1
גם אם הסיבות לכך לא לגמרי ברורות, עצם העובדה די ברורה: נכון לעכשיו, ממשלת ישראל לא מעוניינת לפתוח במלחמה נגד חיזבאללה ונגד לבנון.
כלומר מלחמה כזאת כבר מתנהלת כידוע זה כמעט עשרה חודשים, אבל את מתווה המלחמה והיקפה קובע מנהיג חיזבאללה נסראללה (שיחוסל גם הוא במהרה בימינו אמן), וכרגע לא מדובר במלחמת תנופה והתקפה כוללת וטוטלית, אלא במלחמת התשה מוגבלת בהיקפה.
חיזבאללה היה זה שפתח במלחמה נגדנו ללא כל התגרות מצידנו, מן הסתם במצוות פטרוניו האיראנים, מתוך מטרה לפצל את המאמץ של צה"ל לשתי חזיתות ובכך להכביד על ישראל במלחמתה בעזה ולסייע לחמאס.
נסראללה החליט שתהיה מלחמה בצפון, ונסראללה גם החליט שזו תהיה מלחמת התשה מוגבלת, כי יש לו סיבות טובות לחשוש ממלחמה כוללת. ישראל מצידה – מן הסתם סיבותיה עימה – החליטה לשחק את המשחק של נסראללה ולהסתפק גם היא במלחמה מוגבלת. חיזבאללה תוקף בעיקר את הצפון הרחוק והסמוך לגבול, וגם ישראל מרכזת את התקפותיה על אזור דרום לבנון. כשם שחיזבאללה נמנע מלתקוף את תל אביב, כך ישראל נמנעת מלתקוף את ביירות. וכדי להימנע ממלחמה כוללת עם חיזבאללה ומדינתו לבנון, הסכמנו לחרפה הנוראה של חבל ארץ שלם שבמשך קרוב לשנה מרוקן מעשרות אלפי תושביו, ויישוביו הנטושים הולכים ונהרסים באמצעות ארסנל הנשק המגוון שנסראללה ואנשיו יורים לעברו.
2
גם לאחר הטבח הנורא של 12 ילדים ונערים במגרש הכדורגל במג'דל שמס, ולמרות פעולות החיסול המוצלחות מאוד של רמטכ"ל חיזבאללה פואד שוכר ובכיר חמאס איסמעיל הנייה, נראה כי האסטרטגיה שנוקטת ישראל בצפון עדיין עומדת על אותו הילוך נמוך. חיזבאללה לא מיהר לקחת אחריות על ירי הרקטה שפגעה ביישוב הדרוזי, והדעת נותנת שלא מדובר בירי שכוון למטרה הזאת, אלא בתקלה. ולא מפני שנסראללה חס על חייהם של ילדים חפים מפשע, אלא משום שמיותר מבחינתו לפתוח חזית מול בני העדה הדרוזית ברמת הגולן, שאין לו סיבה לראות בהם אויב.
אבל במלחמה הזאת מה שקובע הוא מבחן התוצאה ולא מבחן הכוונה, ולנוכח מותם המזעזע של 12 ילדים לא נותרה לממשלה ברירה, והיה ברור שתידרש תגובה. יחד עם זאת ישראל עדיין לא מעוניינת במלחמת תנופה והתקפה בצפון בעת הזאת. לכן נמצאה תגובה שמצד אחד היא משמעותית ומכאיבה ובן־גביר לא יצייץ שהיא "דרדל'ה", ומצד שני תאפשר לנסראללה, אם הוא מעוניין בכך, להמשיך במדיניות המלחמה המוגבלת ולא להידרדר למלחמה עוצמתית וכוללת.
כעת הגיע תורו של נסראללה לבחור אם הוא רוצה להכיל את חיסול הרמטכ"ל שלו, או להגיב בירי מסיבי של מאות ואלפי רקטות על ערי המרכז, ובכך לאלץ את ישראל לפתוח במלחמה כוללת. לחלופין, נסראללה יכול גם הוא לחפש תגובה שמצד אחד תהיה כואבת ומצד שני לא תחייב יציאה למלחמה, וכך להחזיר למגרשה של ישראל את הכדור ואת הדילמה אם לעבור למלחמה כוללת.
3
מלבד הלחץ הבין־לאומי המופעל עליה, יש לישראל סיבות טובות משלה לא להיות מעוניינת במלחמה בצפון. סיבה כבדת משקל שאי אפשר בשום אופן לזלזל בה היא פוטנציאל הנזק שעלול להיגרם לנו במלחמה כזאת. לאורך שנים של הזנחה פושעת אפשרה ישראל לארגון חיזבאללה להתעצם ולהתחזק, להתחמש בעשרות אלפי רקטות ארוכות טווח וכטב"מים ששיגורם במטחים מסיביים עלול לגרום נזק עצום למתקנים צבאיים, לתשתיות כלכליות אסטרטגיות, לעורף האזרחי ולמרכזי האוכלוסייה בכל רחבי הארץ, ובפרט בערי המרכז. לא רצינו לשלם את מחיר הטיפול בגידול הסרטני הזה כשהיה קטן, וכעת הוא גדל לממדים כאלה שהסרתו כרוכה בניתוח כואב שעלול לפגוע במערכות חיוניות.
מצד שני, די ברור שהכוח הזה שצבר חיזבאללה לא עומד להתאדות מרצונו הטוב, אלא רק להמשיך ולהתעצם יותר ויותר. אחרי שקנינו שקט במשך קרוב לעשרים שנה במחיר של הבלגה מול התעצמות המפלצת, אין לנו זכות מוסרית לדחות ולהוריש את הטיפול בה על מחירו הכבד לילדינו הרכים או לאלה שטרם נולדו. זאת ועוד: אין דרך לשקם את יישובי הצפון ולהשיב את התושבים לבתיהם בבטחה בלי להכות בחיזבאללה שוק על ירך, לפגוע דרמטית בכוחו הצבאי ולייצר כלפיו הרתעה עוצמתית ואמינה שתנטרל למשך עשרות שנים כל חשק שלו להתגרות בנו. וגם זה לא יספיק אם לא נכונן מחדש את אזור הביטחון בדרום לבנון כדי להרחיק את האש מיישובי גבול הצפון.
4
ובאשר לאיום הרקטי, יש להפסיק להפחיד את עצמנו. לאורך שנים רבות של דלדול תקציב חיל היבשה השקענו הון עתק בבניית חיל אוויר בעל יכולות מצוינות, שהוכחו שוב בימים האחרונים בפעולות הפצצה וחיסול מוצלחות גם בעזה, גם בתימן וגם בביירות. העורף הישראלי הוכיח במלחמה הנוכחית שהוא חזק ברוחו ועמיד יותר ממה שחושבים מנהיגינו הפוליטיים והצבאיים. לחיזבאללה אין מענה של ממש לעוצמתו של חיל היבשה שלנו, שלוחמיו ומפקדיו יגיעו למערכה הזאת עם ניסיון קרבי עשיר שצברו במלחמה בעזה. ויש לזכור שבניגוד לאויבינו, ישראל ואזרחיה טרחו והשקיעו ממון רב בבניית ממ"דים בכל דירה, ולכן העורף שלנו מוגן יותר.
מה שכן, צריך להיות ברור שאם וכאשר העורף הישראלי ייאלץ להתמודד עם מתקפת רקטות ממושכת וכואבת, התגובה הישראלית צריכה להיות מכוונת כלפי איראן לא פחות מאשר כלפי ארגוני הפרוקסי שלה. ידו הארוכה של צה"ל צריכה להנחית מכה אנושה על משטר האייתוללות, שהוא האחראי לכל התוקפנות המאורגנת והרב־זרועית הזאת נגד ישראל, תוך שימת דגש על גרימת נזק מקסימלי לפרויקט הגרעין האיראני. אם כבר הגענו לשלב שבו אנו נדרשים לשלם מחיר כבד כדי להסיר מעלינו את האיום הביטחוני, הסרת איום הגרעין האיראני או לפחות צמצומו חייבים להיות חלק מהמשוואה הזאת של הרווח והמחיר.
אז למה בעצם אנחנו מחכים? למה הממשלה לא יוזמת מתקפה על חיזבאללה, על איראן ועל שאר כוחות הפרוקסי שלה? אם התשובה היא שכוחותינו עדיין עסוקים בעזה, אז צריך ללחוץ על הגז ולהגיע שם להכרעה. חמאס מוכה, הנשק הרב שצבר הולך ואוזל, מנהיגיו מחוסלים בזה אחר זה. כיבוש מלא של חבל עזה והקמת ממשל צבאי זמני שישלוט באוכלוסייה יביאו לחיסולו ולכניעתו הסופיים, ולגילוי ושחרור החטופים. זה מה שצריך לעשות, במקום להאריך את שרידותו של סינוואר באמצעות תקווה לעסקת חטופים שתאפשר לו לשקם את שלטונו, בתמורה ל־18 חטופים חיים שהוא יואיל בטובו לתת לנו.
5
מה שבטוח לא צריך לעשות זה לחזור ולהתקוטט בינינו. למרבה המזל, החיסולים המוצלחים ציננו את הרוחות המתלהטות והורידו מסדר היום הציבורי את העימות סביב מעצרם של לוחמי כוח 100 בשדה תימן. הזעם של המפגינים על מערכת אכיפת החוק מוצדק לחלוטין. נראה שקברניטיה עוד לא עשו שום חשבון נפש על החלק שלהם בהידרדרות החברה הישראלית אל שסע ופילוג מסוכנים שתרמו לא מעט לאסון 7 באוקטובר.
אבל בסוף צריך לזכור שעם כל הכבוד לקטטות ולכיפופי הידיים בינינו, מה שהכי חשוב עכשיו זה לנצח את אויבינו. אפשר וצריך למחות על עוולות מערכת המשפט, אבל אסור שתשרור כאן אנרכיה. נכון שמעבר למתרס הפוליטי יש מי שבימים אלו ממש קוראים למרד ואנרכיה ולא ממש מטופלים. למזלנו, הציבור הרחב לא נוהה אחריהם. רובם הגדול של המפגינים שיצאו לרחובות בימי הרפורמה המשפטית מבינים שלפחות בעת מלחמה יש קווים אדומים שאסור לחצות, ושהניצחון על אויבינו חשוב יותר אפילו מהניצחון על נתניהו.
מחנה הימין הלאומי ידע להיות המבוגר האחראי והאם האמיתית בימי אלטלנה ובימי הרפורמה המשפטית. כולנו נתונים בסערת רגשות מתמשכת, אבל אסור לאבד את השליטה העצמית. גילוי האחריות של המחנה הלאומי חייב להימשך. במערכת המשפט נחזור לטפל אחרי המלחמה. אם היא לא תשכיל מעצמה לגלות ריסון ואחריות, הציבור ימצא את הדרך הדמוקרטית והחוקית לחייב אותה לעשות זאת.
לתגובות: [email protected]