "הנציב או מפקד המחוז אינם מוסמכים להחליט באופן גורף שלא לקיים חקירה של כל השריפות שהתרחשו בכלי רכב. אף על פי כן, במחוזות חוף ויו"ש הוחלט כי אין חובה לפתוח בחקירה של אירועי דליקה בכלי רכב, ובפרט בעת נסיעה. בפועל, בשנת 2022 טופלו 736 דליקות בכלי רכב במחוזות יו"ש וחוף, ומהן נחקרו 25 דליקות בלבד. יוצא אפוא שהגורמים המוסמכים בתקנות לא בחנו מלכתחילה אם נדרשת חקירה בכ-96% מהאירועים שדווחו למערך החקירות במחוזות אלה בשנת 2022".
המבקר ציין כי בשנת 2022 הוקמה בכב"ה חטיבת איסוף וחקירות שייעודה לקיים פעילות שוטפת בתחומי האיסוף והמחקר של מידע ממקורות שונים על אירועי דליקות ולנהל את מערך חקירת השריפות ברשות; אולם עד פברואר 2024, טרם אוישו כ-62% (8 מ-13) מהמשרות המקצועיות שבתקן חטיבת איסוף וחקירות בנציבות, ולכן בחלוף ארבע שנים מאז הוחלט על הקמתה, היחידות החדשות שנוספו למערך החקירות במסגרת החטיבה, פעילות באופן חלקי.
פרצות וליקויים באבטחת המידע של מערך הגיור
מבקר המדינה בדק את חוסנה של המערכת הממוחשבת המשמשת את מערך הגיור. המידע והמסמכים הנאספים במערכת זו הם רגישים, ופגיעה בסודיות, בשלמות או בזמינות של המידע שבמערכת עלולה לגרום נזק כלכלי ותדמיתי למדינת ישראל ולמתגיירים.
באוגוסט 2023 ביצע משרד מבקר המדינה בדיקת חוסן יישומית (אפליקטיבית) למערכת מאור המשמשת את מערך הגיור, הפועל במשרד משרד רה"ם. הביקורת נערכה במשרד רה"ם, ובפרט באגף הגיור הפועל בו.
צוות הביקורת הצליח להנפיק באמצעות המערכת תעודת המרה כוזבת, המאפשרת למחזיק בה להתחזות ליהודי ולהתל באופן הזה בכל אדם ובמוסדות המדינה, הרואים בתעודה זו אסמכתה לגיור כהלכה, תוך עקיפת תהליך העבודה ואמצעי הבקרה המובנים במערכת.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לדו"ח: "אשר לסוגיית הטרור בכבישי איו"ש ופניית הציבור למשטרה נציין כי מהנתונים הקיימים ברשותנו, מתחילת השנה דווחו למעלה מ-1,200 אירועים בגין יידוי אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כלי רכב הנעים בצירי המחוז"
"מי שאמון על הטיפול באירועים אלו, הוא צה"ל אשר נושא באחריות לביטחון בשטחי יהודה ושומרון. על אף האמור, משטרת מחוז ש"י פועלת בשיתוף פעולה מלא והדוק עם צה"ל בטיפול בתופעת הפח"ע העממי. כך שלמעשה, מתחילת השנה נעצרו ע"י יחידות המחוז 250 חשודים בעבירות של יידוי אבנים ובקבוקי תבערה והוגשו למעלה מ-160 כתבי אישום רק בגין עבירות אלו".
"במוקד 100 של מחוז ש"י נרשמה בשנים האחרונות מגמה מובהקת של עלייה בכמות פניות של הציבור למוקד (ב-2022 כ-735 אלף פניות, 2023 כ-940 אלף פניות, 2024 עד כה כ-427 אלף פניות), נתונים אלו משקפים את העלייה באמון הציבור במשטרה בשעת הצורך. כמו כן, נציין כי מחוז ש"י מדורג במקום הראשון במשטרת ישראל בתחום השירות לאזרח בשלוש השנים האחרונות".
"אשר לזמני הגעת שוטרים לזירות נבהיר כי זמני התגובה נמדדים ע"י מערכת "שיטור חדשה" אשר מודדת באופן אוטומטי זמני הגעה לאירוע, באופן שכל שיחת טלפון שמגיעה למוקד מתועדת ונרשמת. תפקידה של המערכת הוא לבחון את זמני הגעת ניידות המשטרה לאירועים עפ"י חומרתם (רגיל, סכנת חיים, דחוף, קיצון)".
"מנתוני שנת 2023 המתייחסים למשך זמן האיחור לאירועים הרשומים אצלנו, ניתן להיווכח כי לא קיימת חריגה משמעותית בזמני התגובה של מחוז ש"י".
מצה"ל נמסר: "צה"ל רואה חשיבות בביקורת ולומד את ממצאיה. ממצאי הדו"ח מתייחסים לנתונים שלפני המלחמה עד לספטמבר 2023, ואינם משקפים את המצב הקיים בשטח. פריסת הכוחות והמחסומים במרחב יו"ש נקבעת בהתאם להערכת המצב, והוצגו לדרג המדיני".
"במקביל לפעולות רבות שנעשו לחזק את מאמץ ההגנה בצירים, מתקיים מאמץ התקפי רב בפיקוד המרכז אשר כולל אלפי פעולות התקפיות בהם נעצרו וחוסלו חוליות המחבלים בתוך הכפרים והערים טרם יציאה לביצוע פיגוע. מתחילת המלחמה חוסלו מאות מחבלים, נעצרו למעלה מ-4,200 מבוקשים ובוצעו 57 תקיפות מהאוויר ע"י כלי טיס שונים ביו"ש".