זיו מאור
זיו מאורצילום: חוי כהן

התנפלות שוטרי מצ"ח רעולי הפנים על לוחמי הכליאה בשדה תימן כבשה בסערה את הכותרות, והותירה בצללים מחדל שהתרחש שעות ספורות לפני כן, וכמעט לא זכה לטיפול: מעצרו של גיבור ישראל ידידיה טליה, בעודו יושב שבעה על אחיו המאומץ מוטי רווה הי"ד, שנפל בלחימה ברפיח בשבוע שעבר.

כמו כל עם ישראל, גם אני הקדשתי את מלוא משאבי הקשב שלי לאירועי שדה תימן, אבל כבר אז החלטתי שאת המאמר השבועי ב'בשבע' אקדיש למעצר של ידידיה טליה. אני יושב לכתוב ביום רביעי בבוקר, הדד־ליין מתקרב, ולצערי עוד לא הספקתי לאסוף מספיק מידע על הנושא. אבל אסור לתת לזה להישכח או להיעלם, אז הנה מה שידוע:

אימו של ידידיה, מרסל טליה הי"ד, היא אחת מקורבנות 7 באוקטובר. סיפורה בולט למרחוק בדרמטיות שלו: מרסל ייסדה את חוות טליה בדרום הר חברון, מופת של ציונות מעשית הסופג ללא הרף התנכלויות מצד האויב הערבי, בגיבוי הפיקוד הצבאי המבולבל. בתה ליאורה גרה בקיבוץ עין השלושה, בין נירים לכיסופים, אחד מיעדיו הפחות מדוברים של טבח שמיני עצרת. בשמחת תורה הייתה מרסל בבית בתה שבקיבוץ, בזמן שליאורה התאוששה במחלקת היולדות לאחר לידת בתה. מיד עם הגיע הדיווחים הראשונים על חדירת המחבלים לקיבוץ, ליאורה התקשרה לשני אחיה, בצלאל וידידיה, שהצליחו בדרך נס להגיע לקיבוץ. הם הצילו את בעלה וילדיה של ליאורה, אך בשביל מרסל זה היה מאוחר מדי: הם איתרו את גופת אימם מחוררת בכדורי קלצ'ניקוב, ולצידה מפוזרים חטיפים שהתכוונה לחלק לילדים בבית הכנסת בשמחת תורה.

בחודשים שבין הירצחה של מרסל בשמיני עצרת, לבין מותו של מוטי באמצע תמוז, היו חוות טליה ואנשיה בחזית הנסתרת של ההגנה על הארץ – גבעות יהודה. הצקות האויב הערבי התגברו, והצורך של ידידיה להגן בעצמו על עצמו, משפחתו ורכושו התגבר גם הוא, משום שהצבא עסוק בחזיתות האחרות. קצת לפני פסח הוא הותקף על ידי מתפרעים ערבים ונפצע.

מוטי רווה הי"ד הוא בן למשפחה חרדית מבני ברק, ולכן לא שירת בצה"ל בשירות סדיר. הוא השתקע ביישוב שני שביער יתיר, ובשל נתק עם משפחתו הוא אומץ על ידי משפחת טליה בחווה הסמוכה. בתחילת המלחמה התעקש להתגייס. בקשתו נענתה, אבל המשימה שהוטלה עליו בהגנה המרחבית לא סיפקה את יצר הפטריוטיות שלו. היה לו רישיון אזרחי כמפעיל צמ"ה. הצבא היה צמא לצמ"ה, והוא גויס לחזית, שם נהרג בשבוע שעבר מאש אויב בעודו מפעיל D-9 ברפיח. ישבו עליו שבעה בבני ברק, בשני וגם בחוות טליה. הוא נטמן בסוסיא.

שוטרים שלפו את ידידיה מהשבעה ועצרו אותו. לא התרחש לאחרונה שום אירוע אלימות שידידיה היה מעורב בו. הוא שוחרר כעבור כשעתיים. המשפחה לא יודעת על מה המעצר, אבל יש לה סברה מטרידה ביותר: בלילה שלפני מעצרו של ידידיה התנפלו שוטרי תחנת חברון על בחור אחר, רועה יהודי באזור, ככל הנראה בעקבות הלשנת כזב מצד ארגוני שמאל. לשוטרים לא היה מספיק חומר כדי להצדיק הארכת מעצר לקורבן, ומישהו שם חשב שחקירת בזק של ידידיה תספק להם את ליטרת הבשר. אז השוטרים הגיבורים פצחו במבצע הרואי של שליפת אדם שיושב שבעה על חלל צה"ל, מבצע שמתחרה באירועי שדה תימן ברמת הביזיון.

הפרטים עדיין טעוני בירור, אבל עובדה אחת בוהקת למרחוק: יש מישהו שחושב שזה לגיטימי לעצור אדם במהלך שבעה על אחיו המאומץ שנפל בעזה. לעצור מישהו שהיה בחזית השכול ב־7 באוקטובר, ובחזית הלחימה מאז. הביטוי "בני האור מול בני החושך" מעולם לא היה מוחשי יותר.

***