ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בארצות הברית עמד בסימן הבחירות המתקרבות לנשיאות במדינה. מפגישותיו עם המועמדים משני הצדדים - סגנית הנשיא קמלה האריס מהצד הדמוקרטי ודונלד טראמפ מהצד הרפובליקני - ניתן ללמוד מעט על איך ייראה העתיד ביחסי ישראל וארצות הברית ומי ישראל מעדיפה שישב בבית הלבן בארבע השנים הבאות.
הפגישה הראשונה של נתניהו הייתה עם האריס. לאחריה היא יצאה לתקשורת עם הצהרה חד צדדית, שהשאירה את ראש ממשלת ישראל נדהם. "לא ניתן להתעלם מהמצב ההומניטרי הקשה בעזה. אני לא אשתוק. אמרתי לנתניהו שהגיע הזמן לסגור עסקה. אני רואה את התמונות של ילדים מתים ואנשים רעבים נואשים בורחים למקום בטוח, לפעמים עקורים בפעם השנייה, השלישית או הרביעית. איננו יכולים להסיט את מבטנו אל מול הטרגדיות הללו. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות קהים לסבלם".
באופן רשמי נתניהו לא הגיב לדברים, אך גורם מדיני אמר כי "יש לקוות שהדברים שסגנית הנשיא אמרה במסיבת העיתונאים לא יפורשו על ידי חמאס כאילו נפער פער בין ארצות הברית לישראל, ועל ידי כך ירחיקו עסקה. הפגישה עם הנשיא ביידן הייתה חיובית למדי. אי אפשר להגיד את אותו הדבר על הפגישה עם סגנית הנשיא. מה חמאס צריך לחשוב כשהוא שומע את הדבר הזה? צריך לקוות שזה לא יביא לרגרסיה בעמדת חמאס, כי התקדמנו מאוד".
עוד ציין הגורם כי "נתניהו התייחס באריכות למצב ההומניטרי בעזה, על רקע הטענות שלה על הרעבה. הוא סיפר לה שצה"ל לקח כמה אלפי שבויים, בהם מחבלי נוח'בה, ושבשלב הראשון על מנת לוודא שאין עליהם חגורות נפץ הם מורידים את החולצות, ולא היה אפילו מקרה אחד שראינו תת משקל, להפך".
הפגישה עם טראמפ נפתחה באמירה של הנשיא לשעבר ולפיה מעולם לא היו בינו לבין נתניהו יחסים לא טו;בים - על רקע דיווחים על אכזבה של טראמפ מנתניהו בקדנציה הקודמת. היא הסתיימה בהתחייבות של טראמפ שאם ייבחר, יעשה "כל מאמץ להשיג שלום במזרח התיכון ולהיאבק באנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית".
על המלחמה אמר: "ישראל נמצאת בצרה גדולה. כל הדברים שראינו שקרו ב־7 באוקטובר לא היו מתרחשים אילו אני הייתי נשיא. הייתה לי ולביבי פגישה טובה מאוד, והוא רוצה לנצח במלחמה. אנחנו חייבים לעזור לו כדי שהיא תסתיים מהר".
אבל הדברים המעניינים באמת התרחשו אחרי הפגישה. טראמפ הגדיר את פגישת נתניהו עם האריס "מעליבה ואיומה", והוסיף כי "חוסר היכולת של האריס יאריך מאוד את המלחמה בעזה ויעכב את שחרור החטופים".
הוא הביע זעזוע מכך שהאריס לא עמדה בראש הסנאט במהלך נאום נתניהו, כפי שהייתה אמורה לעשות. "זו חובה של סגנית הנשיא. אותם אנשים שהביכו אותנו באפגניסטן בחוסר היכולת שלהם הם אלה שאומרים לישראל לא להילחם יותר בחמאס".
בתוך כך המשיך טראמפ בקו החריף שלו נגד יהודים שמצביעים למפלגה הדמוקרטית, ומדובר ברוב יהודי ארצות הברית. הוא סיפר כי שאל את נתניהו מדוע היהודים מצביעים יותר לדמוקרטים, ושמע מראש הממשלה כי מדובר בהרגל. "הדמוקרטים שונאים את ישראל", הכריז טראמפ והוסיף, "כל יהודי שמצביע לקמלה ששונאת את ישראל ואת היהודים או לכל דמוקרט אחר, צריך לבדוק את עצמו".
משמעת קמפיין
שמואל רוזנר, פרשן 'כאן חדשות' לענייני ארצות הברית ועמית מחקר בכיר במכון למדיניות העם היהודי, מנסה לעשות סדר בנושא פגישות נתניהו עם המועמדים והמשמעות שלהן.
"בעיניי הדבר הכי מעניין שקרה בפגישה עם קמלה האריס התרחש לאחר המפגש", אומר רוזנר. "היא יצאה החוצה, בלי תיאום מראש כפי שאני מבין זאת, קיימה מסיבת עיתונאים ואמרה מה שאמרה. דבריה לא חורגים באופן דרמטי ממה שנאמר עד כה, ואפילו טראמפ במידה מסוימת דיבר על רצונו לסיים את המלחמה כמה שיותר מהר. אבל מעבר לדברים שנאמרו, האופן שבו נישאו והרגע שבו נאמרו, כשהיא בעיצומה של מערכת בחירות, מלמדים אותנו משהו. כנראה לדעת קמלה האריס והיועצים שלה, משתלם לה פוליטית לעשות את הדבר הזה. צריך לזכור, היא מועמדת לנשיאות, היא לא עושה כרגע שום דבר שהוא לא לתועלת המועמדות שלה", אומר רוזנר.
בסופו של דבר האמירות הללו פוגעות בישראל. האריס לא לקחה את זה בחשבון?
"גם אם היא מאמינה בלב שלם במשהו אבל מבינה שהוא יזיק לה, היא לא תגיד אותו במהלך הקמפיין. כשאדם חושב שהתועלת האלקטורלית שלו היא בלומר דברים כאלה לישראל בשעה הזאת, זה דבר שאנחנו כישראלים צריכים להבין את המשמעות שלו.
"מה זה אומר שהיא מבקרת את ישראל באופן פומבי בזמן ביקור נתניהו? איך זה משפיע על הדרך שבה היא ויועציה מנתחים את המצב בדעת הקהל האמריקנית? לפי איך שזה נראה, לא רק שהם לא חושבים שזה יזיק לה, הם חושבים שאולי זה אף יועיל. כלומר הם מניחים שיש מספיק מצביעים שעוד לא החליטו למי להצביע, שאם היא תדבר באופן הזה על ישראל זה יגרום להם לשקול להצביע לה יותר ברצינות. במובן הזה מסיבת העיתונאים הייתה מדאיגה במידה מסוימת בעבור ישראל".
נתניהו אמר שדברים מסוג אלה עלולים להרחיק עסקת חטופים.
"גם נתניהו עשה את השיקולים שלו, והוא מתח עליה ביקורת שברמה העניינית הייתה מוצדקת. אני לא חושב שמה שקמלה האריס אמרה יעזור לישראל לסיים את המלחמה מהר יותר, בניצחון גדול יותר או יקדם את שחרור החטופים.
"צריך לזכור שזו המדיניות של ממשל ביידן לאורך כל הדרך, וישראל לא הסכימה איתה ואף התווכחה בפומבי. ברור לכולם שאם האריס תהיה הנשיאה הבאה, נקודת הפתיחה של נתניהו מולה אינה נפלאה. במקרה הכי טוב זה יהיה כמו ביידן, ובמקרה היותר סביר זה יהיה קצת פחות טוב מביידן, כי היא לא מהדור שלו ואין לה את הסנטימנטים שהיו לו לישראל. עם זאת, אני לא חושב שהניסיונות לצייר אותה כאיזו פרוגרסיבית או קיצונית מטורללת הם נכונים. האריס מייצגת את הזרם המרכזי במפלגה הדמוקרטית ולא את השוליים הרדיקליים".
וזה לוקח אותנו לעניין הירידה הניכרת בתמיכה בישראל בצד הדמוקרטי.
"אכן, בזרם המרכזי במפלגה הדמוקרטית יש ביקורת גדולה על מדינת ישראל, וזו מגמה שרק הולכת ומתחזקת. אירועים כמו שהתרחשו בשדה תימן מובנים לנו הישראלים יותר, כי אנחנו שולטים בניואנסים הפנימיים שלהם. כשבארצות הברית מסתכלים על זה - ובמיוחד במפלגה הדמוקרטית - זה יוצר לנו בעיה קשה.
כיצד על ראש הממשלה לנהוג עד הבחירות?
"השאלה הזאת צריכה להתחלק לשניים: מה הכי חכם לו לעשות אלקטורלית בעבור עצמו ובעבור מדינת ישראל, ולא בטוח שמדובר באותם דברים. הכי טוב זה להיות ביחסים הכי טובים שאפשר עם שני הצדדים. זה לא אומר שישראל צריכה למלא כל גחמה אמריקנית. לאמריקנים יש הרבה שטויות בראש, הם מבקשים איתנו הרבה דברים לא סבירים, וראוי לנהל איתם ויכוח ולהתעקש איתם לפעמים.
"עם זאת להיכנס לתוך הזירה הפוליטית האמריקנית זה קצת מסוכן, ובמיוחד בזמן הזה. הרי אם לפני חודש כולם חשבו שטראמפ הוא המנצח הוודאי בבחירות, ולכן אפשר לעשות מה שרוצים כי ממילא הוא הנשיא הבא, היום אנחנו מבינים שהמצב השתנה. טראמפ הוא עדיין המועמד המוביל, אבל הוודאות לניצחון פחתה. לכן כדאי שהיחסים עם קמלה האריס יישמרו.
"אני מניח שנתניהו עושה שיקולים מדיניים ועושה גם שיקולים פוליטיים של מה טוב לו מול המצביעים הפוטנציאליים שלו במדינת ישראל. אם אני צריך לתת לו עצה, אז עדיף לו שלא להיכנס לקרב עם קמלה האריס, שעלול לגרום לה להרגיש שממשלת ישראל נגדה ופועלת לטובת היריב שלה בבחירות. אם זה יקרה והיא תנצח - היא עלולה להתנקם בישראל בהמשך".
מהביקור האחרון של ראש הממשלה אפשר להסיק שהתמיכה הדו־מפלגתית בישראל הולכת ונחלשת?
"התמיכה קיימת, אבל היא גם נחלשה. עדיין יש הרבה מאוד אנשים במפלגה הדמוקרטית שתומכים בישראל ובוחרים רבים שתומכים בישראל לדבריהם, אבל השאלה איך מגדירים תמיכה בישראל. נניח אם הם אומרים 'אנחנו תומכים בישראל אבל מתנגדים כרגע למדיניות שלה בעזה כי אנחנו חושבים שצריך להגיע להפסקת אש' - יש אנשים שלא יגדירו זאת כתמיכה.
"לא נכון להכניס למחנה אויבי ישראל אנשים שיש להם ביקורת. ג'ו ביידן הרי לא חשב שכדאי לנו להיכנס לרפיח, האם זה הופך אותו לאדם שאינו אוהב ישראל? לדעתי זו הייתה עמדה מוטעית, ונתניהו צדק בעניין רפיח, אבל זה לא הופך את ביידן לאדם שאינו אוהב את ישראל. צריכים להיות זהירים מאוד באבחנה בין אוהב לאויב".
טרנספורמציה של כוחות
ד"ר קובי ברדה, מומחה לפוליטיקה אמריקנית מהמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, אומר שהאריס נמצאת כעת בתקופת בחירות, וקשה לדעת כיצד תתנהל בתור נשיאה, אם תיבחר. "אני לא בטוח שכרגע צריך לשפוט איך היא תיראה בתקופת הנשיאות שלה, כי היא מנסה לתקן את הרושם של ג'ו ביידן על המצביעים הצעירים והמוסלמים", הוא מסביר. "לכן היא תופסת עמדה 'מאוזנת' יותר לגבי ישראל, זאת למרות שרבים מהישראלים יחשבו שג'ו ביידן בכלל לא היה מאוזן כלפי ישראל - אבל בעולמות של המפלגה הדמוקרטית היא בין הדמויות הכי פרו־ישראליות".
אז למה בעצם היא יצאה כך נגד ישראל באופן מאוד מוחצן?
"הרבה מאוד מצביעים צעירים ומוסלמים הבהירו שהם לא יבואו להצביע לביידן בבחירות בגלל האופן שבו הוא מתנהג לישראל. הממשל ניסה לעשות חלוקה לתפקיד השוטר הטוב והשוטר הרע, שאותו מילאה קמלה האריס. יכול להיות שזה נובע מהרצון שלה להגיע לקולות האלה, ואולי היא גם פחות פרו־ישראלית. קיבלנו מצידה דרישה להפסקת אש, וגם מאוד הדהד שהיא לא הגיעה לנאום נתניהו בסנאט. על פניו עושה רושם שלישראל היה הרבה יותר טוב אם ביידן היה רץ לקדנציה נוספת, אבל האופציה הזו ירדה מהשולחן".
ובצד הרפובליקני מצבנו טוב יותר?
"במפלגה הרפובליקנית אנחנו עדים לטרנספורמציה של כוחות. אם בקדנציה הקודמת מרכז הכובד היה שיתוף פעולה של האוונגליסטים ואנשי הממסד הרפובליקני הוותיק, המפלגה עברה תהליך הדרה של הממסד הרפובליקני הוותיק, וגם הכוח של הפלג האוונגליסטי נחלש. אפשר להבין את זה מתוך בחירת סגן הנשיא, כשטראמפ העדיף את ג'יי די ואנס בעוד האוונגליסטים העדיפו מועמד אחר. זה גם מסמן החלפת דורות בתוך המשפחה - בקדנציה הקודמת איוונקה טראמפ וג'ארלד קושנר היו יותר דומיננטיים, והיום זה הבן דון ג'וניור, שהוא הרבה יותר טיפוס של רעש ורשתות חברתיות. כל זה לא טוב במיוחד לישראל.
"אין ספק שאם טראמפ ייבחר, אנחנו הולכים לקדנציה שנייה פחות טובה בעבורנו מהראשונה. צריך לציין שאצל הדמוקרטים כמובן סימן השאלה עוד הרבה יותר גדול, אבל חשוב שהישראלים יבינו את זה, בעיקר מי שחושבים שבחירת טראמפ תהיה מצוינת לישראל. זו תהיה קדנציה אחרת לגמרי. ניתן גם לראות את זה בהתבטאויות של טראמפ כלפי המלחמה. הוא אומר ש'זכותה של ישראל להגן על עצמה, אבל שנעשה את זה מהר'. מנסים כמובן במפלגה להסביר את זה בכל מיני אופנים, אבל הסיפור הוא אחר: טראמפ בקדנציה השנייה לא יהיה טוב לישראל כפי שהיה בראשונה".
החזרה של ראש הממשלה מארצות הברית ישירות למצב הביטחוני הבוער, לטבח במג'דל שמס ולתגובות הישראליות בחיסול פואד שוכר, רמטכ"ל חיזבאללה, ומנהיג חמאס איסמעיל הנייה, כבר הספיקו לגרום לישראלים לשכוח שבכלל היה ביקור בארצות הברית.
בעבור נתניהו מדובר במצב חיובי. הפוקוס כרגע צריך להיות על הגברת הלגיטימציה הבין־לאומית בכלל ומצד ארצות הברית בפרט להמשך הפעילות הצבאית הישראלית. כל עיסוק בבחירות האמריקניות, ועוד יותר נטייה לצד מועמד מסוים, לא יסייעו לישראל בשום דרך. נתניהו, אגב, כמי שמבין לעומק את הזרמים מתחת לשטח בפוליטיקה האמריקנית, יודע זאת היטב. בתקופה הקרובה הוא ינסה להלך בין הטיפות. זה לא יהיה פשוט, כי ממשל ביידן חלוק מהותית עם נתניהו בנושאים רבים הקשורים במלחמה בדרום ובצפון, אבל הוא יעשה את המרב שביכולתו. מצד שני, סביר שאם יהיו עוד עיכובים במשלוחי נשק או חוסר גיבוי מסוג אחר, הוא לא ישתוק ויביע את דעתו כפי שהיה מול ממשל ביידן בחודשים האחרונים.
***