מחר (חמישי) תתקיים בקיבוץ סעד ועידת הציונות הדתית ברוח הקיבוץ הדתי. על זווית זו בציונות הדתית שוחחנו עם הרב בני לאו, אחד הדוברים המרכזיים בכנס ובעבר רב קיבוץ סעד, חתנו של ידידיה כהן ז"ל, מזכ"ל בני עקיבא בעבר, שלזכרו מתקיימת הוועידה.
לשאלתנו אודות הפער שהוא רואה בין הצינות הדתית כפי שהיא מתקבלת כיום לבין הציונות הדתית בראי הקיבוץ הדתי, מזכיר הרב לאו את הרש"י הראשון על התורה שעיקרו בא ללמד אותנו את הצורך בהיכרות העם והאדם את עצמו, ואת הצורך בזהות העמוקה עם האמונה והדרך בה מאמינים.
"הקיבוץ הדתי היה ספינת הדגל של הציונות הדתית עד לפני כארבעים או חמישים שנה. הרעיון היה תורה ועבודה, תורה ומדע, תורה ודרך ארץ, תורה וממלכה, הרעיון היה השתלבות מוחלטת בכל מרחב החיים הישראליים עם הקפדה גמורה ככל הניתן בתורה ובישראליות ריבונית והתיישבות, תנועה של לכתחילה שמייצרת תודעה של מרחב. במהלך שנותיה הלכה הציונות הדתית יותר לעולם התורני והישיבתי גם בהיבט ההסתגרות מעולם התרבות, ההשכלה, המדע וכו'. כך היה בהיבט הרוחני בעוד בשטח הציונות הדתית כוללת הכול", מציין הרב לאו ופורט את הדברים להיבט הפוליטי: "כשמדברים היום על מפלגה שקוראים לה הציונות הדתית, אין בינה לבין הציונות הקלאסית של הקיבוץ הדתי ולא כלום במובנים רחבים ורבים, וזה דורש בירור".
"אני לא אומר שזו ציונות דתית וזו לא. ברור לי שהציונות הדתית היא כמו עץ עם ענפים רבים שכל אחד נוטה לכיוון אחר. הענף של הקיבוץ הדתי לא צמח כראוי בעשרות השנים האחרונות. זה ענף שניתן לזהות אותו בהרבה אלמנטים של השתלבות בהרבה פרמטרים כמו מקומה של האישה בחיים הרוחניים, יחס בין יהודים לשאינם יהודים, יחס לתנועות שלום, נטייה פוליטית למרכז ולא לקצה. יש לתנועה הזו מרחב מעניין. אפשר למצוא בה אנשים מהשמאל והמרכז, אבל לא מהקצוות, כי במהותה זו לא תנועת קצה".
הרב לאו מציין את הקשר החברי והאישי העמוק שיכול היה להיות בין חיים אורון (ג'ומס) לבין הרב חנן פורת מתוך הקשר להתיישבות כבני קיבוצים על אף הפערים העמוקים בתפיסותיהם הפוליטיות. הרב חנן פורת היה "אדם עם פתיחות עצומה לכל מרחבי ההשכלה והיצירה התרבותית", מזכיר הרב לאו הרואה בכך בסיס לקשר שכזה.
על הועידה עצמה הוא מספר כי זו כמעט ולא תכלול בתוכה דוברים, אלא יוצבו בה 17 מעגלי שיח בנושאים שונים הנוגעים לחברה הישראלית. מובילי כל שולחן ניסחו נייר עמדה העוסק ביעדים ובדרכים להגיע אליהם, והמשתתפים ידונו ויזקקו את הסוגיות הללו. לכנס נרשמו 400 איש בהתאם למגבלה שהציב הצבא על התכנסות בקיבוץ סעד הסמוך לגבול הרצועה. לשאלתנו אם העובדה שנייר העמדה נכתב עוד קודם לדיון אינה משולה לאותו חץ שנורה ולאחריו מסמנים את העיגול, האם לא נכון היה לפתוח את השיח מבלי לקבוע את סופו ותכליתו? על כך משיב הרב בני לאו ואומר שאין כוונה להציב דף חלק ולפתח סביבו עימותים, אלא לזקק עמדות קיימות מתוך בירור פנימי.
האירוע כולו, מעיר הרב לאו, יהיה "גם הצדעה לקיבוץ סעד וקיבוץ עלומים שעמדו בגבורה אדירה מול מתקפת הטרור, וגם חיבוק לקראת שיבתם הביתה".
על דבריו של הרב ולפיהם הציונות הדתית נטשה ביובל השנים האחרון את דרך הקיבוץ הדתי, שאלנו אם לא מדובר בתופעה רחבה הרבה יותר, וכשם שהציונות כולה נטשה את דרך הקיבוץ, כשם שבכנסת כבר לא ניתן למצוא אנשי קיבוצים מובילים את הנהגת המדינה כפי שהיה בעבר, כך אירע גם לציונות הדתית שגם היא התרחקה במידה מסוימת מערכי חקלאות וקשר לקרקע, גם אם קיימים מיזמים חשובים כדוגמת מוסדות 'רגבים' המבקשים להחזיר אותה לערכים אלה.
על כך משיב הרב לאו ומציין כי בדיון שיתקיים מחר רק שולחן אחד יעסוק בהתיישבות, וכל השאר יעסקו בסוגיות רבות אחרות הנוגעות לליבה של החברה הישראלית. אין הכוונה להתרפק בנוסטלגיה על העבר אלא להחיות את הרוח של הקיבוץ הדתי ואת הרעיונות שהובילו אותו גם בתחומים רבים אחרים.
מציין הרב לאו את אחד המושבים בכנס שבהם יידון מאמרו של הרב קוק על שלושת הכוחות שבאומה וחשיבותם, ואחד מהם הוא האוניברסאליות, שכיום כמעט ואינה באה לידי ביטוי בזרם הציוני דתי הפוליטי והמנהיגותי. תקוות מארגני הכנס היא שמתוכו יינתן משקל גם לסוגיה שכזו, סוגיית היחס לאוניברסאליות.
עוד שאלנו את הרב לאו כיצד לטעמו קרה שלמרות הערכים הנעלים שעליהם הוא מדבר, אכן הלך הקיבוץ הדתי ונעלם משורות ההנהגה וההובלה הישראלית. הזכרנו שהיו ניסיונות שכשלו, בין אם בתנועת ממד ובין אם בחבירתו של אמיתי פורת לאילת שקד. מה קרה לתנועת הקיבוץ הדתי?
הרב לאו משיב ומציין כי "יש גלים של עליות וירידות של תנועות בעולם. יש גאות ושפל. במשך הרבה שנים הקיבוץ הדתי לא היה בעמדת הנהגה. הקיבוצים עברו תהליכי הפרטה ועסקו בפרט ולא בכלל, וזה עצוב. היום הקיבוץ בשל לראות את האחריות ולנוע לקראתה. זה דבר שדורש זמן. האם בעקבות הכנס הזה תקום מנהיגות צעירה שתקום ותגיד שהיא לוקחת אחריות? אולי. זה לא חלק מתכניות הכנס, אבל הקריאה הזו מביעה את הרצון לראות אנשים שנושאים באחריות כלל ישראלית".
עוד ביקשנו מהרב לאו לספר על חמיו, ידידה כהן ז"ל שלזכרו מתקיימת הועידה. בדבריו מזכיר הרב לאו את ידידיה ורעייתו רחל, שניהם ז"ל, שהיו חברים בגרעין איתנים של בני עקיבא, הגרעין אותו הדריך הרב דרוקמן זצ"ל ובו היו חברים גם הרב צפניה דרורי, הרב זלמן מלמד, הרב פילבר ורבים אחרים. בעוד מרבית הגרעין פנו לישיבת מרכז הרב, פנו ידידיה ורחל להגשמה בקיבוץ, תחילה בבני דרום ולאחר מכן בסעד, והיו לאידיאולוגים של הקיבוץ.
ידידיה ז"ל הפך לאחד מאבני היסוד של אנשי הרוח בתנועת הקיבוץ הדתי. בהמשך היה למזכ"ל תנועת בני עקיבא, ממייסדי ישיבת הקיבוץ הדתי ו"היה איש של ו' חיבור ענק, עשה את הדוקטורט שלו במשפט עברי, כתב וחקר הרבה והנהיג רבות את רוח הלכתחילה, רוח של תורה, עבודה והשתלבות עמוקה במרחב הישראלי עד שהוא לדאבונינו חלה ונפטר בגיל 47".
בדבריו מזכיר הרב בני לאו לא פעם את המילה 'לכתחילה'. מאחר וכך שאלנו אותו אם אכן כיום הקיבוץ הדתי מבטא את הלכתחילה של תורה ועבודה, כאשר אדמות רבים מהקיבוצים הופרטו זה מכבר, כלומר ערך העבודה נפגם, ובמקביל קיימת התרחקות של הדור הצעיר מעולם התורה. הרב לאו מחזיר אותנו בתשובתו לתקופת נעוריו:
"גדלתי בבני עקיבא סניף בני ברק, ובשבילנו הקיבוץ הדתי היה מה שנקרא היום דתי לייט, אנשים שלא מקפידים במצוות. אנחנו עברנו תהליך של כניסה לישיבות ולעולם התורה והקיבוץ הדתי נראה מקום שלא אכפת להם. כשנכנסתי לקיבוץ סעד בזכות אשתי גיליתי את הבית של ידידיה כהן וגיליתי את הרצינות, את העומק, את הלכתחילה, את האחריות והתפיסה הרחבה וגיליתי אנשים שהם פאר הציונות הדתית. על ברכיהם גדלתי".
אנחנו שואלים האם הרוח הגדולה הזו עמדה במבחן הזמן ועברה גם לדורות הצעירים, והרב לאו משיב בחיוב ומציין רבים מיוצאי התנועה שחיים ופועלים בכל רחבי הארץ. ומה יהיה על הקיבוץ עצמו? האם נטישתם את הקיבוץ ובחירתם בדרך אחרת, לעיתים בחירה בהתנחלויות, גם הקיצוניות שבהן, לא מלמדת שהדברים לא חילחלו עמוק?
"רעיון הקיבוץ הוא לא שמגיעים לנקודה וחורשים את האדמה", אומר הרב לאו ומספר על "פרופ' מנחם כהנא, בן קיבוץ יבנה מגדולי לומדי התלמוד בעולם היהודי, יהיה מהבודדים שידברו בכנס. כשרואים אותו רואים את הרצינות והצניעות שהוא פרי הילולים של התנועה. זה הלכתחילה. אנשים ונשים שנושאים באחריות ציבורית עם תנועה שלמה של כל סל הערכים של שלושת הכוחות שבאומה, ואת זה רוצים לבשר לעולם כולו ובוודאי למדינת ישראל. יש יהדות שיכולה להכיל יותר מאשר או תורה או ארץ או אוניברסאליות אלא שלושה כוחות שמייצרים את האחד".