נשים רבות מוצאות את עצמן במלחמה פנימית בערב שבת. אם נתבונן לעומק, נראה שבעצם הכנת השבת מורכבת מאין־ספור פרטים – ניקיון, כביסה, קניות, בישול, אך לא פחות מכך גם חינוך הילדים והצבת גבולות, מערכת היחסים עם הבעל, כושר ארגון והתמודדות במצבי לחץ. למעשה, ערב שבת דורש מאיתנו להעמיד במבחן כמעט את כל מהותנו כאישה – וכל זאת בזמן קצוב שאינו ניתן לשינוי. לא פלא שנשים רבות חולמות חלום חוזר על ערב שבת שבו הצפירה כבר מתקרבת ושום דבר עדיין לא מוכן.
רותי סיפרה לי סיפור מיוחד כיצד הצליחה לחוות ערב שבת מסוג אחר לחלוטין:
"לא קל לי עם ההכנות לשבת, אני אדם מאוד לא מאורגן באופיי וריבוי המטלות ממש מאיים עליי. בכל שבוע מחדש אני מקבלת על עצמי בקבלה חמורה להשקיע יותר, להתחיל מוקדם, להתארגן נכון ועוד כל מיני הבטחות, ואיכשהו, למרות כל המאמצים – אני לא מפסיקה להתרוצץ עד הרגע האחרון, ובעיקר להרגיש רע עם עצמי. איך יכול להיות שאני מנסה ומנסה ולא מצליחה?
עשיתי כל מיני מאמצים כדי להשתנות, הלכתי אפילו לקורס לארגון, נתתי כספים לצדקה. זה לא שלא היה שינוי, אך בתוכי עדיין חשתי מאוד אבודה, מתוסכלת. לא ידעתי איך אפשר להשתנות באמת. עד לשיחה אחת פשוטה עם חברה, ששינתה לי את כל זווית הראייה".
בלי מחשבות שליליות
"'שבת היא לא תחרות', היא אמרה לי. 'אנחנו מכינים אותה פשוט כי היא מחוברת לנו כל כך עמוק ללב. ולכל אישה יש דרך משלה לגלות את האהבה שלה לשבת. אחת משקיעה בעיצוב השולחן, אחרת מכינה המון עוגות, ח"י סלטים או דווקא מתכון מיוחד שעובר מסבתא לנכדה. יש כאלו שבשבילן אהבה לשבת זה בית מצוחצח ב-12 בצהריים, ואחרות שהאהבה שלהן לשבת גורמת להן לרוץ עד הרגע האחרון. כל אחת מביאה מעצמה משהו, והעיקר הוא להבין עד כמה הדרך שלך חשובה ויפה, ולהפסיק לבקר את עצמך'.
שוב עמדתי במטבח, אך הפעם, כשהמתח והלחץ התחילו לרדוף אחריי – החלטתי לנסות ליישם את העצה המיוחדת ששמעתי. הזכרתי לעצמי שיש השם בעולם, והוא ברא אותי בדיוק ככה, עם כושר הארגון המדויק הזה, הילדים האלה, הבית הזה, הבעל הזה. הזכרתי לעצמי שהוא אוהב אותי, ומסתכל עליי כל הזמן. דנתי את עצמי לכף זכות, מצאתי בעצמי נקודות טובות, ניחמתי את עצמי והזכרתי לעצמי במחשבה את כל המצוות שעשיתי היום – וזו הייתה חוויה מופלאה! למחשבות השליליות פשוט לא היה מקום. במקום להתמקד בשאלה האם אני טובה או לא, זריזה או לא, מצליחה או לא, הייתי עסוקה באהבה שלי לשבת, וכל ההכנות לשבת נעשו ממילא, ברוח טובה, ברוח אחרת".
רוגלך מופלאים במילוי שוקולד וחמאת בוטנים
צילום: שושי גרינוולד
ואם כבר אהבה לשבת – בשבילי זה הדבר. את צורת הגלגול הזאת למדתי מבשלנית נהדרת. האמת שהיא דורשת לא מעט עבודה, אבל הם יוצאים כל כך יפים! טעים זה יהיה בכל מקרה.
דרגת קושי:
בינונית
זמן התפחה:
שעה+30 דקות
זמן אפייה:
20 דקות
כ־20 רוגלך
לבצק:
חצי קילו קמח (אפשר גם מלא 80 אחוז או כוסמין)
חצי קוביית שמרים או כף שמרים יבשים
2 כפות אינסטנט פודינג וניל
חצי כוס שמן או 100 גרם חמאה או מרגרינה רכה
2 ביצים
שליש כוס סוכר
רבע כפית מלח
½1 עד 2 כוסות מים פושרים
למלית:
חבילת חמאת בוטנים טבעית
200 גרם שוקולד מריר
חצי כוס חלב קוקוס או שמנת מתוקה או קצפת פרווה
2 שקיות סוכר וניל
לציפוי:
כוס סוכר
כוס מים
מכינים את הבצק: שמים את כל חומרי הבצק חוץ מהמים בקערת המיקסר עם וו לישה. מתחילים לעבד במהירות נמוכה ומוסיפים את המים בהדרגה, עד שהבצק מתאחד, רך אך לא דביק. במידת הצורך מוסיפים עוד מעט מים או קמח. ממשיכים לעבד במהירות גבוהה במשך 5-4 דקות. מכסים בניילון ומתפיחים במקום חמים כשעה.
מכינים את קרם השוקולד: שוברים את השוקולד לקוביות, שמים אותו בסיר קטן ומוסיפים את חלב הקוקוס או התחליפים שלו ואת סוכר הווניל. מבשלים על אש בינונית ומערבבים עד שהכול נמס.
מכינים את הרוגלך: מחלקים את הבצק לשניים, יוצרים מכל חלק גליל מוארך וחותכים לעשר חתיכות שוות. לוקחים חתיכה ראשונה ומרדדים אותה לעלה אובלי בעובי חצי סנטימטר. מורחים על ⅔ מהעלה שכבה של חמאת בוטנים ומעליה שכבה של קרם השוקולד. בעזרת סכין חדה או גלגלת חותכים את החלק שנותר ללא קרם לפסים בעובי סנטימטר מכיוון הקרם עד לקצה העלה. כעת מגלגלים את הרוגלע מכיוון הקרם לגלילה וממשיכים לגלגל כך שהפסים החתוכים מתגלגלים מעל הרוגלע. מעגלים מעט את כל המאפה ומניחים על תבנית התנור, מרופדת בנייר אפייה. ממשיכים באותו אופן להכין את כל שאר הרוגלך. מתפיחים את המאפים חצי שעה.
אופים: מחממים תנור לחום של 180 מעלות, מכניסים את המאפים ואופים במשך 20-15 דקות, עד להזהבה.
מכינים את הסירופ: שמים את הסוכר והמים בסיר ומביאים לרתיחה. מבשלים דקה ומסירים מהאש. ברגע שהמאפים יוצאים מהתנור מורחים עליהם בעזרת מברשת את הסירופ החם שיכסה אותם היטב, לקבלת מראה מבריק וטעם מושלם.
לתגובות: avmyzlik@gmail.com
***