כמה רחב ליבי לפני שבוע בערך כשקראתי כאן, באתר של ערוץ 7 את הידיעה המשמחת: "רבבות חניכי בני עקיבא ייצאו בקרוב למחנות הקיץ של התנועה, חרף האתגרים הרבים שעמדו לפניה בשלב הארגון... גם חלק מתוכן מחנות הקיץ הותאם לימים אלו ויהיה ברוח השעה והתקופה. בין היתר - במרכז כל מחנה יוקם מתחם גבורה - שיכלול מיצגי סיפורי גבורה מימי המלחמה, יחד עם תפילה להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל".
כשירות למדריכים הצעירים אני רוצה לספר לכם על כמה שירים ששרו הוריכם וסביכם, במחנות הקיץ לאורך הדורות כאן בארץ ישראל.
נפתח בשיר "מחנה קיץ" שכתב נתן אלתרמן והלחין דניאל סמבורסקי.
מחנה קיץ
מילים: נתן אלתרמן
לחן: דניאל סמבורסקי
בַּמִּזְרָח זוֹרֵחַ וֶרֶד
מְטַרְטֶרֶת חֲצוֹצֶרֶת
כָּל הַקֶּרֶת מִתְעוֹרֶרֶת
אוֹר, אוֹר
דֶּגֶל מִתְנוֹפֵף בָּרוּחַ
תֵּה הוֹמֶה בְּסִיר נָפוּחַ
אֵצֶל בֶּרֶז הַקִּלּוּחַ
תּוֹר, תּוֹר
צִיץ אָדֹם עֵר עֵץ יָרֹק עֵר
מַהֲרוּ הִגִּיעַ בֹּקֶר
הָרְגָעִים עוֹלִים בְּיֹקֶר
כֵּן, כֵּן
מִשְׂחָקִים עוֹד נַעֲרֹכָה
עוֹלָמוֹת עוֹד נַהֲפֹכָה
חֹפֶשׁ חֹפֶשׁ אֵין כָּמוֹךָ
אֵין, אֵין
טִיּוּלִים עוֹד נְטַיֵּלָה
בַּגַּלִּים עוֹד נִתְגַּלְגֵּלָה
עַד אֲשֶׁר יָבוֹא הַלַּיְלָה
סוֹף, סוֹף
מַחֲנֶה עֲצֹם עֵינֶיךָ
הָרָקִיעַ מֵעָלֶיךָ
שָׁר מַה טּוֹבוּ אֳהָלֶיךָ
טוֹב, טוֹב!
את השיר "מחנה קיץ" פרסם נתן אלתרמן בעיתון "דבר לילדים" בדיוק לפני 90 שנה, ב-ו' באלול תרצ"ד, 17 באוגוסט 1934. שנה לאחר מכן הלחין אותו דניאל סמבורסקי.
תהיתי באיזה נסיבות כתב נתן אלתרמן בן ה-24 את השיר. האם כתלמיד "גימנסיה הרצליה" היה חבר בתנועת נוער והשתתף במחנה הקיץ? אין לדעת. מה שברור שאלתרמן כתב לילדים כבר משנת 1932, אולי בהשראת אביו יצחק אלתרמן שייסד גני ילדים עבריים בוורשה ואף כתב שירי ילדים, (למשל "יש לנו תיש"). נחזור ל"מחנה קיץ". בספרה של הפרופ' זיוה שמיר "תיבת הזמרה חוזרת" אני קוראת שזהו שיר הילדים ה-14 שכתב אלתרמן, אולם משום מה לא מצא אותו ראוי להיכלל באף אחד מספרי הילדים שלו.
המלחין נחום היימן, בחוברת המצורפת לתקליטור "זמר הפלוגות"- משירי דניאל סמבורסקי. כותב על השיר: "עולם ומלואו גלומים בשיר (הפרחחי לכאורה) של נתן אלתרמן "מחנה קיץ". עצרו לרגע ודמיינו לעצמכם מה אמר אלתרמן כשביקשו ממנו לכתוב שיר על מחנות הקיץ של תנועות הנוער. מהלך סגור הרמטית של 24 שעות בחיי מחנה נוער נמצאים שם, החל מן השורה הראשונה ועד רדת השמש. זאת בעיני גדולתו האמיתית של משורר ענק שלקח ברצינות את הבקשה והתייחס אליה באותה רמת קודש כפי שהתייחס אל "שירי מכות מצרים". נותר לי לצייר בעיניי רוחי את אלתרמן יושב מחייך וזחוח בקפה כסית, מול כוסית יין ומנסה להיזכר במחנות הנוער שהוא בילה בהם את נעוריו". עד כאן נחום היימן.
שנה לאחר כתיבת השיר הלחין אותו דניאל סמבורסקי אך לא נותרה הקלטה ולמעשה השיר הושר מפה לאוזן ובערבי שירה. יש לשער שהיה הולך לאיבוד. מי שהצילה אותו היא נעמי פולני: בשנת 1974, 40 שנה אחרי שהשיר נכתב, יזמה דליה גוטמן, אשת "קול ישראל" הקלטה מחודשת של שירי תנועות הנוער במסגרת הסידרה "דו רה ומי עוד". "האם הכרת את השיר?" שאלתי את דליה, והיא סיפרה לי שנעמי פולני היא שהביאה את השיר, וגיל אלדמע המנהל המוסיקלי הוא שכתב לו את העיבוד הבלתי נשכח (שתחילתו היתה במשך שנים רבות אות פינת הלשון "באופן מילולי" בגלי צה"ל). חברי הלהקה היו אריק לביא, גידי גוב, רבקה זוהר, חנן יובל ואילנה רובינא.
עוד שיר מוכר הוא "מחנה זה עניין רב תועלת":
מחנה זה עניין רב תועלת
מילים: לא ידוע
לחן: ויליאם גרוס
מַחֲנֶה זֶה עִנְיָן רַב תּוֹעֶלֶת
שֶׁיֶּשְׁנָן בּוֹ הַרְבֵּה מַעֲלוֹת
כְּשֶׁחוֹזְרִים עִם קֵבָה מְקֻלְקֶלֶת
אַחֲרֵי הַזְּלִילָה בַּלֵּילוֹת
הַמָּרָק טַעֲמוֹ כְּתַפּוּחַ
שֶׁטָּבְלוּ אֶת כֻּלּוֹ בְּלִיזוֹל
וְהַתֵּה טַעֲמוֹ כְּדָג מָלוּחַ
הָרִבָּה מְעֹרֶבֶת בְּחוֹל
הַצְּבָעִים לְרִשּׁוּם הֵם נִתָּזוּ
וְהַלַּיְלָה נִתַּן לִמְנוּחָה
אֵיךְ יַבְחִינוּ שֶׁיֶּלֶד חָסֵר הוּא
אֶת פָּנָיו יְקַשְּׁטוּ בְּמִשְׁחָה
הַתְקָפוֹת בַּלֵּילוֹת נַעֲרֹכָה
דֶּגֶל גְּנֹב! אֹהֶל קְרַע! זוֹ מִצְוָה!
עִם הַשַּׁחַר בַּקּוּמְזִיץ נִשְׂמָחָה
לַמַּחֲנֶה כָּךְ נָשִׁיר אַהֲבָה
בספרו "שירת הנוער - מה שרו בתנועות הנוער" כותב הד"ר נתן שחר: "מקור שיר כפי הנראה בלחן אוקראיני שהתגלגל לארצות הברית, שם התאים לו מילים באנגלית המשורר האירי ג'ימי קנדי (1902-1984) והוענק לו השם ISLE OF CAPRI. השיר התפרסם והגיע גם לארץ כשיר אנגלי. עד היום טרם התבררה זהותו של מחבר הנוסח העברי. בפנקסי השירים האישים החל השיר להופיע למן 1949 לערך. הגם שנמצאו בפנקסים שישה בתי שיר, בדרך כלל שרו שלושה ארבעה בתים בלבד.
ועכשו השיר על הצופים והצופות ששרנו אנחנו ב"מחנות העולים
הצופים והצופות
הַצּוֹפִים וְהַצּוֹפוֹת
צֶ'רְלִי קָצֶ'רְלִי
הֵם נָסְעוּ בָּרַכָּבוֹת
צֶ'רְלִי קָצֶ'רְלִי
הַנְּסִיעָה לִירוּשָׁלַיִם
צֶ'רְלִי קָצֶ'רְלִי
הִיא אָרְכָה כִּשְׁעָתַיִם
צֶ'רְלִי קָצֶ'רְלִי
אָז נִכְנַסְנוּ לַכְּרָמִים
צֶ'רְלִי קָצֶ'רְלִי
וְסָחַבְנוּ עֲנָבִים
צֶ'רְלִי קָצֶ'רְלִי
אַָז רָאַתְנוּ הַזְּקֵנָה
צֶ'רְלִי קָצֶ'רְלִי
וְקִלְּלַתְנוּ הַקְּלָלָה
צֶ'רְלִי קָצֶ'רְלִי
איך נולד השיר הזה שמחברו לא ידוע ולחנו חסידי? כותב יוסף ספיבק: "בסוף שנות העשרים יצאה קבוצת צופים ברכבת מתל אביב לירושלים. את הרפתקאותיהם הנציחו בשיר שנעימתו ממזרח אירופה וכל בית מסתיים בפזמון: "בורשט מיט קרטופלך" (חמיצה עם תפוחי אדמה). כיוון שלשונם של הצופים הייתה עברית, שמו בפזמון שתי מלים מתאימות, המתארות מיני מזונות שאותם לקחו עמם לירושלים: "ג'ם וקונסרבים". מלים אלו אף הן אינם עבריות, אך באותם ימים עדיין לא חודשו המלים "ריבה" ו"שימורים', וכך שרו מאז משך שנים רבות:
הצופים והצופות
ג'ם וקונסרבים.
הם נסעו ברכבות,
ג'ם וקונסרבים.
הנסיעה לירושלים,
ג'ם וקונסרבים,
ארכה כשעתים
ג'ם וקונסרבים.
"... וממשיכים הצופים ומספרים כל הקורות אותם, וכך המשיכו ושרו שנים רבות. כאשר תורגמו המילים "ג'ם וקונסרבים" ל"ריבה ושימורים", הפכו הראשונות לחסרות כל משמעות, וכיוון שהמלה "קונסרבים" קשה להגייה תוך שירה והיא גם הדומיננטית מבין השתיים, הפך במהרה צמד מלים זה ל'צ'רלי קצ'רלי'".
עד כאן השיר העממי, אבל יש עוד גירסה של "הצופים והצופות": כשנעמי פולני ייסדה בשנת 1966 את להקת "החמציצים" (ליאור ייני, דבורה דותן, עליזה רוזן, צביקה גרטל) היא חיפשה כנראה את "שיר השכונה" (שיר שובבי שזכה להצלחה רבה "התרנגולים") של "החמציצים" ולכן פנתה לסופר הקיבוצניק ממרחביה יעקב שבתאי (שאז עוד היה רק פזמונאי) וביקשה ממנו לכתוב גירסה משופצת ומצחיקה ל"צופים והצופות" וזה מה שיצא:
(שימו לב שלמרות שהשנה היא 1966 הצופים מטיילים לשומרון!!!)
הצופים והצופות- החמציצים
מילים: יעקב שבתאי
לחן: עממי
הצופים והצופות
צ'רלי קצ'רלי
הם יצאו ברכבות
צ'רלי קצ'רלי
עם שמיכה ועם תרמיל
צ'רלי קצ'רלי
לשומרון ולגליל
צ'רלי קצ'רלי
הקטר תקע צפירה
צ'רלי קצ'רלי
ופרצנו בשירה
צ'רלי קצ'רלי
המדריך מן הקיבוץ
צ'רלי קצ'רלי
חיש הצביע אל החוץ
צ'רלי קצ'רלי
והכריז במלוא חזה
איזה נוף יפה כזה
איזה יופי איזה טבע
כבר עברה שעה ורבע
צ'רלי קצ'רלי
צ'רלי קצ'רלי
כל צופה וכל צופה
הסתכלו יפה יפה
רק שאוליק הסתכל
באביבה ורחל
אין לו בכלל מרות
יש לו פצעי בגרות
צ'רלי קצ'רלי
צ'רלי קצ'רלי
הקרונות היו טסים
בין כרמים ופרדסים
המדריך מן הקיבוץ
הוא בחור מאד חרוץ
כשירדנו בשומרון
המדריך ירד ראשון
רק הידק את השרוכים
כבר התחיל לקטוף פרחים
צ'רלי קצ'רלי
צ'רלי קצ'רלי
מימין היתה מקשה
צ'רלי קצ'רלי
כי אז ניגשנו מן גישה
צ'רלי קצ'רלי
למשש את המצב
אימתי אם לא עכשיו
צ'רלי קצ'רלי
צ'רלי קצ'רלי
הסתברנו די מהר
יש מצע ואין שומר
היי בטיחים צנון ורתח
אין שומר בכל השטח
צ'רלי קצ'רלי
צ'רלי קצ'רלי
המדריך הרביץ שיעול
צ'רלי קצ'רלי
והכריז בקול שקול
צ'רלי קצ'רלי
אף על פי שאין שומר
רק תריסר ולא יותר
צ'רלי קצ'רלי
צ'רלי קצ'רלי
ולפתע מי הופיע
השומר עם השברייה
בלי שלום ובלי סליחות
צ'רלי קצ'רלי
הוא התחיל להחטיף מכות
צ'רלי קצ'רלי
גם על שמאל גם על ימין
צ'רלי קצ'רלי
זה בריון לא תאמין
צ'רלי קצ'רלי
אז נמלטנו כשפנים
צ'רלי קצ'רלי
הבנות והבנים
צ'רלי קצ'רלי
המדריך מן הקיבוץ
הוא ידע יפה לרוץ
בדהירה אל הרכבת
הוא עבר גם את יוכבד
אחריו פתח בספיד
דני בן חיוור כסיד
גיל ורוחק'ה המשונה
מלכל'ה של השכונה
התחלפו בלי כוונה
הרבה לפני התחנה
שוש בכתה ולאפריים
נרטבו המכנסיים
מתי שרייבמן המבולבל
הוא היה אומלל בכלל
ואביבה השמנמונת
נקרעה לה הכתונת
ולדבורה שוורצמן כהן
נתקעו קוצים בבוהן
כשהגענו בריצה
צ'רלי קצ'רלי
הרכבת כבר יצאה
צ'רלי קצ'רלי
ואתה גם המדריך
צ'רלי קצ'רלי
שצעק כמו שצריך
צ'רלי קצ'רלי
למה רצתם כה לאט
צ'רלי קצ'רלי
נתראה ביום שבת
צ'רלי קצ'רלי
הצופים והצופות
הם יצאו ברכבות
עם תרמיל ועם מקל
לטייל בישראל.
הטקסט הססגוני והביצוע השובבי לא עשו את שלהם. משום מה השיר לא הפך ללהיט (בניגוד לשירים אחרים של החמציצים) וגם להקת ה"חמציצים" הנפלאים התפרקה אחרי אלבום אחד, כנראה בגלל מלחמת ששת הימים שפרצה בשנת 1967 וכל הארץ השתנתה, כולל עולם הבידור.
עד כאן שירים למחנות הקיץ, אני מאחלת לכל החניכים הנאה רבה בחיק הטבע, שיחזרו בשלום הביתה וכמובן גם החטופים בע"ה.