הרב עובדיה יוסף
הרב עובדיה יוסףפלאש 90

לפני כשבוע שיגרה מפלגת ש"ס מכתב רשמי לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו היא מביעה תמיכה ברורה בעסקת החטופים.

"ש"ס מחזקת את ידיך במאמציך להשבת החטופים. אנו סבורים כי התנאים שנוצרו בעקבות הלחץ הצבאי והחיסולים הממוקדים יוצרים עיתוי ראוי להגיע לעסקה השומרת על האינטרסים הביטחוניים החיוניים של ישראל ומחזירה את החטופים הביתה", נכתב.

נוסף על כך עודדו חברי סיעת ש"ס את ראש הממשלה להתעלם מהאמירות של השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', בעודם מסתמכים לטענתם על פסקי ההלכה של הרב עובדיה יוסף זצ"ל במבצע אנטבה ובשחרור גלעד שליט.

"סיעת ש"ס קוראת לך לא לחשוש מהקולות בקואליציה המתנגדים לעסקה ומחזקת אותך להמשיך לפעול באחריות למען מצוות פדיון שבויים שאין למעלה ממנה, וכפי שמרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל הורה לנו תמיד, לעשות הכול למען פדיון שבויים".

אלא שמתברר שלא כולם בחוגי ש"ס תמימי דעים ביחס למה שמרן הרב עובדיה יוסף היה אומר כיום. "ברור שמרן לא היה אומר היום מה שאמר לפני יותר מעשור בעסקת שליט", קובע נכדו הרב עובדיה יוסף, ראש כולל ורב קהילה בבית שמש, בשיחה עם העיתון 'בשבע'.

לדבריו, "ברור שעסקת שליט הייתה שקר וטעות אחת גדולה. שחררנו מחבלים, וכולם חזרו לסורם. סבא כותב בתשובה במפורש שמזהירים ומחתימים את המחבלים שלא יחזרו לסורם - זה לא מציאותי".

הרב עובדיה יוסף מבהיר כי בעיניו נוספת חומרה גדולה והיא פתיחת ציר פילדלפי. "ציר פילדלפי הוא המקום שמכניס נשק למחבלים, וזה ברור כשמש - למסור להם אותו בעסקה זו התאבדות לכל דבר. על העסקה הקודמת היו הרבה דברים חיוביים לחשוב. הרבי מחב"ד אמר שעד פי שניים יש מה לדבר, גם פי שלושה אפשר לשמוע משהו, יש קצת מה לדבר. כאן ציר פילדלפי הוא קריטי, הפקרות מוחלטת שלא כבשנו אותו מזמן, לפני 20 שנה. ברגע שנכנס נשק למחבלים אתה עושה צחוק מעצמך, כי עושים מבצעים ומתים 400 חיילים, אבל במקביל נכנסים נשקים. מבחינת חמאס ברגע סגירת הציר הם בשעון חול שאוזל, ומה הם רוצים? שניתן להם אותו עכשיו בחזרה. המחיר פה הוא כבד מאוד, נמשיך לחיות באיום, והעולם לא יתיר לנו לכבוש אותו שוב".

גם הרב אהרון בוטבול, מגדולי הפוסקים בציבור הספרדי, ראש בית ההוראה 'יביע אומר' וחתנו של הרב עובדיה יוסף, השיב לאחרונה בריאיון בעיתון 'משפחה' לשאלה מה היה עונה הרב עובדיה לו היה נשאל שוב על עסקת חטופים, כמו בימי גלעד שליט, ולמעשה נותר בספק. "למעשה, הרב כתב על הנושא הזה תשובה ארוכה מאוד ב'יביע אומר'. המסקנה ההלכתית הברורה היא שכאשר יש יהודי אחד שעלול למות באופן ודאי, ואחרים שכתוצאה משחרורו עלולים למות מספק, אין ספק מוציא מידי ודאי. זו הסיבה שהרב תמך בזמנו בעסקת שליט", מסביר הרב בוטבול בפתח דבריו, ומתייחס למציאות הנוכחית.

"השאלה היא אם כיום, כאשר הוכח שהמחבלים ששוחררו בעבר הפכו לרוצחים גדולים והם אחראים למותם של מאות ואלפי יהודים, הדין משתנה. זו שאלה שאין לי עליה תשובה ברורה. התפילה שלנו היא שהחטופים ישובו לביתם בקרוב, וכימי צאתנו מארץ מצרים יראנו ה' הטוב והנפלאות. וכשם שאז הוציא הקדוש ברוך הוא את עם ישראל משעבוד לגאולה, כך נתפלל שיהיה גם בימינו".

הפתרון - כיבוש

התשובה הציונית־דתית למכתב לא איחרה לבוא. בכירי הרבנים בציונות הדתית, המאוגדים תחת ארגון 'רבני תורת הארץ הטובה', פרסמו השבוע (שני) מכתב ובו התנגדות לעסקת החטופים שעל הפרק.

במכתבם הם מביעים התנגדות נחרצת לעסקת החטופים המוצעת. הרבנים מדגישים כי אף שמצוות פדיון שבויים היא מהגדולות והחשובות בתורה, התמורות הנדרשות לשחרור החטופים מסכנות את כלל אזרחי המדינה.

במכתבם כותבים הרבנים: "מצוות פדיון שבויים היא מהגדולות והחשובות בתורה, וחייבים להצילם ולהשיבם לחיק משפחותיהם. המחירים הנדרשים לשחרור החטופים מסכנים את כל אזרחי המדינה, זקנים עם נערים, טף ונשים. כגון: שחרור כל המפלצות המסוכנות על מנת שיוכלו לשקם את צבא החמאס המתמוטט, נסיגה מאזורים אסטרטגיים, הפסקת הלחימה לפני הכנעת החמאס - בכל אלו ודומיהם אין הציבור יכול לעמוד".

הם נסמכים בדבריהם על תשובת הרב שאול ישראלי, ראש ישיבת מרכז הרב וחבר בית הדין הרבני הגדול. "מורנו ורבנו הגר"ש ישראלי, תלמידו הגדול וממשיך דרכו של מרן הראי"ה קוק, בירר נושא חמור זה לעומקו וקבע שמצווה להציל שבויים, אך לא במחיר של סיכון כלל ישראל".

בחותמים על המכתב ניתן למצוא את הזקנים והבכירים שברבני המגזר: הרב דוב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב זלמן מלמד, הרב חיים שטיינר, הרב יעקב שפירא, הרב שמואל אליהו, הרב דוד חי הכהן, הרב מרדכי גרינברג, הרב יעקב פילבר, הרב אליקים לבנון ועוד רבים.

הרב יעקב אריאל, מבכירי הרבנים בציונות הדתית, מרחיב בשיחה עם 'בשבע' על המכתב, ומבהיר שאין הכוונה לשלול עסקת פדיון שבויים, אלא לעמוד על תנאי יסוד שאסור לוותר עליהם. "אמרנו למנהיגי המדינה שה' ינחם בעצה טובה כיצד לפדות את השבויים", הוא מסביר. "בהתייעצות עם גורמי ביטחון ומי שצריך להתייעץ, צריך לסמוך על מקבלי ההחלטות שיקבלו את ההחלטה הכי טובה. אני לא יכול להחליט בשבילם, אין לי את כל המפה לפניי. יש דברים מוחלטים שאין על מה להתווכח, ואחר כך יש דברים יחסיים שזו אחריותם להכריע בדרך הנכונה מה לעשות".

הרב אריאל מתייחס לביקורת שנשמעה כלפי המכתב, שאילו החטופים היו הבנים של הרבנים, הדברים היו נפסקים אחרת. "ענינו במכתב שלעם ישראל כעם ישראל יש גבולות, כולנו רגישים, כולנו חלק ממשפחות, כולנו כואבים וכולנו רוצים בשחרורם, אבל יש דברים שאי אפשר לקבלם".

גם הרב דוב ליאור, מגדולי הפוסקים בציונות הדתית, מסביר ל'בשבע' את חומרת האיסור לערוך עסקת חטופים כפי שמוצע.

"יש לנו כלל בחז"ל מה לא עושים בפדיון שבויים, שהיא אחת המצוות הגדולות: אין פודים את השבויים יותר מכדי דמיהן. באותם הדורות זה היה לא שבוי מלחמה אלא פרוטקשן, כמו בדרומה של ארצנו, והנימוק היה שאם ייכנעו לסחיטה – יחטפו עוד ועוד, כי שום דבר לא ישביע אותם. רואים שהנהגת הציבור צריכה להסתכל על מכלול השיקולים שיש בפעולה הזו", מסביר הרב ליאור בפתח דבריו.

הוא מרחיב בהסבר עמדתו. "כששומעים את משפחות החטופים, כואב הלב לשמוע, אני יכול להבין את עוצמת הכאב, אבל מה הפתרון? הם רואים את הצער האישי הפרטי. קשה להבין שקובעי המדיניות צריכים להסתכל על מכלול הבעיות - איך זה משפיע על ביטחון עם ישראל, להסתכל על המבט הכללי. באופן אישי אני לא מאמין שעם הפראים אפשר לעשות הסכם, הם הכריזו על השמדתה של המדינה ושל עם ישראל, הם דבקים בהשקפה שלהם, סבל ומחלות, שום דבר לא יזיז אותם. הם נלחמים נגד עצם קיומו של עם ישראל, לא נראה לי שאפשר להגיע איתם לפתרון".

הרב ליאור אומר כי אי אפשר לסמוך על עמדת ראשי מערכת הביטחון כדי להתיר עסקה. "אי אפשר לסמוך עליהם. אני זוכר איך לפני 20 שנה, כשהיינו בגוש קטיף בכפר מימון ורצינו ללכת ברגל לכיוון הגוש, באה ההוראה מהצבא שאם מישהו יצא מהגדרות, יפתחו באש. זו הייתה טעות של הנהגת המדינה, ה' ישמור, הם טעו גם אז. הבעיה שאצלנו בהנהגת המדינה לא מבינים מה התכונות של האויב. דע את האויב - 'והוא יהיה פרא אדם'. אין להם מושג של מנוחה אלא פראות. הם לא שווים את הנייר שהם חותמים עליו, אין להם מושג של שלום ואמת. כבר הסגירו להם שטחים ונתנו להם שלטון פה ושם והכול קורס, אין עם מי לדבר". הרב ליאור מדגיש גם כי יציאה מעזה כעת היא עבירה. "זו עבירה להסגיר שטח לגויים".

הרב ליאור מתייחס גם לסוגיית שחרור המחבלים. "שחרור מחבלים זו טעות פנאטית, אתה נותן כוח למחבלים שחוזרים לסורם. הם רוצים להשמיד את עם ישראל. ודאי שאני רוצה שלום, אבל הדברים שהמדינה עושה כדי ללכת לקראתם הם טעות בשורש, וכאמור אסור להסגיר חבלי ארץ, ויש חיוב לכבוש את הארץ. השטחים בעזה שייכים לארץ ישראל, לא מבין מדוע מחפשים רוכב גמלים בקטאר אחרי שבחורינו שפכו כל כך הרבה דם כדי לכבוש את זה. זו בושה וחרפה, בחורינו נשפך דמם כדי שמישהו מקטאר יהיה, ממתי זה שלהם? הכול זה שקר מהתחלה ועד סוף".

הרב ליאור מתייחס גם לדיבורים על שליטה אפשרית של הרשות. "הרשות הפלשתינית יודעת לשלוט כמו שאני יודע להיות טייס. זו טעות. לא מאמין בשום פתרון, צריכים לשלוט בכל מרחבי ארצנו, ומבחינה הומנית לשים אותם בארצות מוצאם. לא יהיה שום פתרון לבעיה של הטרור. הפתרון להביא את החטופים הוא רק על ידי הכרעה, כיבוש כל השטח וחיסולו של חמאס. אנחנו במלחמה על עצם קיומנו. אין פתרון לבעיה, אנחנו צריכים לשלוט בכל מרחבי ארצנו".

פעולת הצלה או פעולת סיכון?

לצד התמיכה הרבה, היו גם מי שהסתייגו השבוע ממכתבי הרבנים. יושב ראש ארגון רבני צהר ורב היישוב שוהם הרב דוד סתיו מתח ביקורת על המכתבים, בעודו מנסה להציע דרך אמצע.

"במסורת שלנו בנושאים מקצועיים שולחים את השאלה לאנשי המקצוע. אנחנו כרבנים יודעים להגיד את העיקרון שוודאי פיקוח נפש גובר על מצוות רבות, ושמצוות פדיון שבויים היא מצווה חשובה ושביטחון מדינת ישראל הוא הדבר החשוב ביותר לכולנו. אבל בשעות כאלה מורכבות אנחנו צריכים להתייעץ עם ראשי מערכת הביטחון, השב"כ, המוסד וצה"ל", אמר הרב סתיו.

הוא הוסיף כי "סוגיית החטופים קשה מאוד. אני לא מקנא באנשים שצריכים לקבל את ההחלטות. מצד אחד אין מי שלא רוצה שהשבויים יחזרו בחיים, ואין מי שלא חפץ בחזרתם הביתה. מצד שני, ודאי שצריך לשקול שיקולי ביטחון רחבים יותר כדוגמת הרתעה מול אויבינו וביטחונה של מדינת ישראל. אני לא חושב שיש מי שיכול להחליט בנושאים האלה כמו ראשי מערכת הביטחון, ולכן לא הייתי ממהר להחליט שהעסקה אסורה או שחייבים לעשות אותה בכל מחיר. כולם מבינים שהשאלה העיקרית היא העוצמה והחוסן של מדינת ישראל. השאלה המשמעותית ביותר היא מה הכי חשוב לביטחון המדינה - חזרתם של השבויים הביתה, גם תוך כדי לקיחת סיכונים מסוימים, או המשך הלחימה תוך כדי סיכון חייהם של השבויים שעדיין בחיים. בשאלות כאלה מי שאמור להכריע אלו ראשי מערכת הביטחון".

לדבריו, "כמובן רבנים יכולים לשאול שאלות ולערער, אבל את ההחלטה צריכים לקבל ראשי מערכת הביטחון. יש אפשרות להתבונן על המציאות כמו שכתבו הרבנים במכתבם, אך יש אפשרות להתבונן ולראות כמה החברה הישראלית מתקשה לעמוד במצב שבו עשרות בנים ובנות שלנו נמצאים כנראה בחיים, והמשך הלחימה בלי שתיחתם עסקה מסכן את חייהם ישירות ומסכן את הלכידות של החברה הישראלית.

"אין ספק שלשחרר מאות ארכי־רוצחים לשורות חמאס לא יוסיף לנו ביטחון ויסכן אותנו, אבל יש צד שני של המשוואה שבו צריך לראות את העם בישראל קרוע ושסוע בגלל העובדה שיש חטופים שהפקרנו בשבעה באוקטובר ולא נתנו להם את המענה הביטחוני. בין שני הקטבים האלה מדינת ישראל נתונה, וממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה. הייתי שמח לדעת שממשלת ישראל מקבלת את ההחלטות האלה תוך שקילת השיקולים הביטחוניים בעיניים מקצועיות ובלי שיקולים צדדיים", סיכם.

מתברר שכל הדיון הנוכחי בין רבני הציונות הדתית לבין ממשיכי דרכו של הרב עובדיה יוסף הוא המשכו של דיון ארוך שנים. הרב מיכאל ימר, ראש ישיבת שעלבים, התייחס בשיעור מיוחד לסוגיית שחרור החטופים והמחירים שמותר לשלם תמורתם, תוך אזכור מפורט של פולמוסי העבר.

"חלום חייו של אבי מורי ז"ל היה להיות רופא אבל אנחנו כוהנים, ובלימודי הרפואה חייבים לעשות ניתוחי מתים. אבא שלו שלח אותו לשאול את הרב פרייר, רבה של ברלין, והוא אמר לו: זה איסור דאורייתא, אתה לא יכול ללמוד רפואה. אמר לו אבי מורי: אבל אני הולך להיות רופא והולך בעזרת ה' לרפא אנשים, יהיה פיקוח נפש וזה יתיר", סיפר הרב ימר.

לדבריו, "הרב פרייר הביא את הנודע ביהודה שמותר רק אם ספק נפשות לפנינו, אבל בנידון דידן אין חולה הצריך לכך. לא נטמאים למתים היום כדי להציל מחר. על סמך כך אמר הרב עובדיה יוסף במבצע יונתן: רואים מפה שמה שקובע זה עכשיו ולא העתיד, ומכיוון שהחטופים זה פיקוח נפש עכשיו, ואם נשחרר מחבלים הסיכון מהם הוא פיקוח נפש עתידי – פיקוח נפש כעת יותר חשוב, לכן מותר לשחרר אותם.

"קם הרב שאול ישראלי ואמר: לא הבנת נכון את הנודע ביהודה, שם כתוב 'כי אולי יהיה חולה שיהיה צריך לזה', לא בגלל הווה ועתיד אלא בגלל סוגיית ודאי וספק, כי לא ברור שיבוא חולה ועתיד, אבל כאן איש השב"כ אמר שמאה אחוז מי שנשחרר יהרוג יהודים בעתיד".

הרב ימר הציג דילמה נוספת. "הגיע יהודי לחזון איש בערב יום כיפור ואמר לו: אני לא יכול להיכנס לחג, עשיתי מעשה עבירה ענק, הרב חייב להגיד לי מה התשובה שאני חייב לעשות. ישבנו בסלון בבני ברק, נזרק רימון עשן, סגרתי את התריסים, ותוך כדי אני רואה שיש ילד שמשחק בגינה והיה ברור לי מה יקרה. הרימון נגע בתריסים, נפל למטה והילד נחנק. אני רצחתי ילד, הרב יגיד לי: מה התשובה?".

"אמר לו החזון איש: עשית מעשה נכון, לא צריך תשובה כי עשית פעולת הצלה. לסגור תריסים כדי ש־5 לא ימותו זו פעולת הצלה, במקרה היה ילד, לרוב אין ילד. אומר הרב עובדיה: גם לשחרר עכשיו חטופים זה מעשה הצלה, אפילו אם בהמשך ייהרגו יהודים.

"קם הרב בצלאל זולטי, רבה של ירושלים, וחלק על כך: לא דומה, 90 אחוז מהמקרים שבהם סוגרים תריס, ילד בכלל לא נמצא שם ולא ימות בכלל, ולכן זאת פעולת הצלה אפילו שילד נמצא שם בסוף, אבל מחבלים הם תמיד הורגים אחרי שחרורם, ולכן זו פעולת הצלה ואכזריות גם יחד".

***