אחת מההשפעות של מלחמת חרבות ברזל היא כמובן העובדה שקהילות רבות ברחבי הארץ נאלצו לעזוב את בתיהם במהירות.
משפחות פזורות, חלומות שנקטעו, ונופים מוכרים שהפכו לזיכרונות רחוקים – מעידים על האתגר הגדול שמלווה בהמון קשיים, אך גם בתקווה ואמונה.
אך יחד עם הכאב והקושי הגדול, יש מי שעוסק כל העת גם בתכנון חזרה לצפון ולדרום הארץ בכוחות מחוזקים, למרות שסוף המלחמה עוד לא נראה באופק.
נפגשנו לשיחה עם שני נציגים מקהילות בצפון ובדרום כדי לשמוע כיצד הם מתמודדים עם הריחוק מהבית, אבל בעיקר כדי לשמוע על התוכניות לחזור כקהילה גדולה וחזקה ולהביא משפחות חדשות.
שולמית טימסית היא מנכ"לית עמותת ביצור בקרית שמונה. בימי שגרה, עמותת ביצור עוסקת בחינוך, בהנחלת ערכים של זהות יהודית, קהילה והבאת משפחות חדשות לעיר. טימסית מספרת כי המלחמה תפסה אותם בהפתעה ורק לאחר שראו את אלפי החיילים מגיעים לעיר במוצאי החג הבינו שמשהו גדול קורה.
"מכיוון שאנחנו מרוחקים מאוד בצפון בכלל לא הבנו שיש בעיה בשמחת תורה. שמענו משכנים שלא שומרים שבת שקרה משהו בדרום אבל לא הבנו את גודל האירוע והשבר. רק בצאת החג, ברגע שראינו את כמות החיילים שמגיעים לאזור ושמענו חדשות הבנו את מה שקרה".
שולמית וקהילת קריית שמונה של קרן קהילות, התגייסו מיד לעזור לחיילי המילואים שהגיעו בהתרעה קצרה ולא התארגנו על ציוד כראוי: "חיילי המילואים הגיעו ללא ציוד ובלי אוכל ותוך דקות ספורות כל הקהילה נרתמה לתמוך בחיילים. בישלנו ארוחות חמות וחילקנו לכל החיילים בכל מקום שהם היו באזור. במהלך השבוע הראשון ארגנו ציוד בעזרת תורמים נדיבים – החל מפנסים, שעונים ומטענים ניידים ועד ביגוד חם כמו כובעים, גרביים ותחתונים".
לאחר מספר ימים של תמיכה ועזרה לחיילים, הבינו בעמותת ביצור שהם צריכים להתמקד גם במשפחות הקהילה והעיר שהחלו לפחד ולדבר על עזיבה. "בשבוע השני קרית שמונה עוד לא פונתה, אבל אנשים התחילו לפחד בגלל החשש מחדירת מחבלים. הבנו שאנחנו צריכים במקביל לחיילים גם להתעסק בקהילה שלנו פנימה".
ואכן, ב-20.10 קיבלו אנשי קריית שמונה את הודעת הפינוי. "התחלנו לפנות אנשים באופן יזום למקומות שיקלטו משפחות וקבוצות שלמות, כמה שיכולנו. בשלב הראשוני לאחר הפינוי עסקנו בלהביא ולחלק ציוד בסיסי כי אנשים ברחו מהבית בלי ביגוד חם לחורף. עזרנו בגיוס ביגוד ותרומות לתושבים. בשלב השני הבנו שצריך להתמקד בחיזוק הרוח של התושבים. התחלנו לעבוד על פרויקטים שמחזקים את הרוח, הנחישות והחוסן של חברי הקהילה והתושבים בעיר, כדי שיחזיקו מעמד בכל המקומות ברחבי הארץ שבהם הם נמצאים".
קהילה נוספת שעברה טלטלה גדולה בשמחת תורה היא עמותת שכן קרוב בשדרות - הגרעין המשימתי בעיר מבית קרן קהילות ששם דגש על בינוי קהילתי של ותיקים ועולים חדשים שהגיעו מאתיופיה. אחד מחברי הקהילה הוא יקי כהן שהגיע לגרעין התורני בשדרות לפני 24 שנים בקיץ תש"ס.
"אחת הנקודות המשמעותיות שאנחנו מבינים אצלנו בשכן קרוב, שבניית הקהילה סביב השכנות הגיאוגרפית, היא מוסיפה חוזק ומשפרת מאוד את החוסן האישי המשפחתי והקהלתי ויש לה השפעה גם ברמה העירונית". הגרעין המשימתי מונה כ-25 משפחות של עולים חדשים שעברו ממרכז הקליטה באיבים, יחד עם 20 משפחות ישראליות שפעילות ושותפות שחלקם גרו איתם עוד באיבים. לדברי כהן, פעילות הגרעין מבוססת על מה שלמדו מתורת החיבורים של הרב אלישע וישליצקי זצ"ל.
"השתדלנו שכל מה שעשינו בשכונה יהיה בשיתוף פעולה והתייעצות עם הרב אלישע יחד עם שי תובל שלימדו אותנו את תורת הקהילות ותמכו בחלק מהרעיונות שאז היו נחשבים "משוגעים". התורה הזו מבוססת על הדגשת היסודות הטבעיים שקיימים בנו ושצריך לחשוף אותם ולהמחיש כמה הם פשוטים וממשים בבניית היחד, שגם כשהוא מגוון הוא אורגני וטבעי. מעשים של הכנסת אורחים וערבות הדדית יוצרים אחריות משותפת לקהילת השכונה והשכנים".
כמו שאר היישובים והקיבוצים באזור העוטף, גם משפחתו של כהן פונתה מהעיר, יחד עם כל הקהילה. "ביום ראשון שלאחר שמחת תורה, היה הרבה בלאגן וקשיי תקשורת ,נותקו קווי הטלפון ולא הצלחנו ליצור קשר עם משפחות העולים. חוי אשתי הבינה שחייבים לעבור אצל המשפחות ולוודא שהם בסדר ומעודכנות במצב, למרות שבשלב הזה עוד הסתובבו מחבלים בעיר".
תוך שהם מחרפים את נפשם ותוך כדי יריות שנשמעות כל הזמן, הגיעו יקי ואשתו חוי לשתי משפחות, עדכנו אותם במצב ועזרו להם להתארגן לעזיבה. "הראשונה שהלכנו אליה הייתה טואבץ ברקו אמא לחמישה ילדים וממנהיגות הקהילה, בהתחלה המשפחות לא רצו לשמוע על לעזוב, הייתה אימה נוראית והסתגרות בממד"ים רק אחרי שאמרנו להם שהולכים ביחד השתכנעו ואחרי כמה שעות של טלפונים יצאנו למחרת כל הקהילה לבית אלפא למסע של 18 יום ברחבי הארץ שהסתיים כשחברנו לנתי סרוסי מהחמל העירוני והגענו לירושלים". במשך מספר חודשים עברה הקהילה במספר מקומות ברחבי הארץ מהצפון ועד ירושלים, כאשר כל העת הם ניסו לשמור על הביחד ועל הרוח המיוחדת של הגרעין.
כאמור, למרות שהמלחמה עוד לא נגמרה, גם כהן וגם טימסית, מתעסקים כעת במחשבה כיצד לחזק לאחר המלחמה את הנגב והגליל. מי שמובילה את החשיבה ולמעשה מקדמת תנועה גדולה של חזרה בעוצמות מחוזקים לצפון וליישובי העוטף הם 'קרן קהילות' המאגדת כ-70 גרעינים משימיים-תורניים בכל רחבי הארץ. יו"ר קרן קהילות יצחק לקס מרחיב על הסוגיה: "אנשי קרן קהילות כבר עומלים ומתכננים את החזרה ליישובי הצפון והדרום. אנחנו מדברים עם ראשי הערים ומשרדי הממשלה כדי ליצר מעטפת של תמיכה אדירה למשפחות שירצו להגיע ולחזק את היישובים והערים לאחר המלחמה. אנחנו דואגים למעטפת של מגורים, תעסוקה ואקדמיה כדי שמשפחות צעירות יוכלו למצוא את כל מה שהם צריכים כדי לחיות ברמת חיים גבוהה. זוהי משימתנו ולא נעצור עד שנביא מאות משפחות חדשות לצפון ולדרום".
איך מביאים עוד משפחות לאזור וחוזרים גדלוים וחזקים יותר לאחר המלחמה?
כהן: "כמו שבימי ראשית הציונות היה ברור שקו המחרשה הוא קו הגבול והגבול יהיה לאן שנגיע עם התלם האחרון של המחרשה, ככה צריך להיות היום, חייבים להניע מסע, חינוכי ציבורי ותודעתי. לחנך. אם לא נעשה את השינוי הזה אז נפסיד גם את תל אביב ויישובי השרון. אנחנו היום במאבק קיומי על הגבולות וחלק מהמאבק הזה הוא שינוי גישה פיזי, משאבי, חינוכי. אוי ואבוי לנו אם ישובי העוטף ושדרות בתוכם לא יפרחו פי עשרה ממה שהיה לפני שמחת תורה והשביעי לאוקטובר.
ואוי ואבוי לנו אם הגליל לא יחזור לפרוח. אין לנו זכות קיום בלי זה. כמו שבעבר היו את הקיבוצים ואת גוש אמונים, היום צריך להקים תנועת חיים, תנועה עממית שקשורה לקהילות בנגב ובגליל. חייבים לחנך למשהו עמוק ציבורי, עממי ורחב. בשמחת תורה נחשף הכשל שאפשר להגיד כמו "נמק" ביחס לישובי העוטף. התיקון המיידי הוא אותה גבורה עילאית של העם שלנו שהתגלתה ממש באותם שעות לוודא שתהיה תנועה תמידית של שותפות ואחריות למעשה הציוני חברתי בעוטף שזו עבורי חלק מחזון של תורת החיבורים של הרב אלישע זצ"ל ומסירות הנפש שלו על עמך בית ישראל דרך קדושת העממיות".
טימסית: "כיום אנחנו מתעסקים גם ביום שאחרי, איך חוזרים לקרית שמונה יותר טובים, נחושים ומדויקים בכל הרמות. איך מחזירים את התושבים ואיך מביאים משפחות נוספות לעיר, כי כולנו מבינים את גודל המשימות ליישב את חבל הארץ היפה הזה. איך עושים את זה? מדברים ציונות וערכים. עובדים ביחד עם העירייה והמתנ"ס כדי לדאוג להטבות למי שיגיע. ואנחנו מאמינים ומקווים שיגיעו מאות משפחות חדשות לחזק את חבל הארץ הזה".
השבוע מתקיים בשדרות כנס הגרעינים השני לחוסן החברה הישראלית של קרן קהילות. הכנס עוסק בנושא 'פניהם איש אל אחיו' ובמהלכו יוקירו ויעלו על נס את התרומה העצומה של הגרעינים בכל רחבי הארץ על האומץ, החוסן והעשייה החברתית הפורה במהלך מלחמת חרבות ברזל. בנוסף, במהלך הכנס ימשיכו לעסוק אנשי 'קרן קהילות' בתכנון החזרה ובהבאת משפחות חדשות לצפון ולדרום.
