הבוקר (חמישי) התקיים כנס של השדולה למען האישה החרדית והדתית, בראשות ח"כ לימור סון הר-מלך, תחת הכותרת "הפרעות אכילה בקרב נשים וצעירות – סקירת אתגרים, צרכים ומענים".

הכנס נערך באולם נגב במשכן הכנסת, בהשתתפות של למעלה ממאה נשים מהחברה החרדית והדתית. האירוע כלל דיונים מעמיקים בהיבטים השונים של הפרעות האכילה בקרב נשים וצעירות, והשתתפו בו שרים, חברי כנסת ונציגים מארגונים אזרחיים. במהלך הכנס שמעו הנוכחים עדויות מנשים ומשפחות המתמודדים עם ההפרעות הללו, וכן מצוותי מקצוע שהתארחו כדי לשתף בחוויותיהם ובידע שלהם על הקשיים שבטיפול בתחום.

נועם פרידמן בן ה-20 שיתף בהתמודדות שלו עם הפרעות אכילה שהתחילה בתקופת הגיוס לצה"ל בימי הקורונה: "בסביבה דתית לאומית תמיד שואפים למצויינות, לקרבי, קשה לך? תתאמץ. אני אוכל את עצמי כל יום ובוכה הלוואי שיכולתי להחזיק נשק ולהגן על המדינה".

הוא שיתף בבכי בוועדה על החלום לשרת בצה"ל: "איך אני יכול להמשיך כשאני רוצה ללמוד בישיבה ואני לא מצליח לתפקד שם? איך אני יכול להרגיש את התחושה שאני לא הולך לשרת. אני הולך לשרת בהתנדבות כי אני רואה בזה זכות ולא חובה".

הוא סיפר על ההתמודדות הקשה לנער דתי במקומות אשפוז: "נכנסתי לאשפוז מלא בתל השומר, אני חייב להם את חיי. אבל תתארו לכם בחור בן 19 דתי שפתאום נמצא עם שלושים בנות, נושא שיחה שאני מרגיש לא בנוח. 2 שבתות ראשונות במחלקה, אין קידוש, פותחים פלאפונים. ביום כיפור האחרון הייתי בשיבא, איפה תפילות, כפרות, איפה התפילות בבית שאני רגיל מאבא שלי?".

הוא הוסיף: "איך אני יכול להחזיק את הדעת והאמונה שלי כשאני לא נמצא שם, למה אם אני צריך מסגרת שיקומית אין לבנים, יש מקום אחד בצפון ויש שם תורי המתנה ארוכים".

רבקי בן שחר שיתפה בהתמודדות: "הייתי בהמתנה של שישה חודשים לתל השומר. בשלב מסוים הבנו שאין מנוס לפנות לפרטי שיחזיר אותי לחיים. מצאנו בית מאזן באינטרנט, נכנסתי לחודש אחד שעלה עשרות אלפי שקלים, הם העמידו אותי על הרגלים".

היא סיפרה על ההתמודדות הכלכלית: "איך יתכן שנאלצתי להמתין כל כך הרבה זמן לאשפוז. נשארו לי ארבעה ימים ואני שואלת את עצמי איך אמשיך לשמור על החיים? איך אוכל להיכנס שוב לבית מאזן שעולה עשרות אלפי שקלים בחודש, ואני צריכה את זה".

ד"ר אורנה אטיאס, רופאה בכירה ומומחית בילדים ונוער וממקימי המחלקה להפרעות אכילה בסורוקה ובמעייני הישועה, ציינה: "הטיפול בהפרעות אכילה צריך להינתן על ידי צוות רב מקצועי מיומן, הכולל מענה תזונאי, רפואי פסיכיאטרי, רגשי ושיקומי, וטיפול במשפחה. התחלה מוקדמת של הטיפול וזמינות שירותים מתאימים לנערה ומשפחתה מעלים את שיעורי הצלחת הטיפול. המענה הטיפולי בארץ כיום לוקה בחסר לכולם, ובפרט לאוכלוסייה הדתית, בהעדר שירותים מכוונים לאוכלוסייה זו ולצרכיה".

חני סקאל פרילוק, דיאטנית ראשית בקופת חולים לאומית, מומחית בהפרעות אכילה וממקימות מרכז פימייל, ציינה: "טיפול בהפרעות אכילה הינו תהליך ארוך טווח, יקר בהיבט הכלכלי ושוחק. תהליך זה יעיל יותר כאשר מובילים אותו צוותים רב מקצועיים הכוללים דיאטניות, פסיכולוגיות, מטפלים רגשיים, רופאים ופסיכיאטרים. קיים חסר ניכר וידוע במטפלים באופן כללי. בנוסף לכך, ההתמודדות התרבותית וההבנה העמוקה של החברה החרדית הן חיוניות להצלחת הטיפול ובניית תהליכי אימון בין מטופל למטפל לבין המשפחות."

ח"כ סון הר-מלך ציינה: "לאחר ששמענו את העדויות ואת אנשי המקצוע, ברור כי במציאות שבה נשים וצעירות מתמודדות עם אתגרים מורכבים וכאובים בנושא הפרעות האכילה וחוסר במענים, אנו מחויבים להעלות מודעות ולתמוך בנשים וצעירות הסובלות מהפרעות אלו, כמו גם לתת מענים בחינוך כנגד התופעה של יצירת מודל יופי לא אפשרי המשבש את התפיסה של הבת ביחס לגופה. השדולה למען האישה החרדית והדתית מחויבת להמשיך, להוביל ולמצוא מענים הולמים שיסייעו להן להחלים ולהשתלב מחדש בחברה."

מלכהלי בלוי חנוכה, מנהלת השדולה, הדגישה: "הפרעת אכילה היא תופעה מדאיגה מאוד, בפרט בשנה זו לאחר השבעה באוקטובר. היא נמצאת בעלייה ומסכנת חיים. לכן, על כל הנוגעים בדבר להעלות למודעות את היקף התופעה ולדאוג למתמודדים בפן המנטלי, הפיזי, הרגשי לצד הפן הרוחני. יש חוסר במענה קהילתי מותאם עבור נערות וצעירות מהמגזר החרדי והדתי. עולמם הפנימי נשבר, ושינוי מנטלי שלא מותאם לאורחות חייהן הוא שבר נוסף."

ענת גופשטיין, מנהלת השדולה, הוסיפה: "מדינת ישראל חייבת לתת מענים מותאמים לבנות המתמודדות עם הפרעות אכילה. עלינו להבין את מה שהן עוברות, כמו גם את הקשיים שניצבים בפני המשפחות שלהן. אנחנו כאן כדי לוודא שהן לא יישארו לבד במאבק הזה."

נעמה זרביב, מנכ"לית שוברות שוויון וחברה בשדולה, הדגישה: "גם למתמודדות ולמתמודדים דתיים מגיעות זכויות יסוד בכיבוד דתנו ואמונתנו. יש לדאוג למרחב ציבורי מכבד בכל מקומות האשפוז והטיפול. לא ייתכן שנוסף על ההתמודדות המאתגרת יאלצו להתמודד עם בעיות בסיסיות של כשרות, שמירת שבת וחגים וצניעות."

אסנת בן שחר, מחנכת י"ב בתיכון, וחברה בשדולה אמרה: "בנושא הפרעות אכילה המשפט כל המציל נפש מישראל בגשמיות ובטח ברוחניות, קיים עולם מלא. ויפה שעה אחת קודם."

הכנס הדגיש את הצורך הדחוף בקידום פתרונות ייחודיים, רגישים ומותאמים, והיה צעד נוסף במאמצים להעניק תמיכה אמיתית למי שנמצאות במצוקה זו.