הדוקטור מול הקפלניסטים

בציוץ הנעוץ של ד"ר עמוס סבו ברשת X (טוויטר) מוצגת תמונה שלו בכותל שמעליה הוא כותב: "תמיד מתרגש עד עמקי נשמתי, בכותל". הבחירה הזאת מעניינת במיוחד לאור העובדה שד"ר סבו, רופא כירורג ומומחה לטיפול נמרץ, הצביע בעבר למרצ וגישתו לדת הייתה מנוכרת. הוא לא האמין באלוקים ולא התעניין ביהדות.

כיום סבו הוא פעיל ימין נלהב ויהודי מסורתי שהתבטאויותיו הפוליטיות והחברתיות נטולות פילטרים. אני פוגשת אותו בביתו החדש והיפה בעתלית. אשתו, ד"ר עדי סבו, המוכרת בזכות היותה מיוזמי ומנהלי פרויקט 315 שפועל להפריך את טענות התביעה במשפט נתניהו, נכנסת לחדר שבו אנו יושבים לפני שמתחיל הריאיון ומבקשת ממני "לשמור לה על עמוס". "הוא מתבטא בחריפות ובלי סינון ואני מפחדת עליו, לא רוצה שיתבעו אותו", הסבירה. סבו מצידו מחייך את החיוך השובב שלו מהצד השני של שולחן העבודה ואומר לי שהוא מפחד רק משניים: הקב"ה ועדי.

בן קרוב, אח רחוק

ד"ר עמוס סבו גדל בנהריה לאב ניצול אושוויץ ואם ילידת הארץ. "לאבי היה חשוב להתחתן עם צברית ולא עם ניצולת שואה, למען הבריאות הנפשית של המשפחה", הוא אומר. את אביו ז"ל הוא מעריץ עד היום: "הוא היה האדם הכי מדהים שפגשתי בחיי. הוא היה מבריק ודיבר עשר שפות על בוריין. הוא היה רוקח והיה לו ידע עצום בתחום. לאחר שנפטר, הגיע לנחם אותנו בשבעה האח הראשי של בית החולים בנהריה. הוא סיפר לי שכשהיו מגיעים למיון ילדים שאכלו צמח רעיל, היו קוראים לאבא שלי שיבוא לזהות איזה סוג הרעלה זה ואיזו תרופת נגד תוכל לעזור. הוא הציל חיים של הרבה ילדים והיה עושה את זה בהתנדבות בכל שעה שהיא. הוא היה אדם טוב לב בצורה קיצונית ומאוד בריא בנפשו, למרות מוראות השואה וצעדת המוות שבה השתתף".

האב ניהל בית מרקחת בבודפשט עד הרגע שבו יהדות הונגריה נלקחה למחנות. "יהדות הונגריה הייתה האחרונה שנלקחה למחנות המוות, ואז כולם כבר ידעו מה קורה שם. אבא החביא גלולה של ציאניד בפיו והחליט שאם יסבול יותר מדי הוא ינגוס בה, אבל כשהגיע לרציף באושוויץ הוא ירק את הגלולה והחליט שהוא יצא משם בחיים". סבו סבור שהאופטימיות הקיצונית של אביו עברה גם אליו: "אני תמיד מנסה לנחם את כל החברים שלי שחוששים מהמצב במדינה ומרגיע אותם שלא יהיה כאן חורבן בית שלישי". מכיוון שאביו היה יהודי הונגרי ובבתי המרקחת בישראל שלטו רוקחים מיהדות פולניה, לא קיבלו את אביו לבתי מרקחת במרכז הארץ והוא נאלץ לנדוד לנהריה, שם הקים את בית המרקחת הראשון בעיר.

ד"ר סבו גדל בנהריה ושירת כקצין בצנחנים, תחת פיקודו של בוגי יעלון. "בוגי היה המ"פ שלי. ישנו יחד באותו אוהל ואני אמרתי כבר אז שהוא יהיה רמטכ"ל. הוא היה מאוד מיוחד. היינו הפלוגה הכי טובה של הצבא. עשינו מסעות של 150 קילומטר ועוד דברים שנראו כמעט בלתי אפשריים. קראו לפלוגה הזאת 'קומנדו בוגי'", הוא מחייך. אני שואלת אותו על התנהלותו של יעלון בשנים האחרונות, והוא נאנח ומרים ידיים: "לא מבין מה קרה לו. השנאה לנתניהו העבירה אותו על דעתו".

במהלך השנים סבו היה ממוקם בעומק הצד השמאלי של המפה, אבל חוויה שעבר החלה לסדוק את השקפת עולמו ולהניע אותו אט אט אל הצד השני. "לא הייתי נעול על עצמי", הוא מודה. "הייתי די שטוף מוח וציטטתי את הסיסמאות של השמאל. אני חושב שהמפנה הגדול היה ב'צוק איתן'. בני האמצעי, בן, שהיה מפקד צוות בפלחה"ן נחל, לחם בעזה ואני הייתי מוטרף מדאגה. לא ישנתי וטיפסתי על הקירות. אני לא יודע איך הצלחתי לנתח באותה תקופה". דווקא מתוך הדאגה העמוקה, הוא התאהב בנתניהו, כלשונו: "הרגשתי שנתניהו כראש ממשלה ובוגי כשר הביטחון שומרים על הבן שלי כפשוטו. גם ההבנה שהאויב באמת מעוניין לחסל אותנו ולא מעוניין בשלום התחילה לחלחל אצלי".

רעייתו עדי היא ד"ר לפסיכולוגיה ואשתו בנישואין שניים. הם נשואים כבר 15 שנה, לה יש בת ולו שלושה בנים מנישואים קודמים. בנו בן חזר בתשובה וגם הבן השלישי, תם, מתחזק בשמירת מצוות. מבן יש לו שני נכדים: נועם־דוד וצופיה־ירושלים. "בן חזר בתשובה ובהתחלה דאגתי. עדי כל הזמן מזכירה לי שהייתי אומר לו: בן, מה קרה לך? אתה לא יודע שאין אלוקים?" הוא צוחק. "היום אני מאוד מאמין בה', אומר 'מודה אני' ונוטל ידיים כל בוקר, מברך את בניי בברכת הבנים בכל ערב שבת ומקפיד ללבוש ציצית כשאני במילואים, כי אני מאמין שזה שומר עליי". הוא כותב מדי שבוע על פרשת השבוע ומאוד מתרגש מהעומק ומהיופי של היהדות. "בעיניי, אין דבר כזה יהודי דתי ולא דתי. יש אחד ששומר יותר מצוות ויש אחד ששומר פחות. בן קנה לי תפילין, אבל אני עדיין לא מניח אותם כי אני רוצה שזה יבוא מבפנים. אני מעריץ את היהדות ואוהב אותה".

סבו אוחז במשפחתו בשני קצוות קוטביים: לעומת משפחת הבן שחזר בתשובה נמצא אחיו היחיד, שהוא ממובילי תנועת ההיפרדות לישראל ויהודה. "ניתקתי איתו את הקשר. אחי הוא חלק מתנועת ההיפרדות, הוא רוצה לסלק אותי מהבית שלי! השנאה הזאת לא מאפשרת לי להיות איתו בקשר. הוא כתב לי ברכה ליום ההולדת וכתב מילים כמו אהבה והערכה. איך אפשר לטעון שאתה אוהב את מי שאתה מבקש להיפרד ממנו לתמיד רק בשל היותו יהודי מאמין?" הוא תוהה בצער.

מכשיל את שביתות הרופאים

כאמור, ד"ר סבו הוא כירורג ומומחה לטיפול נמרץ. לפני כשנה יצא לגמלאות לאחר כ־34 שנים של עבודה בבית החולים בנהריה. כיום הוא עדיין עובד במרפאה של מכבי שירותי בריאות במעלות, מכהן כרופא פוסק בוועדות של הביטוח הלאומי וכותב חוות דעת רפואיות לעורכי דין. עד צאתו לגמלאות היה מרצה מצטיין בפקולטה לרפואה בצפת.

"אני אדם מאוד רגשי", הוא מעיד על עצמו, "תמיד אומר את מה שעל ליבי. כולם יודעים שאני ימני וביביסט, וגם דיברתי על זה עם הסטודנטים שלי, כמו גם על יהדות ואמונה, כי זו האמת שלי. הסברתי להם שאני מנסה לאזן קצת את הפוליטיזציה של האוניברסיטאות. סיפרתי להם על הבן הצעיר שלי, תם, שלומד משפטים באוניברסיטה העברית ושהמרצים שלו מכניסים את האג'נדה הפוליטית השמאלנית־רדיקלית שלהם לכל הרצאה".

הוא מספר על ויכוחים של בנו עם פרופ' ברק מדינה, מי שהיה דיקן הפקולטה למשפטים, ומבכירי המרצים של האוניברסיטה העברית. "האוניברסיטה העברית הפכה להיות מוסד שבעיניי הוא עוכר ישראל", אומר סבו. "למדתי שם רפואה ושם גם טיפחו בי את התשוקה והאהבה ללמד, אבל לצערי השתלטה שם אג'נדה רדיקלית. הסברתי לתלמידים שלי שאני ביביסט ושאני רואה בדיבורים שלי על פוליטיקה בפניהם תיקון למה שהבן שלי עובר באוניברסיטה העברית, שם המרצים מגדפים את הימין, את נתניהו ואת הממשלה. אבל בניגוד למה שקורה לבן שלי, שמתנכלים לו גם בציונים, אני לא אפגע חלילה בציונים של אף סטודנט, גם אם הוא שמאלן רדיקלי ומתווכח איתי. אחת הסטודנטיות אמרה לי: 'אני מהדגלים השחורים ואני מפגינה עוד מלפני השבעה באוקטובר'. אמרתי לה: 'אני לא אהיה חבר שלך כנראה, אבל זה בוודאי לא יפגע לך בלימודים. מאוד חשוב לי שתהיי רופאה טובה והציון שלך יתקבל לפי היכולות שלך'. היא אכן קיבלה את הציון הכי טוב בקבוצה".

סבו הוא לוחם צדק ואינו מוכן להסתיר את אשר על ליבו. "אף פעם לא הייתי בארון, אין אצלי ארון. אני אפילו נוהג להתריס", הוא מחייך. כאשר ההסתדרות הרפואית הצטרפה למחאה נגד הרפורמה וארגנה מצעד מחאה בירושלים, כולל הסעות מכל בתי החולים בארץ, הוא מחה בפומבי בקבוצת הווטסאפ של כל הרופאים בבית החולים בנהריה וכתב: "זו בושה וחרפה שרופאים לוקחים צד פוליטי ופוגעים בחולים, ועוד בימי ראשון שהם הימים הכי עמוסים. מי שנוטש עמדה של רופא ונוסע למחאה הוא פושע, ואני מקווה שאף אחד לא ייסע".

"הצלחתי", הוא אומר בסיפוק, "אף אחד מבית החולים בנהריה לא נסע למחאה". הוא זומן לשימוע בפני סגן מנהל בית החולים, שאמר לו: "אתה לא יכול להכניס פוליטיקה בקבוצת הרופאים". "אמרתי לו: אני מצטער מאוד, אבל ההסתדרות הרפואית היא זו שהתחילה בזה. זה נורא ואיום ואני לא אעבור על זה בשתיקה".

בעקבות ההתנהלות הפוליטית של ההסתדרות הרפואית, הקים סבו יחד עם רופאים נוספים קבוצה בשם "הרופאים השפויים": "יש לנו תמיכה של כאלף רופאים. אנחנו נלחמים בהסתדרות הרפואית כי אנחנו מתנגדים לפוליטיזציה שלהם". הם נאבקים גם בארגון 'החלוקים הלבנים', שהוא ארגון רופאים שהוקם כדי להיאבק ברפורמה המשפטית. "בחסימות הכבישים שהיו לאחרונה השתתפו רופאים שלבשו וסט של רופא. אחת מהם קיבלה זרנוק בעין ונפגעה. ההסתדרות הרפואית וארגון רופאי המדינה החליטו לעשות מחאה וארגנו שביתה של שעתיים בכל הארץ. הנהלת מכבי לא הסכימה להשתתף ואני מוריד בפניהם את הכובע. אנחנו, בקבוצת הרופאים השפויים, פנינו מיד לכל המוסדות ואמרנו שאנחנו נגד. די הצלחנו", הוא אומר. "השביתה שלהם נכשלה".

סבו מתנגד חריף לאג'נדת הפרוגרס. מבחינתו מדובר במלחמה של ממש: "הפרוגרס, ממש כמו המרקסיזם, מנסה לפרק את התא המשפחתי, את הלאום ואת הזהות של האדם. אני רואה במאבק נגד הזרם המסוכן הזה חובה אישית. כשמישהי שלחה בקבוצת הרופאים של מכבי הודעה בסגנון של 'רופאים.ות' כתבתי: 'תודה על האינפורמציה, אבל אני מבקש בפעם הבאה לכתוב בעברית תקינה'. זה היה סוג של שיימינג אבל זה חלק מהמאבק".

עבודתו רבת השנים בבית החולים בנהריה לימדה אותו גם דבר או שניים על עמיתיו הערבים. "עבדתי עם האליטה של ערביי ישראל", מעיד סבו. "רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים. מעולם לא שמעתי מהם זעזוע או מחאה נגד הפיגועים הכי איומים. את האקדח האישי שלי רכשתי לאחר שטיפלתי בפצועים מהלינץ' בעכו ב'שומר החומות'. אז אמרתי לעצמי שלי זה לא יקרה, ומאז אני כל הזמן עם הנשק. טיפלתי בפצועים מהפיגוע שעשה מחבל שהתפוצץ ברכבת בנהריה, ערבי ישראלי מאבו־סנאן. הקולגות לא הביעו זעזוע מהפיגוע, ואני בטוח שאלה מהם שגרים באותו כפר ביקרו בסוכת האבלים שלו".

אתה צופה את 'שומר החומות 2'?

"אני חושב שהם מפחדים, גם בגלל שחולקו מאות אלפי כלי נשק לאזרחים היהודים. כל הכבוד לבן גביר", הוא מחייך, אבל מביע דאגה מהסכנה הצפויה לנו מערביי ישראל.

מילואים במוצב המבודד ביותר

תמונה שהעלה סבו לרשת הפכה לוויראלית, ובה הוא מצולם עם ציצית וחולצה עם תמונה של נתניהו ועליה הכיתוב "אתה ראש הממשלה שלנו". בתמונה הוא נושא עליו רובה M16 ומתחתיה כתב: "בחופשה מהמילואים. כך עמדתי אתמול מול שיירת הזומבים בחיפה".

החולצה הזאת משמשת אותו ככלי במאבק. "בכל מוצאי שבת הייתי נעמד מול הקפלניסטים כשאני לובש חולצה עם תמונה של נתניהו. השוטרים במקום מאוד חששו. לא ממני, אלא מהמפגינים המוסתים שעלולים לפגוע בי".

והם ניסו?

"באחת הפעמים ניגשו אליי שני מפגינים עם מגפונים והצמידו אותם לאוזניים שלי. יש לי בעיות שמיעה וזה מאוד כואב לי, זו אלימות לשמה. השוטרים מיד סילקו אותם, למזלם של המפגינים. אם זה היה נמשך, הייתי מעיף להם את המגפונים. אני לא מפחד מהם".

כשרק התחילו הקריאות לסרבנות, רופאים מבוגרים רבים שהתנדבו למילואים, הפסיקו להגיע בעקבות המחאה, ובקבוצת טלגרם בשם 'דרושים למילואים' חיפשו רופאים ליחידות רבות בצבא. "כתבתי שאני רופא מומחה בכירורגיה וטיפול נמרץ, רב־סרן בצנחנים, ושאני מוכן לעשות מילואים איפה שצריך. בתוך כשעתיים פנו אליי 15 יחידות. זה עשה לי רע בנשמה כשהבנתי שיש רופאים שבשם התנגדות לרפורמה המשפטית מוכנים לנטוש את הטיפול בחיילים שלנו".

בתחילה הוא יצר קשר עם לשכת הגיוס בירושלים לצורך מילואים, ואז קיבל פנייה דחופה ממוצב ששייך לגזרת החרמון. "זה המוצב הכי צפוני במדינה, שנמצא בגבול בין הר דוב לגזרת החרמון. הדרך שמובילה אליו היא פרוזדור שמצד מערב שלו נמצאת לבנון ובצד מזרח שלו סוריה, והיא חשופה לירי של חיזבאללה. זו דרך מסוכנת ועולים אליה רק בשיירות מאובטחות. המוצב הזה כל כך מבודד, עד שיש סכנה של נתק ממדינת ישראל, ולכן יש בו בנק דם המחייב נוכחות תמידית של רופא". במוצב הזה הוא עושה מילואים במשך כשבועיים בכל חודש. "אנשים לא רוצים לבוא לשם כי הם מפחדים. חטפנו שם בורקאנים, נ"ט וכתב"מים. אני רואה בזה שליחות גדולה. זה מוסיף לי המון לחיים, למרות שהשהות שם לא קלה בכלל".

הוא עושה מילואים גם בלשכת הגיוס בירושלים, והנוער שהוא פוגש ממלא אותו תקווה: "יש חבר'ה שבוכים לי כשאני נאלץ להוריד להם פרופיל בגלל בעיות בריאות. הם משתוקקים להגיע לשירות קרבי. אני חושב שגם בגלל זה הקפלניסטים בטירוף – הדמוגרפיה ניצחה, אין להם סיכוי לחזור שוב לשלטון".

אבל הציבור הימני אינו מוחה נגד ההשתוללות שלהם.

"לציבור הימני יש חיים", הוא אומר. "אנחנו אנשי משפחה, יש לנו חיים מלאים, אנחנו מאוד מסורתיים. לקפלניסטים האלה אין את מה שיש לנו. הם ריקניים וחלולים". הוא מראה לי את התיק הקבוע שלו ושולף מתוכו שפכטל. "כשאני הולך עם עדי לסינמטק בחיפה, אני מגרד עם השפכטל את כל המדבקות והשלטים שלהם", הוא צוחק.

בעקבות עמידתו מול ההפגנות בחיפה עם נשק מהמילואים, הוצא נגדו צו הרחקה כי מישהי ממארגנות ההפגנה טענה שהרגישה מאוימת. "השופטת נתנה לי צו הרחקה של חמישה מטרים", הוא צוחק. "עורך הדין שלי בתביעה אחרת, זיו מאור, הסביר לי שזה כמו שיתבעו אותי על מיליון שקלים והשופט יפסוק שעליי להחזיר שקל".

למרות זאת הוא פנה לבית המשפט בבקשה לבטל את צו ההרחקה. "באתי לדיון בבית משפט השלום בחיפה. המתלוננת הגיעה עם עורך דין ואני באתי לבד. הכנתי נאום קצר של כשלוש דקות. עורך הדין דיבר במשך רבע שעה והציג את הציוצים שלי כדי להראות שאני אדם אלים, חלילה". באחד מהציוצים הללו כינה פעילי שמאל "חלאות" ו"מנוולים". סבו מסביר את הרקע: "אדם בשם רוני הראל, שהעלה תמונה שלי מפגין נגד השמאל עם תמונת נתניהו, ביקש מעוקביו להתלונן עליי ב'מכבי', אבל שהתלונה 'לא תיראה פוליטית'. בעקבות בקשתו התלוננו עליי במכבי כ־20 איש. כתגובה, צילמתי את ההודעה של רוני הראל וכתבתי: 'תראו את החלאות האלה, מנסים לפגוע לי בפרנסה'. תביני, הם עשו את זה רק בגלל שעמדתי עם חולצה של נתניהו. איזה מנוולים!" הוא מתרגז. בבדיקה שערך התברר שאיש מהמתלוננים לא נבדק אצלו, ושרובם מגיעים מאזור המרכז בעוד הוא בכלל עובד במעלות.

"כשעורך הדין סיים לדבר, השופטת פנתה אליי ונתנה לי את רשות הדיבור. אמרתי בתחילת דבריי שאני רופא בכיר וותיק ושהצלתי חיים של הרבה אנשים. השופטת התערבה ואמרה שזה לא קשור לעניין. אמרתי לה: 'כבודה, עורך הדין של התובעת דיבר רבע שעה. הנאום שלי ייקח קצת יותר משלוש דקות. אני מבקש ממך שתיתני לי לומר את דבריי", הוא צוחק. "השופטת הייתה בשוק טוטאלי ונאלמה דום". במהלך דבריו הוא שאל את השופטת האם אדם שמגיש תלונה על תחושת איום חייב להיות נוכח בפועל במקום. "השופטת אישרה שאכן כך, ואז אמרתי לה שהמתלוננת בכלל לא הייתה במקום בזמן שהפגנתי. השופטת הייתה בשוק. אותה גברת התחילה לגמגם ואמרה שחברות שלה סיפרו לה עליי. מיותר לציין שצו ההרחקה בוטל לאלתר".

סבו חבר גם בתנועת 'נצח ישראל' של שי קלך, ומספר על התביעות שהתנועה החלה להגיש נגד אנשי המחאה שמרשים לעצמם לשתק את המדינה. "גויסו כבר 25 עורכי דין ואנחנו מתחילים לתבוע אותם על הנזק העצום שהם גורמים לכל תושבי המדינה". הוא גם חבר בקבוצת טייסים ולוחמים נגד סרבנות, וחתם על מכתב לשר המשפטים הדורש לפטר את היועצת המשפטית לממשלה.

אתה מציג את עצמך כביביסט. יש לך ביקורת על נתניהו?

"יש לי ביקורת על ההתנהלות שלו, כי לדעתי הוא ממלכתי ומחושב מדי, אבל קטונתי מלבקר אותו כי אני לא יודע את כל המידע שנמצא לפניו. הוא עומד במסכת לחצים בלתי אפשרית שאף אחד חוץ ממנו לא היה עומד בה".

***