השר איתמר בן-גביר אמר השבוע בכנס 'שיבת ישראל להר הבית' בכנסת, שהדרג המדיני מתיר תפילת יהודים בהר הבית. אמירה זו עוררה סערה ותגובות רבות, כאילו השר אמר דבר חדש ותלוש מהמציאות.
האומנם?! האמת היא שדווקא מי שנסער למשמע דבריו הרי שהוא תלוש מהמציאות! כבר כמה שנים באופן קבוע מתקיימת תפילת שחרית ותפילת מנחה בהר הבית בכל יום ויום על ידי אברכי ישיבת הר הבית ועל ידי הציבור שמצטרף אליהם. כל הציבור הקדוש מוזמן לאחר טבילה במקוה טהרה כהלכה להצטרף בכל יום ויום לתפילות אלו ולהיווכח בהם בעצמו, ולהתרגש מההתקדמות הנפלאה ומהשיבה של עם ישראל אל מקום הקודש.
אך מה שאכן מסעיר, אלו התגובות המזלזלות הנטענות על ידי רבנים חשובים ואישי ציבור, כאילו העולים להר הבית כהלכה עוברים על איסורי כרת ועושים עבירה חמורה. מתוך כביכול כבוד לגדולי התורה שאסרו בעבר את העלייה להר, הרי הם מבזים ושמים כלא היו את גדולי ישראל, ענקי תורה, שהתירו את העלייה להר הבית בטהרה כהלכה.
על מנת לעשות סדר לציבור, אביא כאן את הדברים שכתב כבר לפני שנים רבות הרב הראשי לרמת-גן לשעבר, הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א, בספרו 'הלכה בימינו' (הרב אינו מתיר את העלייה להר ואינו אוסר), זה לשונו (ההדגשות אינם במקור):
"אין מחלוקת בהלכה שאסור באיסור חמור להיכנס גם בימינו לעזרות על הר הבית, בשום צורה שהיא. כמו כן אין מחלוקת שמעיקר הדין אין איסור להיכנס לתחומי הר הבית שמחוץ לעזרות, לאחר טבילה כהלכה. הרבנות הראשית המליצה להימנע מכניסה להר הבית כולו בגלל חשש של טבילה שלא כהלכה, וכניסה בטעות לעזרות. וכן בגלל פריצת גדר שבגללה יעלו אנשים לכל חלקי ההר, ללא כל הגבלה.
עם זאת יש פוסקים ציונים דתיים המתירים כניסה מוגבלת לשולי הר הבית, לאחר טבילה כהלכה, בליווי מדריך המכיר היטב את המקום. לדעתם, הימנעות מוחלטת מכניסת יהודים להר הבית מתפרשת בעיני העולם כויתור חלילה על מקום מקדשנו. נוכחות יהודית, גם אם היא בשולי הר הבית, היא תשובה הכרחית לדעתם להכחשה המוסלמית של זיקת עם ישראל לבית מקדשו, ועקירת כל זכר לשרידי המקדש. לא באנו להכריע בשאלה זו, אלא רק לקבוע שאין כאן מחלוקת הלכתית, אלא שאלה של מדיניות". עכ"ל הרב אריאל.
הרב יעקב אריאל מבאר שמבחינה הלכתית וודאי שמותר להיכנס להר הבית לאחר טבילה כהלכה למקומות המותרים, אך אעפ"כ הרבנות הראשית המליצה לא להיכנס בגלל חששות שונים. לעומת זאת יש רבנים המתירים לעלות כהלכה.
הרב מוסיף ומבאר שאין כאן מחלוקת הלכתית, אלא מחלוקת בהנהגה. ובלשוננו, זו שאלה השקפתית ולא הלכתית. מכאן נבין שהטענות כאילו עולי הר הבית עוברים על איסורי כרת הינם שקר והוצאת דיבה, ונאמרים ממקום השקפתי ולא ממקום הלכתי.
ומהו המקום ההשקפתי של אותם הטוענים לאיסור כרת ומזלזלים בעולים להר כהלכה? הם אומרים זאת במפורש, העלייה להר הבית היא התגרות באומות העולם. כלומר, מבחינתם אנחנו עדיין בגלות, תחת הפריץ הרשע, ואסור לנו להרגיז אותו. הם חיים בקונספציה של לפני שמיני עצרת, ושל לפני הקמת מדינת ישראל, כאילו אנחנו עדיין מפוזרים בגולה ומשועבדים לעול הגויים. הם לא שמו לב שאנחנו בארץ ישראל, ויש לנו צבא חזק, ויש לנו מצווה גדולה מהתורה לרשת את ארץ ישראל, ובראש ובראשונה לרשת את הר הבית מקום המקדש מידי אויבי ישראל המחללים את קדושת המקום וקוראים בו קריאות הסתה לרצח יהודים.
מותר לחלוק ומותר לא להסכים, אבל אסור לשקר ולהוציא דיבה. השר איתמר בן-גביר ועמו עשרות אלפי יהודים, עולים להר הבית בטהרה, על פי גדולי הפוסקים המתירים את העלייה להר הבית לאחר טבילה כהלכה, ורואים בעלייה קיום מצווה גדולה של ירושת המקום, של תפילה במקום הקודש, ודרישת בית המקדש שלבניינו כולנו מייחלים.
יישר כוחו של השר איתמר בן-גביר אשר מקדם את כל עם ישראל אל בית המקדש, דורש להשיב את כבוד עם ישראל וכבוד ההר הקדוש למקום הראוי להם, ופועל לתקן את העוול הגדול שקיים בהר הבית מאז שבנו אליו במלחמת ששת הימים.
הכותב הוא ראש כולל ישיבת הר הבית