אחיותיי לשליחות - נשות הלוחמים, שלום!
אנחנו עם של נצח. אנחנו חלק משרשרת הדורות, עברנו הרבה ונעבור עוד הרבה דברים טובים. זכינו להיות חוליה חזקה שמתמסרת למשימה לאומית.
במחנה צבאי יש נוכחות אלוקית מוגברת ואנחנו צריכים לשמור עליה. לכן החליש אותי לגלות מקרים של אי שמירה על קדושת המחנה.
בין הלוחמים בשדה הקרב יש אחווה מיוחדת, באחווה הזאת לא מתאים שתיקחנה חלק חיילות. אני יודעת שגם להן יש כוונות טובות ולא מזלזלת באף אחת אבל כן עומדת בתוקף על האמירה שרק גברים צריכים להיות שותפים לרעות ולאחווה הזאת. בנוסף לכך, אני נחשפת לצערי ליותר ויותר סיפורים של הפרה של פקודת השירות המשותף (ממליצה לכן לחפש אותה וללמוד על זה) כמו חיילות שישנות איתם בשטח.
הרב שמואל אליהו סיפר על חייל שביקשו ממנו לאייש תפקיד מציל חיים אך כחלק מהתפקיד התבקש להיות 24/7 בנמר עם רופאה וחובשת - כולל בזמן לינה ואפילו החלפת בגדים. כאשר ביקש לקבל את התפקיד אך בנמר עם גברים בלבד סירבו לו בשל הוראות מגדריות מלמעלה. יש לנו דיי והותר התמודדויות בתור חזית העורף ואין סיבה שנחשוש לשלמות הרוחנית של המשפחה שלנו בגלל שמשתמשים בבעלים שלנו ככלי משחק בניסוי פרוגרסיבי.
קרו לבעלים שלנו ניסים גדולים בעזה ובכל הארץ. המלחמה בצפון תטמון בתוכה ניסים וחסדים עצומים ואנחנו חייבות את ה' איתנו. עליו אי אפשר לוותר! על עוד לוחמת או שתיים שתצטרף לפלוגה אפשר. יש לנו סדרי עדיפויות ברורים - השכינה במקום הראשון. מה שיוביל אותנו לניצחון זאת החזרה לערכים ולמוסר היהודי. יש לנו תורה שמדריכה אותנו איך להתנהג ואחת ההנחיות היא "והיה מחניך קדוש".
אנחנו שואפים להמשיך לחיות על קידוש ה' ובכירי הצבא צריכים לשמוע שיש לנו גבולות רוחניים ושאנחנו לא מוכנות שהבעלים שלנו יפגעו חלילה בגלל אינטרסים (לא) מוסריים שלהם. אנחנו נשות המילואים צריכות לפעול לפני המלחמה בצפון כדי לממש את הרצון שלנו לשמור על קדושת המחנה. אני קוראת לכן לא לחשוש להציף את הבעיות והקשיים למפקדי הפלוגות של הבעלים שלכן. כשפועלים ביחד הכוח מתעצם ואתן מוזמנות להצטרף לקבוצת הפעילות שהקמתי כדי שנשמר את ההגנה הרוחנית על הבעלים שלנו, וניתן להם להתעסק בלחימה ולכבוש את הארץ ולנצח.
אפרת לופו היא רכזת קשרי ממשל בארגון חותם ואשת לוחם מילואים