גורמי האכיפה בחרו לעצור חיילי צה”ל דווקא היום, כאשר כולנו מצפים לפתיחת המתקפה של צה”ל על לבנון, אחרי כמעט עשרה חודשי המתנה. בדיוק כאשר רבים מתושבי הצפון מחכים לחזור לביתם, בצה”ל בוחרים להסיט את תשומת הלב הציבורית לנושא אחר.
אתמול נכנסו שוטרי מצ”ח רעולי פנים לבסיס צה”ל, כאילו החיילים הם אויבים. כבר מזמן היו גורמים בשולי מחנה השמאל הישראלי, שהשוו את חיילי צה”ל לאויבים.
זהבה גלאון קראה לרסן את חיילי צה”ל. אבל עתה דרך הפעולה של מצ”ח היא מעשה שאומר הכל.
המעצר המתוקשר ינוצל ודאי על ידי אויבינו כדי להלום בהסברה הישראלית. מה נוכל לטעון אחרי שהמערכת המשפטית שלנו מעידה על כך שחיילינו הם פושעים? לא, לא חייל אחד פושע, אלא כל החיילים בשדה תימן הם פושעים מסוכנים, שהפגישה איתם צריכה להיות בפנים מכוסים.
הפגיעה בהסברה הישראלית מתרחשת דווקא כאשר מדינת ישראל כל כך זקוקה לגיבוי הבינלאומי במלחמתהּ נגד החמאס ואולי ערב פתיחת מלחמה נגד החיזבאללה.
אחרי תקופת לחימה ארוכה, המצב הנפשי של הלוחמים איננו פשוט. האם היה הכרחי לעצור לוחמים בסגנון כזה דווקא בשעה שהם כל כך זקוקים לחיבוק? מי יחזק את רוח הלחימה, אם הצמרת של צה”ל לא תעשה זאת?
אם חפצי חיים אנו, עלינו לתמוך בחיילינו כאיש אחד. רק ביחד נוכל להביס את אויבינו.
הכותב חבר בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.