עם השר לשעבר איוב קרא שוחחנו על ההשלכות האפשריות לאופי התגובה הישראלית לטבח הילדים במג'דל שאמס על יחסי דרוזים וישראל ועל היחס הכולל במזרח התיכון לישראל.
כבר בראשית דבריו מבהיר איוב קרא כי הקשר הדרוזי יהודי לא החל עם הקמת מדינת ישראל והוא אינו תלוי במשברים כאהל ואחרים. מדובר בקשר ש"התחיל לפני 3700 שנה. דרוזים נלחמו על הקמת מדינת ישראל עוד לפני הקמתה", הוא מזכיר ומתמקד בקשר בין משה רבנו ליתרו, הנביא שועייב. הברית ההיא, אומר קרא, היא זו שעליה מבוסס הקשר היהודי דרוזי.
לדבריו הדרוזים בלבנון, ירדן וסוריה אינם מבטאים את הקשר ההיסטוריה הזה על אף שהם מכירים אותו היטב, וזאת על מנת לשרוד בסביבה עוינת ושטופת שנאה לישראל. גישה זו מוגדרת במסורת הדרוזית כ'תאקייה', כלומר תכסיסי הסתרת האמת על מנת לשרוד, ואכן דרך זו הוכיחה את עצמה והדרוזים שרדו במרחב שבו נעלמו עשרות ומאות שבטים, דתות ועמים.
קרא אומר כי על אף שהתאקייה היא מהלך מתבקש בעיני רבים מהדרוזים במזרח התיכון, הוא עצמו אינו מוכן לחיות תחת תאקייה ו"מעדיף ליפול בקרב ולא תהיות תחת חסותו של ארגון טרור או מדינה שרואה אותי כנחות בגלל שאני לא שייך לדת שלה".
לשאלתנו אם דרוזי שחי בלבנון סוריה או ירדן יספר גם הוא על הקשר בין משה רבנו ליתרו, אומר איוב קרא כי הקשר ההיסטורי הזה ידוע ומוכר לכולם, אך במזרח תיכון שבו מסוכן לומר שאתה דרוזי על אחת כמה וכמה מסוכן וקשה לדבר על קשר היסטורי עם היהודים. "אף אחד לא יתבטא בעניין הזה, כי אנחנו לא נמצאים במזרח תיכון שופע דמוקרטיה וצמא לדמוקרטיה ולכן יש בעייתיות בהתבטאות חוץ מהתבטאות שאומרת שהם חלק מהמוסלמים".
מכאן שאלנו את איוב קרא אם תגובה ישראלית רפה למתקפה הרצחנית במג'דל שאמס לא עלולה לפגוע בקשר הזה בין היהודים לדרוזים. קרא משיב ואומר כי "אם לא תהיה תגובה הולמת, כמו זו שהייתה בחודיידה כשישראל הגיעה באותו לילה למרחק 1800 קילומטר בגלל שפגעו בתל אביב, אם דין מג'דל שאמס לא יהיה כדין תל אביב זה יתפרש רע מאוד, כאילו שיש מדינת תל אביב ויש צפון שסובל ולא מחשיבים אותו. יש כאן מדינה וכל מטר ממנה חייב להיות מנוהל על פי עקרון השוויון וישראל מצווה לשמר את הצפון והדרום כמו תל אביב".
בדבריו מציין קרא כי לא מדובר יהיה באזלת יד רק כלפי הדרוזים אלא כלפי כלל תושבי הצפון, כפי שבא לידי ביטוי מזה כמעט עשרה חודשים, "אבל האסון הגדול בישראל מאז שהשבעה באוקטובר קרה במג'דל שאמס, והמשמעות היא שזו הזדמנות להחזיר מכה ניצחת כי מדובר בילדים שבאו לשחק כדורגל, בטרור שמהתל בנו כבר חודשים. כשכל העולם יצדיק אותך אסור לאבד את ההזדמנות ואם זה לא יקרה זה יהיה הפסד של 200:0 לישראל ועל החטא הזה נכה בעתיד".
עוד שאלנו את קרא אודות התגובות בקרב הדרוזים שמחוץ לגבולותיה של ישראל לאסון שאירוע לאחיהם בישראל, והוא מספר על תגובות שונות. בסווידה שבסוריה תגובת המנהיג הייתה נגד חיזבאללה ופגיעתו במג'דל שאמס. לעומת זאת תגובתו של ואליד ג'ונבאלט, המנהיג הלבנוני, שהאשים את ישראל, מקוממת ביותר. קרא יודע שתגובה זו מגיעה מפחדו של ג'ונבאלט מאימת החיזבאללה, אך לטעמו ראוי היה שג'ונבאלט יאמר בגלוי שהוא פוחד וישתוק, אך בוודאי שלא יאשים את ישראל. "זה דבר איום ונורא. אין לו שום זיקה לדרוזים ולמה שקורה פה".
"אנחנו סומכים על צה"ל שיידע לעשות את העבודה. הבעיה היא שכובלים את ידי צה"ל מזה תקופה, ולפני כל פעולה צריך כל חייל או קצין לעשות חשבון שמחר הוא יעמוד מול חקירה ומשפט. כל עוד נתנהל לפי החוק הבינלאומי וזכויות אדם מול טרור, לא ננצח. צריך לשרוף את כל מי שבא להרוג אותנו. הקם להורגך השכם להורגו. אין שפה אחרת במזרח התיכון. מי שרוצה להפוך את המזרח התיכון לאנגליה והולנד יפסיד את המלחמה".
בהמשך הדברים מתייחס השר לשעבר קרא ליחס כלפי ישראל במזרח התיכון בשנים האחרונות. הוא מזכיר את הסכמי אברהם שיצרו ברית שהדאיגה את האיראנים שמא תמשיך ותתרחב, מה שגרם לטהרן להורות לשלוחיה להפעיל את הטרור כדי לבלום את המהלך המדיני לו חברו ישראל, סעודיה ומדינות במפרץ.
כעת "השאלה היא איך נצא מהמלחמה. אם לא נצא מנצחים באופן ברור הם יאמרו שלא צריך את ישראל. אם יתברר שישראל יוצאת כמעצמה יחד עם ארה"ב והיא זו שקובעת את המהלכים תהיה קואליציה של הסכמי אברהם עם גורמים נוספים, בוודאי אם טראמפ יעלה לשלטון. אם חלילה נראה הנהגה הססנית, פחדנית שלא דואגת לאזרחי הצפון והדרום מה שיוביל להפגנות, אף אחד לא צריך אותנו ולא יסתכל עלינו במזרח התיכון. האופציות בידיים שלנו".