משטרת ארגנטינה מקימה יחידה מיוחדת שתעשה שימוש בבינה מלאכותית על מת לחזות פשעים עתידיים. על המנגנון שלכאורה בעקבותיו יוכל אדם למצוא את עצמו במעצר על עבירה שעדיין לא ביצע שוחחנו עם הקרימינולוג פרופ' ארנון אדלשטיין מהמכללה האקדמית אשקלון.
"זה נשמע כלקוח מסרטי מדע בדיוני", אומר פרופ' אדלשטיין המציין כי ההיסטוריה מוכיחה שפרופילאות לא הוכיחה את עצמה כמסוגלת לחזות פשעים מראש, וכל מה שהצליחה לעשות היה רק לתייג אוכלוסיות על פי מוצא גזע ומגדר כמסוכנות יותר או פחות, מה שהפך אוכלוסיות שתויגו כמסוכנות למסוכנות יותר.
בדבריו מעיר אדלשטיין כי "בנתב"ג מזוודות של תושבים ערבים נבדקו ביתר שאת למרות שלא קרה שערבים ישראלים ניסו לפוצץ מטוס. יהיו מי שיגידו שזה לא קרה כי בדקנו", הוא אומר ומזכיר גם את שיטור היתר כלפי בני העדה האתיופית כעדות לאותה מגמה.
"אם קרה שוד ויש לי שני חשודים, שאחד מהם הוא מה שנקרא בן טובים והשני יליד שכונת עוני, הסיכוי של השני להיעצר גבוהים למרות שיכול להיות שהוא ילד נפלא", אומר אדלשטיין הרואה בתיוג מנגנון שמלבה את עצמו.
לשאלתנו אם יתכן ומנגנון בינה מלאכותית יכול להועיל במיפוי אזורים מסוכנים או סיטואציות חברתיות ואחרות שמעלות את רמת הסיכון לפשיעה, וזאת כפי שמציאות כזו או אחרת גורמת למערכת הביטחון להגביר כוננות בעקבות מתיחות כזו או אחרת והסלמה כזו או אחרת, משיב אדלשטיין ואומר כי "לאורך שנים חשבו שבשכונות עוני או שכונות פשע כל בני השכונה מעורבים בפשיעה וכל האזורים מסוכנים בערב".
"התברר שמדובר ב'נקודות חמות', כלומר שגם בשכונה שמאופיינת בעבריינות לא כל השכונה מסוכנת, אבל תייגנו את כולה כמסוכנת וכך אנשים מדירים את רגליהם מעסקים בשכונה כי היא נתפסת כמסוכנת".
"לעומת זאת, יש תוכנה שממפה את האזור ומציינת מניין מגיעים מחבלים מפגעים בודדים באופן בולט יותר, או איפה יש יותר פיגועים של מחבלים בודדים כמו בצמתים ובמחסומי צה"ל, שם נכון לתייג מקומות ולתגבר כוחות, אבל לא לתייג אוכלוסיה".
להערכתו הניסוי בארגנטינה לא יצלח, ולדבריו הספרות המקצועית אינה מעידה ל הצלחה כלשהי שכזו. לדבריו הניסיון האמריקאי מראה כי במשך שנים נטען שמהגרים מביאים איתם פשיעה, בעוד מחקרים מאוחרים יותר הראו את ההיפך, אך התיוג הראשוני שירת פוליטיקאים מסוימים ומנע ממהגרים קידום לדרגות חברתיות גבוהות יותר. "אפשר למפות כמעט כל דבר אבל לא אנשים".
בהקשר זה מזכיר פרופ' אדלשטיין את האמירות הנשמעות פעמים רבות אחרי מעשי רצח בין בני זוג, כאשר השכנים טוענים בתוקף שמדובר בזוג נחמד ושקט שלא ניתן היה לחשוב שיגיע למעשה שכזה. "הרוצחים הגדולים ביותר נראו כנחמדים ואיש לא חשד בהם. יש עניין של סיטואציה שיכולה להביא אדם מתוך כעס להגיע לתגובות עברייניות שלא היינו יכולים לשער מראש שיגיע אליהן".
החשש שמא אדם ייעצר על מעשה שעדיין לא עשה רק משום שהפרופיל שלו והסיטואציה בה הוא נמצא מלמדים על פשע שיבצע, הוא חשש שהלקוח מסרטי מדע בדיוני, אומר אדלשטיין ומציין כי באותם סרטים עלתה השאלה העקרונית אם אכן ניתן להאשים אדם על מחשבה או חלום כשעוד לא עשה דבר, והתשובה היא לא. "יש לאדם זכויות יסוד ואנחנו לא יכולים לנבא את הדבר. אנחנו רואים כמה נשים מאוימות והרווחה והמשטרה לא מוצאות להן פתרון".
שאלנו את פרופ' אדלשטיין בדבר תוכנת 'הממד החמישי' שאותה ביקשו למכור למשטרה על מנת שתעשה בדיוק את זה, תזהה על ידי בינה מלאכותית פשעים עתידיים, והוא משיב ואומר כי אינו מכיר את הסוגיה אך "אם היה ניסיון, הוא נועד לכישלון. אפשר למפות אזורים פגיעים אבל לא אנשים ולא אוכלוסיות, מה שבעייתי גם מוסרית. ההבדלים בינינו הם שהופכים אותנו לאנושיים. האחד יסתובב ויילך בסיטואציה מסוימת והאחר ידקור באותה סיטואציה".