
עם כל הכאב והצער העמוק, נאלצים אנו לקבוע שבתולדות האנושות לא ראינו ולא שמענו על חוצפה כזו המאפיינת בכירי צה"ל. התנהגותו של הרמטכ"ל כבר מקוממת: הוא מרשה לעצמו לכנס מסיבות עיתונאים ללא אישור של איש, כאשר אפילו מפקדים בכירים נענשו באשר ניהלו שיחה עם אישיות פוליטית ללא אישור מראש ממונים עליו, ומשום מה הרמטכ"ל פטור מאישור! הסיבה ברורה ובימים אלה חייבת להיאמר ללא רתיעה: בכירי מערכת הבטחון רואים את עצמם חברים ברשות עצמאית שאינה כפופה לאיש, אפילו לא לממשלה. הוכחה: במהלך מסיבת עיתונאים זו, למחרת מסיבת עיתונאים של רה"מ, מעיז הרמטכ"ל להשיב לראש הממשלה ולחלוק על הערכותיו ודרישותיו! הם מבינים בבטחון טוב מכולם, לכן רשאים הם לקבוע ללא כל התייחסות לסמכות כשלהי.
והחמור ביותר הוא שאחריות על הפוגרום והטבח הנוראי של 7 באוקטובר רובצת על כתפיהם וכתפי רבים מקודמיהם, ולמרות זאת לא רק שאיש מהם לא ראה לרגע לנכון להתפטר כמתבקש מכל מי שנושא באחריות על כשלונותיו שכמותם לא היו מאז היווסדה של המדינה, וכפי שהיה קורה בכל מדינה מתוקנת. והרמטכ"ל מתעלה על כולם, כי ללא כל בושה לא רק דבק בכסאו (למרות הצהרותיו!) אלא שחמור מכל, מעיז למנות מפקדים עפ"י שיקוליו שכבר הובהרו כמוטעים מן היסוד לאור האסון, שיקולים אכולי רקבון נוצרי ואף אנטי ישראליות מבית מדרש קרן ווקסנר (או דומים לו), מינויים שיבטיחו שצה"ל ימשיך להתנהל גם אחריו עפ"י ה'קונספציה' הרת אסון, ירושה ארורה מהסכמי אוסלו. וכל זה בעזות מצח על אף התרעומת הצבורית.
לא ניתן לפרט כל מרכיביה של 'קונספציה' זו, אך שניים מהם חייבם להיות ברורים לכל. הראשון: בכירי מערכת הבטחון, שיכורי היכולות הטכנולגיות של תעשיית הבטחון השתיתו עליהן, את עיקר הגנת עמנו, גישה ש'הוכיחה את עצמה' ב-7 באוקטובר וקרסה מול אלפי חמאסניקים חדורי אמונה מטורפת שעם סתם RPG וטילים בגרוש, כמעט מוטטו את כל הצבא והמדינה! ומה הציל את עמנו? לא הרמטכ"ל ולא ראשי השב"כ, אלא להפתעתם ואף תדהמתם, קם עם ישראל כאיש אחד ונחלץ להציל את עמנו מכשלונותיהם הזוועתיים, ובגבורה עילאית גאלו את עמנו מהאוויליות המטכלי"ת.
הניצחון כבר פה, עדיין לא כפי שהיה יכול להיות, אבל גם זה יבוא בע"ה ובעזרת חיילי ישראל קדושים שאין להם כל קשר עם אוויליות זו. שהרי אף אם ההתלהבות הראשונית דעכה במידת מה, מיטב בניהם של הציונות הדתית ושל הצבור המסורתי ממשיכים עם עוד יהודים נפלאים ללחום.
ולא הוא לוחם ובכל זאת מעז לטעון 'אנחנו לא עוצרים, לא מפסיקים להילחם'! לא נכון, לוחמים נפלאים לוחמים, והוא מצא אותם מתייצבים לתדהמתו, ובאמצעותם מנסה לתקן את שעיוותו והפקירו בכירי מערכת הבטחון, לכפר על ה-1200 קורבנות אזרחיים עליהם התווספו 683 חיילים ומשפחות הרוסות עד יומם האחרון.
והיינו עוד יכולים לספוג את הייסורים הלאומיים אלמלא הפיקוד הבכיר הזה לא היה כובל את ידיהם בהנחיות בלתי מוסריות, פרי ההחלטות הגובלות בטירוף לאומי של היועמ"ש של הממשלה, הנחיות שעוד נוגדות תפישת עולמם של רוב החיילים האלה – הקרואות 'הימנעות מפגיעה בבלתי מעורבים', טירוף המגיע לידי כך שלפי דיווחי התקשורת, אף בשעת פגיעה במוחמד דף טרח פיקוד חולני לבדוק שלא נמצאים באזור 'חפים מפשע'!
והנקודה השנייה: על אף כל הנ"ל, בכירי מערכת הבטחון, שבמדינה מתוקנת היו כבר לפחות עומדים בוועדת חקירה ממלכתית נטולי כל סמכות, בחוצפה שלא תאומן, מעיזים לקבוע איך יש לחתום הסכמים עם אותן חיות שהם הם שנתנו להם במשך כשלושים שנה להצטייד ולהתכונן בשקט ובשלווה לטבח, לאונסים לחייתיות ועוד! ואין הרמטכ"ל עוצר כאן: רה"מ קובע שציר פילדלפי יישאר בידינו, והוא מעז לחלוק עליו ולהצהיר בדבקות אלילית באותה 'קונספציה' המסממת עדיין למרות המלחמה את כל הפיקוד, שניתן לסגת מציר פילדלפי, ושאותן יכולות טכנולוגיות שהוכיחו את כישלונותם ידעו להגן עלינו! והמומים אנו שואלים: היכן ראינו רמטכ"ל המעז לקבוע מהות ההסכמים מדיניים או אף צבאיים ותנאיהם? האם הוא ראש ממשלה? תפקידו לציית לפקודות הממשלה בלבד! ומנין חוצפה זו שהוא הפגין בהזדמנויות שונות: עונה בצבור לראש הממשלה, מתחצף לשרים, ולפי דיווחים מסויימים אף דורש התנצלות מראש הממשלה!?
וראשי מערכת הבטחון הכושלים והבלתי מוסריים אלה לא מרפים. עוד הערב, בשעה שרוה"מ בדרך לסנט, שם יצטרך לקבוע העתיד הצבאי, הם מחבלים במשימתו ודוקרים אותו בגבו, בהצהרה בריש גלי ובצורה 'נחרצת': "צה"ל יוכל לסגת באופן מלא מרצועת עזה למשך 6 שבועות, במידה ויחתם הסכם חדש לשחרור חטופים", כך דווח בכאן חדשות.
עפ"י הדיווח, הם מעריכים 'שמדובר בפרק זמן קצר שלא יאפשר לחמאס להשתקם בצורה קריטית באמצעי לחימה חדשים או בבנייה ושיקום מנהרות', תוך חוצפה נוספת של העברת מסר לראש הממשלה, לפיו: "אנחנו מודעים להשלכות הביטחוניות, אולם זו העת לתעדף את שחרור החטופים שזמנם קצוב". בקיצור הזמנה ל-7 באוקטובר מחדש!
האם דרושה נבואה כדי לחוש מה מתרחש מאחורי התנהגותם? קרובים או ככל הנראה אף שותפים לחלוטין לעמדת ה'קפלניסטים', את ההפיכה הצבאית שאלו רצו לבצע ולא יכלו משום שדרוש לשם כך את כל חיל רגלים של צה"ל שאיננו שותף אתם, הם מנסים לבצע בעקיפין, ובאיזה מין מקיאבליזם נוראי עוד באמצעות אותם החיילים שלא ניתן היה לגייסם למזימה זו מרצון.
אם השערות אלה נכונות, מדובר לא רק בחוסר ישרות משווע ובריקבון מוסרי בלתי נסבל, אלא אף במרד צבאי לכל דבר, ועוד באמצעיים שהשכל מתקשה להעלות על הדעת, כי אם אמת הוא, יש כאן ניצול מחפיר של מסירות נפשם העילאית הבאה להם מתוך אמונה בה' ובעמו, כדי להגשים את מה שהם עצמם סולדים ממנו! ואין הרקבון של הנחיות צה"ל נעצר בפשע הזה, אלא אתם מעיזים להעמיד במשפט, חיילים החשודים בפגיעה ב'חמאסניקים מנוח'בה' על ידי הגוף הרקוב גם הוא הקרוי 'פרקליטות צבאית'.
כרבנים או כהורים, איך אנו יכולים להפקיד בידי חסרי אחריות לאומית כמותכם את בנינו ותלמידינו?! לא רק נטיותיכם האידיאולוגיות והפוליטיות מבהילות אותנו, אלא אף השקר האוחז בלא מעט מהצהרותיכם או מדיווחיכם. הלא הרמטכ"ל עצמו מעז לטעון שלא היה ידוע דבר לפני ה-7 באוקטובר, כאשר התצפיתניות הזהירו אתכם (לפחות מספר שעות לפני האסון) והקרבתם אותן על מזבח הבעל, ולמר חיון החרמתם את ציודו רק באשר הזהיר אתכם. במשך שנים מנעתם תגובה, ושתפתם מפקדים בכירים וזוטרים שהדאגה צריכה להיות רק מניעת פגיעות בנו, לא חיסול הרשע וכל איום! ואל ינסה איש להכחיש, כי אציג כעדים נכדיי ותלמידיי שהיו קרבנות להוראות הנבזות והמטורפות שלכם! ובזה הרסתם את המוטיבציה של כל חייל בריא בנפשו, עד כדי כך שאם אחד מהם בא להתלונן בפנינו על המציאות הבלתי אפשרית בפניה אתם מעמידים אותו, בלב דואב וסוער אנו ממשיכים לומר להם בדאגה עצומה 'אתם חייבם בכל זאת לצאת לקרב' על אף שאנו יודעים שהם יהיו מוקפדים בידי חסרי אחריות כמותכם! ושוב שקר: לא היסס הרמטכ"ל בסיום קורס קצינים להצהיר בבה"ד-1 שהוא מחכה ליום בו יהיה קצין חרדי, כאשר בהוראות צה"ל כדי להתקבל לקורס נדרש ממנו לחתום ויתור על אורח חיים חרדי, ובין היתר ייאלץ גם לשרת בגדודים מעורבים אם יידרש וכדו'! איזה התנהגות בזויה!
ו'דובר צה"ל', העומד בראש לשכה שמזמן הצבור איבד כל אימון בה מרוב שקריה מאז הסכמי אוסלו, ואפילו בעצם המלחמה הזו, שבחוצפה שאין לה אח ורע, מעז לפרסם 'תחקיר צבאי אודות אירועי ה-7 באוקטובר', בו הפיקוד העליון הנושא באחריות על האסון מרשה לעצמו לשפוט את אלו שרצו ראשונים להגנה, וחירפו נפשם להציל בנסיבות קטסטרופליות, כולן פרי החלטות בכירי הבטחון, כאשר למיטב ידיעתי, רק אחד מחברי המטכ"ל התייצב בקו ראשון בקרבות על בארי. ז"א, מדובר בתחקיר בו מרשה המטכ"ל לשפוט את כל הלוחמים הבכירים פרט לעצמו, כאילו מעורטל הוא מכל אחריות על האסון הנורא, וללא כל בושה! איזו ששערורייה!
לסיכום ובצער: כיום כדי שאיש ירא שמיים או אפילו רק ישר, ימשיך לשרת בצה"ל המוערך כל כך על ידי כל יהודי, עליו להפנים שהוא משרת תחת פיקוד בלתי נסבל, ואם איש דתי הוא ורוצה שאמונתו במנהיגות ישראלית תמשיך לשרוד, עליו יהיה לגייס את כל האמונה הדתית בת 3500 שנה, ובמסירות נפש עילאית, וכך להתכחש למציאות נטולת כל בסיס ערכי מוסרי שלתוכה אותם בכירים משקעים אותו על כרחו! אוי שהגענו לכך למרות הדור הנפלא.
הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר 'אור וישועה' בחיפה