החיסולים המרשימים בביירות וטהרן הם לא רק הישגים טקטיים. זו גם אסטרטגיה חדשה-ישנה של ישראל של לקיחת היוזמה לידיה וחיסול מי שקמים עליה להשמידה.
כך הייתה ההחלטה הגורפת לאחר הטבח באולימפיאדת מינכן לחסל את כל מי שתכנן והשתתף בפיגוע. הטרנד של הפרשנים באולפנים בתקופה האחרונה הוא לסייג כל הישג שלנו לניצחונות טקטיים, ולבקר הלוך וחזור בטענה שאין לישראל אסטרטגיה - כלומר נתניהו לא יודע לעבוד לפי תפיסה כוללת ואסטרטגית.
בערוצים 12 ו-13 סיגלו לעצמם רבים מהפרשנים פרצוף חשוב וביקורתי כלפי נתניהו וממשלת הימין והדתיים - בטענה שכביכול - המפתחות של האסטרטגיה הנכונה נמצאים בכיסם. רובם, אגב, מראשי ואדריכלי הקונספציה הנוראית שגרמה לאסון ה-7.10, ובעיקרה מדיניות ההכלה ויישור קו עם הממשל האמריקאי של ביידן והדמוקרטים. ממשל הבולט בחולשתו מול הציר האיראני-סיני-רוסי.
חבירה לתכנית ביידן נחשבת בעיניהם לאסטרטגיה הנכונה, כלומר בראש ובראשונה עסקת חטופים, הכוללת מרכיבים רבים מדי של כניעה לחמאס, ואח"כ הסכם דיפלומטי עם חיזבאללה שגם מרכיביו הם בעצם כניעה לתוקפנות החיזבאללה והבנה שזו זכותם לתקוף אותנו ולייבש לנו את הגליל כהזדהות והגנה על חמאס בעזה. בתמורה ממשל ביידן ישאף להגיע להסדר עם סעודיה, שגם בין מרכיביו זו הסכמה למדינה פלשתינאת שבראשו תעמוד הרשות הפלשתינית שכמובן לא מגנה את הטבח של חמאס, ופועלת מדינית באו"ם ומשפטית בהאג ללא הפסקה וגורמת לישראל נזק ככל יכולתה.
זו אסטרטגיה "מדהימה" של החכמים והצודקים במיינסטרים של מערכת הביטחון והשמאל, אשר במקסימום תביא לישראל תקופת שקט קצרה, כפי שהושגה בכניעה לקטאר ולחמאס. היום, כשכולם אומרים שכל ראשי מערכת הביטחון בעד עסקת חטופים שתיישר את הקו גם עם חיזבאללה ואח"כ הכל פתוח ויתאפשר לנו להמשיך להילחם בחמאס, יש לחשוש ואפילו לחשוד שמדובר שוב בקונספציה שתפיל אותנו בהמשך.
כל שונאי נתניהו הודו שהמצגת בקונגרס הייתה מדהימה, אבל היא איננה אלא בגדר הצגה ללא תכלית ובלי אסטרטגיה. אבל ניתן גם להתרשם אחרת. ההתרשמות האלטרנטיבית, שזה היה נאום עם אסטרטגיה כלפי ארה"ב והעולם, וגיבוש מדיניות מערבית נגד איראן, אסטרטגיה שעדיין מצפה להוכחה שהיא עובדת ותביא לתוצאות, אבל בטח לא סתם "הצגה" כפי שמבקרי ושונאי ביבי מנסים לטעון.
האסטרטגיה הישראלית הנוכחית אמורה לכלול יוזמה התקפית נחושה ומתמשכת, עד להשגת מאזן טוב יותר מבחינת ישראל, עם הרבה חיסולים איכותיים אשר יהממו אות האויב. חשוב מאוד שהחיסולים המרשימים לא יגרמו לנו שוב "לנוח על זרי הדפנה" ויש ליזום פעולות התקפיות נוספות, ד לשינוי המיוחל.
במקביל דרושה גם אסטרטגית פנים ישראלית חשובה והכרחית. הגישה הנכונה היא שיש לדבר על הכל ולהגיד את הכל בשיח הציבורי, אבל הנוסח והסגנון חייב להיות נקי יותר מכוס התרעלה של הקיטוב בין המחנות והמפלגות. בעניין הזה לצערנו אין צד שנקי מהסגנון הרעיל הפנימי. ערוצים 12,13 ו11, כל אחד לפי מידתו והשקפתו, וגם ערוץ 14 מהצד השני. ערוץ 14 עשה פריצת דרך תקשורתית יפה, אבל גם הוא טעון בתרעלה ורעלים מיותרים. גם כאשר מבטאים את הרעיונות של הימין והדתיים צריך לשמור ולהיזהר בסגנון, ולא להיגרר ולהצטדק בטיעון ש"הם התחילו". זה בכלל לא משנה מי מהתחיל ומי יותר מרעיל, אנחנו בתקופה קריטית קשה למדינת ישראל, ויש לייצר שיח הדדי מכובד ומכבד.
הכותב הוא פסיכולוג קליני