היועץ המשפטי לממשלה קבע ביום ראשון בערב, כי אין לחקור את ראש הממשלה בפרשת כפר מלל. עם זאת, מההיבט הציבורי, קבע היועץ כי לא ניתן לפטור את ראש הממשלה מאחריות לכשל מנהלי, בכל הקשור להתנהלות הישיבה בלשכת מנכ"ל משרד התחבורה באוגוסט השנה, שגרם לסטייה מן הפרקטיקה המקובלת.
פרקליטות המדינה בדקה בחודשיים האחרונים את הקשר שבין ראש הממשלה למשפחת מלמוד מישוב הולדתו כפר מלל, חבריו מילדות ששרתו עימו בצה"ל. הצוות החוקר מצא, כי בשנת 96 שמאי פרטי מטעם המדינה העריך שיעור פיצוים להם זכאית משפחת מלמוד, בגין הפקעת חלק משטחה לטובת כביש 531 העובר בישוב, ב-370 אלף דולרים.
שמאית מטעם המשפחה קבעה סכום של 600 אלף דולר. מאוחר יותר שמאי נוסף מטעם המדינה הציע להם חצי מיליון דולר פיצוי. האחים מלמוד סרבו לקבל זאת, ואז נערכה ישיבה בלשכת מנכ"ל משרד התחבורה, בן ציון סלמן, באוגוסט השנה. ראש הממשלה התקשר ללשכת המנכ"ל ואמר כי למשפחת מלמוד נגרם עוול. שרון טען מאוחר יותר, כי בעקבות פגישה עם האחים מלמוד נטען בפניו, כי תוואי הכביש המתוכנן הורס את חצר המשק שלהם וחלק מהבתים בהם התגוררה המשפחה.
על פי החשד, בהמשך פנה עוזרו של שרון לסלמן וביקש לתאם פגישה בינו לבין האחים. באותו בוקר, נטען, התקשר שרון וביקש לעשות הכל כדי שהפגיעה במשק של האחים מלמוד תהיה קטנה ככל האפשר.
שרון השיב בעקבות הבדיקה, כי לא העלה את נושא הפיצוי וכי השיחה נערכה ימים לפני הישיבה.
היועץ המשפטי קבע ביום ראשון, כי הפיצוי שנקבע, בסך 720 אלף דולר, בטל משום שהוא חסר תוקף משפטי. היועץ קובע, כי במקרה הזה הייתה סטייה מנורמות של התנהגות ראויה, שבאה בעקבות פניית ראש הממשלה. מנכ"ל משרד התחבורה, קבע היועץ, אינו יושב בהחלטות לפיצוי "ככלל" ויש לכך ועדת פיצויים בראשות מנכ"ל מע"צ. מנכ"ל משרד התחבורה יכול לשמש יועץ בשעת מחלוקת.
בהחלטתו כותב היועץ המשפטי, כי "ראש הממשלה היה מנוע מלהתערב מכוח הכללים של ניגוד עניינים. התערבותו לא הייתה בתחום עבודתו השוטפת, והתערבותו בעניין הינה טיפול פרטני בעניינו של חבר מחוץ למסגרת עבודה שוטפת, נתון המהווה יסוד לחומרה. זאת ועוד, התנהלות ראש הממשלה בעניין פגעה ביסוד השוויון והיה בה כדי לגרום לכך שפקידים הממונים על קבלת החלטות ישקלו שיקולים זרים מתוך מה שנראה להם כרצון לרצות את ראש הממשלה. לראש הממשלה היה אסור ליטול חלק ישיר או עקיף בגיבוש עמדת מע"צ.
עם זאת קובע רובינשטיין, כי לא נמצא קשר עיסקי בין ראש הממשלה או בני משפחתו לבין משפחת מלמוד. מעורבותו הייתה מוגבלת ונקודתית, תיאום פגישה, לא נמצאו ראיות להתנהגות רחבת היקף של ראש הממשלה או מודעות לעניין כספי. לכן לא נמצא יסוד של שחיתות אישית וביצוע עבירה פלילית או בסיס לביצוע עבירה של הפרת אמונים.
לגבי מנכ"ל משרד התחבורה קבע היועץ, שאין חשד לעבירה פלילית, וכך גם לא לגבי מנכ"ל מע"צ.
(פ.ק.)
פרקליטות המדינה בדקה בחודשיים האחרונים את הקשר שבין ראש הממשלה למשפחת מלמוד מישוב הולדתו כפר מלל, חבריו מילדות ששרתו עימו בצה"ל. הצוות החוקר מצא, כי בשנת 96 שמאי פרטי מטעם המדינה העריך שיעור פיצוים להם זכאית משפחת מלמוד, בגין הפקעת חלק משטחה לטובת כביש 531 העובר בישוב, ב-370 אלף דולרים.
שמאית מטעם המשפחה קבעה סכום של 600 אלף דולר. מאוחר יותר שמאי נוסף מטעם המדינה הציע להם חצי מיליון דולר פיצוי. האחים מלמוד סרבו לקבל זאת, ואז נערכה ישיבה בלשכת מנכ"ל משרד התחבורה, בן ציון סלמן, באוגוסט השנה. ראש הממשלה התקשר ללשכת המנכ"ל ואמר כי למשפחת מלמוד נגרם עוול. שרון טען מאוחר יותר, כי בעקבות פגישה עם האחים מלמוד נטען בפניו, כי תוואי הכביש המתוכנן הורס את חצר המשק שלהם וחלק מהבתים בהם התגוררה המשפחה.
על פי החשד, בהמשך פנה עוזרו של שרון לסלמן וביקש לתאם פגישה בינו לבין האחים. באותו בוקר, נטען, התקשר שרון וביקש לעשות הכל כדי שהפגיעה במשק של האחים מלמוד תהיה קטנה ככל האפשר.
שרון השיב בעקבות הבדיקה, כי לא העלה את נושא הפיצוי וכי השיחה נערכה ימים לפני הישיבה.
היועץ המשפטי קבע ביום ראשון, כי הפיצוי שנקבע, בסך 720 אלף דולר, בטל משום שהוא חסר תוקף משפטי. היועץ קובע, כי במקרה הזה הייתה סטייה מנורמות של התנהגות ראויה, שבאה בעקבות פניית ראש הממשלה. מנכ"ל משרד התחבורה, קבע היועץ, אינו יושב בהחלטות לפיצוי "ככלל" ויש לכך ועדת פיצויים בראשות מנכ"ל מע"צ. מנכ"ל משרד התחבורה יכול לשמש יועץ בשעת מחלוקת.
בהחלטתו כותב היועץ המשפטי, כי "ראש הממשלה היה מנוע מלהתערב מכוח הכללים של ניגוד עניינים. התערבותו לא הייתה בתחום עבודתו השוטפת, והתערבותו בעניין הינה טיפול פרטני בעניינו של חבר מחוץ למסגרת עבודה שוטפת, נתון המהווה יסוד לחומרה. זאת ועוד, התנהלות ראש הממשלה בעניין פגעה ביסוד השוויון והיה בה כדי לגרום לכך שפקידים הממונים על קבלת החלטות ישקלו שיקולים זרים מתוך מה שנראה להם כרצון לרצות את ראש הממשלה. לראש הממשלה היה אסור ליטול חלק ישיר או עקיף בגיבוש עמדת מע"צ.
עם זאת קובע רובינשטיין, כי לא נמצא קשר עיסקי בין ראש הממשלה או בני משפחתו לבין משפחת מלמוד. מעורבותו הייתה מוגבלת ונקודתית, תיאום פגישה, לא נמצאו ראיות להתנהגות רחבת היקף של ראש הממשלה או מודעות לעניין כספי. לכן לא נמצא יסוד של שחיתות אישית וביצוע עבירה פלילית או בסיס לביצוע עבירה של הפרת אמונים.
לגבי מנכ"ל משרד התחבורה קבע היועץ, שאין חשד לעבירה פלילית, וכך גם לא לגבי מנכ"ל מע"צ.
(פ.ק.)