הילה כהן, רעייתו של רב היישוב יקיר שבשומרון הרב אהרון כהן, הלכה לעולמה לאחר שסבלה ממחלה. היא הובאה למנוחות אחר הצהריים בבית העלמין ביישוב. תושבי השומרון הגיעו ללוות אותה בדרכה האחרונה.
הרבנית נפטרה לאחר שהתמודדה במשך 3 שנים עם מחלת הסרטן. הרבנית הייתה אם לשישה ילדים, הקטנה שבהם חגגה בת מצווה רק בתחילת השבוע.
"ברוך דיין האמת, בלב כואב, ביגון עמוק, המומים וכואבים, בית יקיר וקהילת השומרון כולה, משתתפים בצערם של רב הישוב, הרב אהרון כהן, הילדים היקרים וכל המשפחה המורחבת בפטירתה בטרם עת של הילה בת יצחק ותמר ע"ה", נכתב במודעה רשמית מטעם היישוב.
"המקום ינחם אתכם עם שאר אבלי ציון וירושלים שלא תוסיפו לדאבה עוד", חתמו ביישוב.
ורד גליק, מורה לשעבר בבית הספר ביקיר שחינכה שלוש מבנותיה, ספדה לה בשיחה עם ערוץ 7: "אישה מאוד צדיקה ומיוחדת, לא החזיקה לא שררה ולא ריבונות, לא הייתה מסכימה בשום אופן שיקראו לו 'הרבנית', רק הילה. הייתה מתייחסת לכל ילד וילדה כעולם ומלואו, לא רק שלה אלא בכללי. אישה שמאוד מסורה לעבודה של בעלה שהיה המון מחוץ לבית, כל ענייני הבית היו עליה ותמיד בשמחה ובחיוך, היא ראתה שליחות אדירה בכל מה שבעלה עושה, היא ראתה בכך שליחות של עם ישראל והיא שמחה בכך.
היה אכפת לה מאוד מאוד מנושאי הכלל. פעם היא התקשרה אלי באמצע החופש, אמרה שהיא מצטערת שאני מפריעה בחופש אבל יש ילדה בכיתה שעושים עליה חרם ומדובר בדיני נפשות, אם אני יכולה לעזור. דיברנו ארוכות ולאחר מכן נפגשנו. לצד האכפתיות שלה מחינוך הילדים, האהבה וההגעה ביחד עם בעלה לאסיפות הורים, היא כל הזמן נתנה לי כרכזת חברתית הערות בונות ומחכימות אילו דברים כדאי לעשות ותמיד בעין חיובית עם המון הכרת תודה".
לאחרונה פרסמו חברותיה כמה מילות על אישיותה בצירוף בקשה לתפלה: "יֵשׁ לָנוּ חֲבֵרָה שֶׁהִיא הִלָּה, הִיא עֲטָרָה שֶׁל אוֹר סְבִיב הַקְּהִלָּה קְהִלַּת יַקִּיר וְהִיא אַחַת מֵחֲבוּרָה וְהִיא מְפִיצָה וּמְאִירָה וְהִיא אֵם הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ בֵּיתָהּ פָּתוּחַ לִרְוָחָה לְכָל שְׁאֵלָה וּלְכָל בַּקָּשָׁה בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וְהִיא לֵב רָחָב וּבַשְׁלָנִית מְדֻפְלֶמֶת אוֹפָה בְּחֶסֶד וְעוֹרֶכֶת דִּין מְצֻיֶּנֶת וְהִיא אֵשֶׁת הָרַב הַיָּקָר וְהִיא אִמָּא מַדְהִימָה וְהִיא אוֹר גָּדוֹל וְהִיא נְתִינַת אֵין סוֹף הִיא עַמּוּד תָּוֶךְ הִיא עֲטָרָה הִיא בְּרָכָה".
הילה והרב אהרון כהן פרסמו לאחרונה מכתב לתושבים בעקבות המחלה. "למשפחתנו המורחבת היקרה - משפחת הישוב האהובה , הלב מתרחב עד בלי די מכל הטוב, התפילות והאהבה שאתם מרעיפים עלינו, ואנחנו אסירי תודה . 'ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישועתך' – מזה שלוש שנים אנחנו במסע, מסע שהקב"ה לקח אותנו אליו ואנחנו הולכים איתו יד ביד גם כשאנחנו לא מבינים, גם כשאנחנו כואבים, מתוך בטחון מוחלט כי הכל לטובה", הם כתבו.
"מתוך הערכה גדולה ואהבה גדולה לכולכם ומתוך תחושה כי אתם חלק ממשפחתנו אנחנו מבקשים לשתף אתכם במעט . לפני שלוש שנים נמצאה מחלה מפושטת בגופה של הילה. כשעמדנו מול בשורה קשה זו, החלטתנו כי אנחנו נעשה הכל להמשיך כרגיל ולכן לא שיתפנו איש, לרבות משפחתנו הקרובה, לא רצינו להעציב אף אחד, לא רצינו ששגרת החיים של ילדינו תשתנה, האמנו כי הזכות הגדולה שלנו היא העשייה הציבורית הקהילתית ולא רצינו שהיא תפגע, שאנשים לא ירצו להכביד, ירגישו נבוכים ולא יפנו אלינו כפי שהיו רגילים.
ב"ה זכינו והקב"ה נתן לנו שלש שנים כמעט רגילות, שבהן יכולנו להמשיך ולעשות את כל מה שאנחנו מאמינים בו, אירועים בבית, פורים, הושענא רבה, מימונה, שיעורים לעולים, לנוער ועוד, וכן לתת לילדינו ולהורינו שנים של שלווה .
לפני כחצי שנה התחילה לצערנו התדרדרות, עברנו מקו טיפולי לקו טיפולי, מאשפוז לאשפוז עד לשבוע האחרון בו הגענו למצב קשה ולמבוי סתום מבחינה רפואית. אך כאן מתחיל מסע חדש, קומה חדשה בביטחון בד׳ יתברך, באמונה בטובו יתברך . מסע לעומק המילים הנאמרות שלוש פעמים ביום : עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶיךָ, וְּעַל נִשְּמוֹתֵּינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ וְּעַל נִסֶיךָ שֶבְּכָל־יוֹם עִמָנוּ וְּעַל נִפְּלְּאוֹתֶיךָ וְּטוֹבוֹתֶיךָ שֶבְּכָל־עֵּת עֶרֶב וָבֹקֶר וְּצָהֳרָיִ ם
הַטּוֹב, כִי לאֹ כָלוּ רַחֲמֶיךָ הַמְּרַחֵּם, כִי לאֹ תַמוּ חֲסָדֶי ךָ כִי מֵּעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ, אנחנו חשים יום יום, בניסים קטנים ומאירים, בהשגחה פרטית, ובאור ד׳ המלווה אותנו. זכינו אתמול לנס מופלא ומיוחד, לחגיגת בת מצווה נפלאה מלאה שמחה ומלאה טוב .
אנחנו ממשיכים במסע, מחובקים ועטופים על ידכם ועל ידו יתברך, מתפללים לישועה ויודעים כי תפילות יכולות לשנות עולמות, מאמינים ומקבלים שהכל, הכל לטובה והכל בידו . יודעים שהרופאים הם שליחיו וברצונו תפתח דלת חדשה. מודים לכם על הכל מקרב לב ומבקשים את המשך תפילותיכם".
