יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, חבר הכנסת שמחה רוטמן, מבקר בחריפות את שופטי המחוזי בירושלים על החלטה שקיבלו לכאורה שלא לפסוק בעתירות נגד הרש"פ הנדרשת לפצות נפגעי פעולות טרור.
בדבריו הגדיר רוטמן את הדברים כמרד וקבע כי "שופטים שיושבים ומחליטים שהם יפסקו בניגוד לחוק שהכנסת חוקקה זה מרד. זו עבריינות. ועל מי הם מגנים? על הרש"פ, על רוצחים?".
על התגובה שקיבל מהנהלת בית המשפט ולפיה לא הייתה התכנסות שופטים והחלטה שכזו הוא מספר בראיון לערוץ 7: "המידע שהגיע אליי לוועדה היה מאוד חמור וכל מה שאמרתי היה שאם הייתה ישיבה כזו אז מדובר בלא פחות ממרד וצריך להדיח את השופטים המעורבים ודרשתי שיעלו מיד על הקו את נציגי הנהלת בית המשפט".
"בהנהלת בתי המשפט אמרו שלא הייתה ישיבה כזו. אני מקווה שזה נכון. ניתן להם ליהנות מהספק למרות שיש לי אינדיקציות שזה לא מדויק, נקווה שזה נכון, אבל מה שהם אומרים בהמשך המכתב הוא עוד יותר גרוע", אומר רוטמן ומסביר: "מצד שני הם אומרים שיש שופטים שקיבלו החלטות שהם לא יתנו פסקי דין נגד הרשות הפלשתינית כי יש כעת תיק תלוי ועומד, מה שמאוד חמור, כי מדובר בעתירה מופרכת לחלוטין שהוגשה על ידי הרשות הפלשתינית שאין לה בכלל זכות עמידה, ובית המשפט העליון לא נתן צו ביניים, ובא שופט מחוזי ועל דעת עצמו אומר שבגלל שהרש"פ הגישה עתירה הוא לא נותן פסיקה, שהחוק תלוי ועומד. אין דבר כזה. החוק לא תלוי ועומד. חוק לא צריך לעבור קריאה רביעית בבית המשפט העליון כדי שהוא ייכנס לתוקף. אין לזה אח ורע".
"בהנהלת בית המשפט אומרים שזה קרה במקרים בודדים ולא הייתה ישיבת שופטים שבה הוחלט שזו מדיניות, שזו חצי צרה, אבל אז הם עושים גרוע יותר כשהם כותבים בהמשך שגם אם הייתה מדיניות כזו זה לא נורא כי יש פסיקה שאומרת שמותר לשופטים לחכות עד שיש הכרעה בעליון", אומר רוטמן וקובע כי אין קשר בין הדברים כיוון ש"אם יש מחלוקת בין שופטים על פרשנות של חוק לא ברור מילא, אבל אין כאן עניין של פרשנות החוק, אלא השאלה אם יש חוק או שאין חוק, או שאפשר לתבוע את הרשות הפלשתינית או שאי אפשר לתבוע אותה. זה לא ממתין לאיזה צו ביניים שבו בית המשפט העליון אומר אל תפסקו. בית המשפט העליון לא נתן צו ביניים והאינדיקציות מלמדות שהוא מתכוון לדחות את העתירה של הרש"פ, מה שלא משנה".
על אף כל זאת, אומר חבר הכנסת רוטמן, "יושבים שופטים מחוזיים ואומרים אז מה אם הכנסת חוקקה. זה לא באמת חוק עד שבג"ץ יגיד לי, זה שיבוש חמור של הפרדת רשויות, גם של עבודת בתי המשפט וגם של שלטון החוק".
לזאת ניתן להוסיף ולהעיר כי הרש"פ יכולה לראות במדיניות זו כלי שבו על מנת למנוע הכרעה שתחייב אותה לפצות משפחות נפגעי טרור היא תגיש עתירה לעליון ויהיו שופטים שיחליטו שכל עוד התביעה תלויה ועומדת לא תהיה הכרעה בעניין התביעה נגד הרש"פ.
"יש כאן חוק של הכנסת שהפך להיות חוכא ואיטלולא כי בית המשפט המחוזי החליט שלא מתאים לו לשמור על החוק. זו בעיניי שערורייה והשופטים הללו צריכים להיקרא לסדר", אומר רוטמן המזכיר כי בתגובת הנהלת בתי המשפט נכתב שלא מדובר בטעם היחיד וכיוצא באלה, אך הטעם הראשוני היה לא רלוונטי ואסור היה לקבל אותו, לדבריו.
מכאן מרחיב רוטמן ומתייחס לתופעה בהיקף משמעותי יותר: "במשך הרבה שנים אני וחבריי, עוד לפני שנכנסתי לכנסת, אומרים שיש הרבה נושאים שאסור שבית המשפט לדון בהם. אומרים לנו שבית המשפט מקבל רק חלק קטן מהעתירות וברוב מוחלט של עתירות בית המשפט לא מתערב והוא מרוסן, אבל אין פייק גדול מזה". הדוגמא לכך היא המקרה המדובר כעת:
"יש כעת עתירה שאין עליה צו ביניים או צו על תנאי. נקבע דיון מהיר וככל הנראה תידחה העתירה, ואנחנו, גם אני וגם היועמ"שית, טוענים שאין לרש"פ זכות עמידה ולכן צריך לדחות את העתירה על הסף. לכאורה מדובר במקרה הנקי ביותר שיש, אבל חצי שנה מאז נחקק החוק שנועד להילחם בטרור והתקבל על ידי האופוזיציה והקואליציה, ובגלל אותה עתירה שהיה צריך לזרוק מהמדרגות, יושבות משפחות שאיבדו את היקר להם בעינוי דין ועוד אין החלטה ואין פתיחת תיק. מי יחזיר את חצי השנה הזו לנפגעי הטרור?".
"כמו המקרה הזה יש אלפי מקרים שבהם מספרים לנו שבית המשפט העליון לא התערב, אבל עד שהוא החליט להתערב נגרם הנזק, אנשים שילמו מחיר כבד, תיקים עוכבו והחוק הפך לצחוק. בגלל הדבר הזה חייבים לומר לבית המשפט די. כשזה לא נושא ביטחוני אולי אפשר לחשוב על המתנה, אבל מדובר כאן בחוק שירתיע את הרש"פ מלשלם לטרוריסטים כדי שהם לא ייצאו לרחובותינו, אבל שלושה שופטים לא עושים את העבודה שלהם ולא כותבים את פסק הדין המתבקש ודוחים את העתירה ולא מטילים הוצאות כבדות על הרש"פ על שהיא בכלל העזה לעתור נגד חוק של הכנסת. שופטים לא עשו את העבודה שלהם וכתוצאה מכך מדינת ישראל נלחמת בטרור עם ידיים קשורות מאחורי הגב. זו שיטה של מערכת המשפט שפוגעת ביכולת שלנו להילחם באויבים שלנו".
בסופה של השיחה אתו אנחנו שואלים את רוטמן אם נכון לכרגע הוא עדיין מגדיר את התנהלות השופטים כמרד, והוא משיב: "יש חוק של הכנסת. אתה שופט שהצהיר אמונים לשמירת חוקי מדינת ישראל, אם אתה מסתכל על חוק ולא מבין שהוא מחייב אותך אתה לא ראוי לתפקיד השופט, אתה מפר את שבועת האמונים שלך וצריך להדיח אותך. אתה לא יכול להסתכל על החוקים של הכנסת ולומר שזה לא מעניין אותך, ושופט שכך מסתכל על חוקי הכנסת זו תרבות של זלזול בחוק, זה הדבר החמור ביותר ששופט יכול לעשות".