חודש אוגוסט הוא חודש ההסתגלות שנקבע לחוברת התקנת לוחיות זיהוי על קורקינטים ואופניים חשמליים. החל מראשית החודש הבא יוטלו גם קנסות על היעדר לוחיות. על משמעות חודש המעבר ומה שצפוי לאחריו שוחחנו עם עורך הדין עומר חרל"פ, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין.
חרל"פ סבור שהסיבה האמיתית לדחיית האכיפה אינה הרצון לאפשר לציבור להסתגל אלא סיבה אחרת לחלוטין ועיקרה הוא הבנה שהמערכת עצמה אינה ערוכה למהלך האכיפה. בדבריו מציין חרל"פ כי "למעשה החוק עצמו כבר חל ונכנס לרשויות מזה מספר חודשים והמשטרה כבר יכולה לאכוף את החוק, אלא שנתנו תקופת הסתגלות כדי שאנשים יסדירו את זיהוי המכשירים עד תחילת אוגוסט, אבל כשסימנו את אוגוסט התקפלו לספטמבר, גם כי ראו שיש היענות נמוכה וגם הבינו שהם לא ערוכים לאכיפה".
חרל"פ מציין כי השאיפה היא להעביר בעתיד את האכיפה מידי המשטרה לידי הרשויות המקומיות, ולשאלתנו אם הגברת ההיענות הציבורית להתקנת לוחיות לא הייתה נוצרת אם האכיפה הייתה מתחילה בפועל, הוא משיב כי אכן יש כאן שאלת ביצה ותרנגולת, ואכן להבנתו ולהערכתו הסיבה האמיתית לאו דווקא ההיענות הנמוכה אלא חוסר מוכנות של המשטרה לאתגר.
"גם היום מרבית האכיפה השגרתית שנוגעת לכלים חשמליים, למעט מקרים של תאונות, נעשית בידי הרשות המקומיות ולא על ידי המשטרה. לכן ירד למחוקק אסימון שהדבר לא לגמרי מבושל ולכן דחו בחודש. זו הספקולציה להערכתי". האם בספטמבר משהו אמור להשתנות? לא בהכרח אך אין מנוס מקביעת תאריך תחולה ולכן נקבע המועד הזה.
"מה שיקרה בפועל הוא שבאוגוסט יחלקו סוג של אזהרות, מה שהמשטרה רשאית לו גם עכשיו, בלי סנקציות וקנסות. אכיפת סנקציות של ממש יהיו רק בספטמבר", אומר חרל"פ.
האם המהלך כולו יניב ירידה משמעותית בתאונות הדרכים? גם כאן מטיל חרל"פ סימן שאלה לא מבוטל. "אני מעריך שגם אם תהיה השפעה, היא תהיה מינורית לחלוטין. טיפול בתאונות לא מתחיל ונגמר באכיפה. מדובר בשרפרף על שלוש רגלים והאכיפה היא רק רגל אחת. לצד האכיפה, שהיא פעולה חשובה, צריכות להיות תשתיות וצריך להיות חינוך. כשיש תשתיות שמאפשרות רכיבה בטוחה לרוכבים ולהולכי הרגל, כלומר הפרדה מפלסית בין מדרכה לשבילי האופנים, נוריד את נושא התאונות באופן משמעותי. בנוסף דרוש חינוך, כי אם הורים מאפשרים לילדים בגיל 16 לעלות לאופנים בלי שום הכשרה אז התוצאות יהיו כתובות על הקיר".
בדבריו מציין חרל"פ את המודל האמריקאי בו לימודי תעבורה הם חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים, בעוד בישראל מדובר במפגש אחד במרכז לבטיחות בדרכים. "זה לא מספיק. כשיהיה חינוך מסודר לבטיחות בדרכים זה מה שישפיע משמעותית".
באשר לאכיפה הוא קובע כי למעשה למשטרה אין מספיק אמצעי אכיפה בכל מצב נתון, גם לאתגרים רבים אחרים ומשום כך "גם כשנגיע לתאריך תחילת האכיפה היא תהיה בלתי מספקת, כמו כל מה שקורה בכבישים".
לשאלתנו אם הניסיון ליצירת תשתיות מותאמות בתל אביב יכול ללמד על ירידה בהיקף התאונות, אומר חרל"פ כי יש לזכור את נתון הגידול הטבעי באוכלוסיה, מה שמוביל לגידול גם בהיקפי ומספרי התאונות, כך שהאירועים בהם נפגעו אזרחים מקורקינטים ואופניים אינם מלמדים בהכרח על חוסר יעילותן של התשתיות הייחודיות לכלי רכב שכאלה.
לקראת תום הדברים מסביר עו"ד חרל"פ את השלבים הנדרשים מכאן ואילך על מנת לרכב על הכלים הללו, ובראש ובראשונה מדובר בגיל 16 ומעלה, לאחר מבחן תיאוריה שבעקבותיו מתבצע רישום באתר הממשלתי ועם הרישום הזה מגיעים לעמדת הנפקה של לוחית רישוי, מנפיקים אותה ובזאת הוסדר רישוי הרכב. הוא עצמו תוהה מדוע התקנת הרישוי עולה 150 שקלים, מה שניתן היה לבצע בהרבה פחות, ולהערכתו מטבע הדברים עמדות הנפקת הלוחיות יהיו חלק בלתי נפרד מהחנויות לרכישת הכלים או שבחנויות יידעו להפנות את הלקוחות לכתובת ההסדרה.