גדעון סער
גדעון סערצילום: ערוץ 7

ב-8 באוקטובר כתבתי כאן: "אתמול היה היום הראשון של מלחמת איראן בישראל".

נדמה לי שהיום זה נהיר לכל. כתבתי אז גם שמתקפת הפתע של חמאס היתה רק המהלך הראשון במערכה שמטרתה השמדת ישראל.

‏כל מי שמזהיר היום מסכנת מלחמה אזורית מתעלם מהעובדה שכבר מתקיימת מלחמה כזאת! בכל החזיתות - היוזמה ההתקפית היתה של אויבינו (חמאס, חיזבאללה, החותים). וישראל - הגיבה. ‏לכן, השאלה אינה אם תהיה מלחמה אזורית אלא - באיזה אופן היא תמשיך להתנהל?

‏די ברור שאויבינו מעוניינים במלחמת התשה ארוכה נגדנו בכמה חזיתות. בהקזת דם קבועה של ישראל - צבאית, מדינית, כלכלית וחברתית לאורך זמן. בסופה הם מאמינים שיוכלו להנחית על ישראל את המהלומה המכרעת. ‏אויבינו, רובם ככולם, יכולים להכיל מלחמת התשה כזאת.

‏מי שעומדת בראש הציר - איראן - לא נשרטה בכלל עדיין מהמלחמה! מה הנזק שספגה איראן עד כה מהמלחמה הכבדה שהיא מנהלת, בעיקר באמצעות שלוחיה, נגד ישראל? שואף לאפס. ‏המסקנה הבלתי נמנעת היא שישראל חייבת לשנות את המשוואה הבסיסית של המלחמה.

‏איראן, שקוראת בגלוי (ופועלת) להשמדת ישראל ושמובילה ומממנת ציר של מדינות טרור שנלחם בישראל מזה 10 חודשים, חייבת לשלם מחירים כבדים כדי להניא אותה מהמשך המסלול האסטרטגי בו בחרה.

‏כעת איראן מודיעה בפומבי שהיא עומדת לתקוף את ישראל באופן ישיר וגם בשותפות עם שלוחיה. זאת, בתגובה לסיכול מנהיג חמאס, שישראל לא לקחה עליו אחריות.

‏ישראל חייבת לשאול את עצמה כעת:

‏1. האם היא חייבת להמתין לביצוע המתקפה עליה? (יתרונות מול חסרונות).

‏גם אם יוחלט שלא להקדים ולתקוף - מומלץ לפחות לתקוף במקביל לביצוע ההתקפה עלינו. לא נראה שיש טעם להמתין לבחינת תוצאותיה ולהזמין לחץ בינלאומי עלינו לצמצום התקפתנו שלנו.

‏2. איזו תקיפה תכאיב לאיראנים?

‏אין כל טעם בתקיפה "בוטיקית" המעבירה "מסר". זמן האיתותים חלף.

‏ללא ספק פגיעה בכלכלה האיראנית (יעדים משמעותיים לכלכלה האירנית) המבוססת על הנפט שלה - היא פגיעה כואבת. וצריך לזכור: הכלכלה האיראנית מכלכלת ומממנת את כל השלוחות הטרוריסטיות - מתימן, דרך עזה, המיליציות השיעיות בסוריה ובעירק ועד לבנון.

‏לא ארצה לפרט מהם היעדים האסטרטגיים שתקיפתם תהיה משמעותית. זו צריכה להיות תקיפה שגורעת מהם יכולות ונכסים משמעותיים ומבהירה את נחיתותה האסטרטגית בהקשרים מסוימים.

‏במלים אחרות: צריך להוציא את איראן מ"אזור הנוחות" שלה. אין סיבה לעשות זאת רק לאחר סבבים נוספים שיגיעו במלחמה זו. יש סיבות טובות להטיל ספק בתפיסה שהזמן עובר לטובתנו.

‏הדבר הגרוע ביותר הוא לאותת מראש שישראל "תכיל" את מתקפת האויב, אם זו לא תחרוג מפרמטרים מסוימים.

‏במשך שנים האויב (חיזבאללה, למשל) קבע משוואות שלמעשה הכפיפו את ישראל לפעול בתוך תוואי שלא תאם את האינטרסים שלה.

‏המשפט "ישראל ערוכה לכל תרחיש" משמעותו בדרך כלל היא: האויב ינסה לעצב את המציאות ואנו נגיב לפעולתו. הגיעה העת לקבל החלטות אסטרטגיות לעיצוב פני המערכה.

‏בסיכולים (שעליהם ישראל לקחה אחריות) הוכיחה ישראל עוז החלטה ופעולה. עוז החלטה נדרש גם במעבר מהחלטות טקטיות להחלטות אסטרטגיות.

‏ונצח ישראל לא ישקר!