נקודת אור
כשהחברים מ'אחים לנשק' מתעקשים שהם לא קראו לסרבנות זה מקומם, מעצבן בעיקר בגלל ההבנה שיש כאן קבוצה שמשוכנעת שאנחנו אשכרה מטומטמים, אבל בואו נראה נקודת אור קטנה אחת גם מהקביעה של רון שרף, זה שמנה בזו אחר זו את היחידות שעלה בידו ובידי חבריו להביא נציגים מתוכן לסרב לשרת, שהוא לא קרא לסרבנות:
כשהוא וחבריו אומרים זאת הם בעצם אומרים לנו בקול רפה שזה היה מהלך ממש לא לעניין. הם מבינים שהסרבנות ההיא הייתה חצייה הזויה מופרכת ומסוכנת של קו אדום. האמת היא שדי לא נעים להם עם מה שהם עשו כאן. אם הם היו חושבים שהסרבנות ההיא הייתה מהלך חכם נכון וצודק הם היו גאים ומתפארים בה, אבל הם ממש ממש לא. אז להגיד סליחה קשה, להגיד חטאנו אי אפשר בגלל משמעויות שנוגעות לאסון השבעה באוקטובר, אז מתנערים ואומרים 'לא עשינו'. השקר עושה לפעמים את ההתפכחות קצת יותר נוחה.
בין סיירת לטרללת
אגב, רון שרף הכריז ודובר צה"ל הודה, שהוא עדיין מפקד על המיונים לסיירת מטכ"ל. הוא אמר את זה שניות בודדות לפני הקביעה שהוא לא קרא לסרבנות. לפי מה ששמעתי, בסיירת מטכ"ל ובכלל ביחידות מיוחדות של צה"ל מעיפים על בעיית אמינות, לא? אז את ההוא שמפקד על המיונים משאירים?
מול כיסאות ריקים
ואז הגיעה קבוצת הורים שכולים והתייצבה מול שופטי בית המשפט העליון על מנת לשאת את דברם, לזעוק את מצוקתם, להביע את מחאתם, לכאוב מול נשואי הפנים את כאבו של העם, אבל בתוך דקות החליטו השופטים לקום ולעזוב את האולם.
ההורים השכולים החליטו שאת דברם הם יישאו, ואם השופטים לא שומעים, לפחות ישמע העם. וכך הם נעמדו מקריאים את הדברים שהכינו מבעוד מועד אל מול שלושה כסאות עור מרופדים וגבוהי קומה אך ריקים.
כמו רבים ראיתי גם אני את המחזה המביש הזה וציפיתי שעם סיומו נראה מתקפה תקשורתית על אטימות ליבם של השופטים אל מול הורים שכולים שמסרו את היקר להם מכל למען ביטחונה של המדינה הזו, הטיתי אוזן לתקשורת שלו וכלום... שממה...
משום מה נזכרתי איך נראו אותם כלי תקשורת דוממים כשחבר הכנסת שמחה רוטמן העז לצאת לשירותים לשלוש דקות וזכה למתקפות מכל עבר. איש קשה עורף וערל לב הגדירו אותו, זוכרים?
האנשים שנעלמו
ההיגיון (המשובש, כנראה) שלי אומר שמול הפרקליטות הצבאית אמורים היו להפגין אנשי מטה משפחות החטופים ולצאת ב-300 קמ"ש נגד מי שעמל בדרכים כל כך מעוותות כדי להפיץ את העלילה נגד חיילי צה"ל כמי שהתעללו (התעללות מינית, לא פחות. לא סתם התעללות) במחבלי נוח'בה.
הרי העלילה הזו לא פחות ממסכנת את חייהם ותנאי החזקתם של חטופינו היקרים המוחזקים בשבי החמאס. העלילה הזו מעודדת את השובים להוסיף עוד התעללות על מה שכבר קורה שם, אז בשביל מה זה טוב? למה היה צריך בלהט כזה לייצר את העלילה הזו? למה צריך להאמין לטענותיו נוח'באי רוצח שפל? למה לא לדחות כל טענה של יצור כזה בגלל מכלול האינטרסים שיש לו כשהוא מאשים את חיילינו? למה לא להסתפק בכך, וליצור קשר עם מחבלים משוחררים כדי לאסוף עוד טענות ומענות נגד חיילינו? למה לייצר מעצר קולני, מביש וחסר אחריות שכזה? ואחרי כל זה, למה צה"ל לא מוציא חיסיון על הטענות וההאשמות? נגיד, רק נגיד, שיש בדל אמת בעלילה הזו, למה צריך לפרסם את פרטיה? הרי יש כל כך הרבה פעמים שצה"ל והגורמים השונים מודיעים לתקשורת שכדי לא לסכן אינטרס כזה או אחר אסור לפרסם פרטים על פרשה כזו או אחרת (עיינו ערך פרשת המרגל, רק כדוגמא), אז למה כאן, כשלפרסום כזה עלולות להיות השלכות קשות על חטופינו, על מעמדה של ישראל בעולם, על דמותה של ישראל, על יכולותיו המבצעיות של צה"ל, זה בסדר לפרסם?
וכאן אני חוזר לשאלת הבסיס: איפה היו אנשי מטה משפחות החטופים כשהיה צריך לראות אותם בראש המפגינים נגד הפצ"רית המסכנת את החטופים? מה פשר השתיקה המוזרה הזו? אל תגידו לי ששוב מתברר שמידה מסוימת של חוסר ענייניות התגנבה לפועלם.
שמעו בקולו
אם אני מבין נכון, מה שקרה בשדה תימן ובבית ליד זה בסך הכול קבוצת אזרחים וחברי כנסת ששמעו לקריאתו של אהוד ברק להיערך למרי אזרחי, נכון, או שלא הבנתי משהו?
פלילי
חברת הכנסת (המבדרת משהו) נעמה לזימי, ממפלגתו של מזהה התהליכים, סבורה שחברי הכנסת סוכות וואטורי צריכים לעמוד לדין פלילי בגלל ההתפרצות למחנה שדה תימן. היא גם הביעה זעם על ההפרעה לכוחות הביטחון, ועוד בזמן מלחמה... הגזמתם חברים...
וכאן מתעורר כל חובב חדשות ממוצע ותוהה איך יכול להיות שדווקא הגברת לזימי שהייתה שותפה פעילה אקטיבית לחסימות קפלן, להפרעה חמורה לשוטרים (גם הם כוחות ביטחון, לא?) ולמעשים חמורים נוספים, מרשה לעצמה לדבר על הליך פלילי כשאחרים, מהמחנה השני, נכנסים לבסיס צבאי? הממוצע שלנו תוהה ואומר לעצמו שההיגיון הבריא אומר שלפחות תשתוק. למה לקפוץ בראש. את יודעת שמרוחה על ראשך חמאת המחאה מקפלן, אז למה לצאת לשמש המשפט? את לא חוששת שהטענה תתהפך עלייך? תזכיר לכולנו מה את עשית ולמה את אחראית?
אז זהו, שכנראה לא. לזימי יודעת שמערכת המשפט ואכיפת החוק נמצאת בכיס שלה, ולכן היא מוגנת ותמשיך להיות מוגנת גם כשהיא מדברת על הליכים פליליים מסוג שכזה. לא בטוח שהייתם צריכים, אבל הנה לכם עוד הוכחה שתוכלו להכניס לציקלונכם המתפוצץ מהוכחות לאכיפה בררנית.
תארו לכם
רבות דובר השבוע על שיבושי התעופה בשל החשש מתגובת החיזבאללה-איראן-חמאס-החות'ים או השד יודע מי. חברות תעופה החליטו שלא להוציא טיסות לישראל, אחרות עשו פרסה באמצע הדרך והודיעו לנוסעיהם הישראליים שיחפשו דרך אחרת או שיחפשו את החברים שלהם. את הסיכון הן לא מתכוונות לקחת.
בכל פעם שקורה אירוע כזה אתם מוזמנים רק לדמיין איך תיראה השממה בנתב"ג במידה ומדינת טרור פלשתינית תאיים בכינון ישיר מהרי השומרון על כל מטוס שימריא או ינחת כאן.
חוויות מהפודיום
שני ג'ודוקאים (מישהו יכול להסביר לנו למה קוראים לזה ג'ודוקאים ולא מספיק לומר ג'ודאים?) ישראלים זכו ביום אחד במדליות, האחת כסף ואחר ארד. יבורכו, בעיקר על המכות שהם החטיפו בדרכם למדליה לכול נציגי צוררינו.
אלא שהתבוננתי בפניהם של השניים ברגע הזכיה והיה שם משהו מוזר. פיטר, הזוכה בארד, יצא מגדרו בשאגת שמחה ובבכי של אושר כאשר ניצח בקרב על המדליה. לעומתו ענבר, זוכת הכסף, עמדה שם בפנים מכורכמות משהו ותוגה כלשהי בעיניה. לקח לה זמן עד שהפנימה את המעמד והיא התחילה לחייך. העגמומית הזו שהשתלטה עליה לא הייתה בגלל איזו חבטה לא נעימה שספגה מיריבתה, אלא בגלל שהיא נגעה כבר בזהב, ואת הכסף קיבלה בתום הפסד ולא בתום ניצחון.
אחותי, מה קרה? על מה הבעסה? יש לך מדליית כסף. יותר מפיטר הצוהל. תשמחי. מסתבר שהכול עניין של פרופורציות.
(אגב, ענבר היא אישיות מיוחדת, מתנדבת, אנושית, תורמת ומשקיעה בחברה גם על חשבון הקריירה שלה, כך שלא מדובר חלילה בביקורת עליה, אלא בתופעה שעוברת על כולנו, אפילו על אדם כמו ענבר)
חופשה
קאטו הזקן יצא לחופש. מצא לעצמו פינה סודית איפשהו ברחבי הארץ. אומרים שאפילו בצפון, אבל הוא לא רוצה להגיד בדיוק איפה. מאחד השכנים הוא ביקש להאכיל את הדגים שלו פעם ביום (מה, לא ידעתם שיש לו דגים? הנה, עכשיו אתם יודעים). את המפתח, כך אמר, הוא ישאיר מתחת לעציץ שבכניסה. איזה טיפוס לא מקורי וחסר אחריות...
וכבר ביומה הראשון של החופשה, כשהגיע השכן למצוא את המפתח הנסתר, מצא שם גם פתק קטן מקופל צמוד למפתח ובו כתוב, ניחשתם נכון, 'אתה יכול לנוח על הספה, לשתות ממה שבמקרר, תרגיש חופשי רק בלי לראות ארץ נהדרת'.
להערות ולהארות שלכם: [email protected]