מחבלי הנוחבה ראויים לעונש אחד בלבד, מוות. רוב מוחלט של אזרחי ישראל חושבים כך, ובצדק.
האנשים הללו שעשו את מעשי הזוועה האיומים בשמחת תורה תשפ"ד, אינם ראויים להיות חלק מן החברה האנושית, אין להם זכות קיום עלי אדמות, ובוודאי לא בארץ הקודש.
כל מי שחי בארץ בשלושים השנים האחרונות, מתקשה להאמין שעוזי פוגלמן ובית דינו מסוגלים לקבוע עונש מוות למחבלים. מי שבכל שבוע מטריד את צה"ל בתלונות על תנאי הכליאה של הנאצים הבזויים ועדיין רואה בהם בני אנוש הראויים לזכויות, לא בנקל יוכל לקבוע שהם בני מוות.
זאת ועוד, המשפטנים הישראלים הבכירים קשורים בחבל הטבור למערכות המשפט המקבילות באיחוד האירופי ובהאג, וכאנשי "הציבור הנאור" הם יתקשו להטיל עונש מוות שלא ימצא חן בעיני המקבילים שלהם.
הם יצטרכו לשכוח מהזמנות לכנסים בינלאומיים למשפט שארגוני משפט נאורים מזמינים אותם אליהם מידי פעם, וזה עלול להוות מחיר גבוה מדי עבורם.
יתר על כן, יש להם חשש כבד שיוצאו נגדם צווי מעצר בינלאומיים, שיגבילו את תנועתם לחו"ל, גם לחופשת סקי תמימה.
מצד שני הם יודעים היטב שרוב הציבור בישראל רוצה לראות עונש מוות לנוחבות, ושארית האמון בהם ירד לתחתית של התחתית אם הם שוב "יימצאו" שיש "מניעה משפטית" לגזור דין מוות על גדודי הנאצים שפלשו למדינת ישראל.
חוששני שהסיבה לאירועים האחרונים, נובעת מהדילמה הקשה שמייסרת את המערכת, ומשום כך הם טורחים לטלפן למחבלי הנוחבה ששוחררו לעזה [מי אחראי על השחרור?] לשאול אותם האם הם סבלו בזמן המעצר שלהם בישראל. כמו כן ההסתערות המתוקשרת על החיילים בשדה תימן שנחשדו בפגיעה באסיר נוחב'ה, וההדלפות מן החקירה, נועדו לאותה מטרה. ניסיון נואל לייצר נראטיב שאסירי הנוחב'ה שנתפסו בשמחת תורה ובימים שאחריה, עברו התעללות קשה על ידי חיילי צה"ל וצוותי הכליאה שלהם, ולכן הם ראויים לחמלה. אין לי וודאות מוחלטת, זו רק השערה, אבל אין שום הסבר הגיוני אחר להתנהלות המופקרת הזו, מלבד הפחד מהסיטואציה המביכה שנקלעו אליה בעל כורחם.
"אוי להם מייצרם" – החברה הישראלית שתובעת מהם לעשות צדק בכל מחיר, "ואוי להם מיוצרם" – בית הדין הבינלאומי בהאג, האקדמיה המשפטית הנאורה באירופה ובאמריקה, והפורומים המשפטיים של האיחוד האירופי והאו"ם.
הפתרון המתבקש במצב הזה הוא להקים בית דין רבני צבאי בהוראת שעה, ולהעביר אליו את הסמכות לדון את מחבלי הנוחב'ה על פי דין תורה.
אנשי הדת של עזה ואיראן הם שהתירו להם לעשות את כל הזוועות שחווינו על בשרנו. אם כן, גם לנו יש אנשי דת, והם אלו שצריכים לגזור את דינם. מי שמסתמך על חוות הדעת המתלהמת של האימאם שלו שהסית אותו לעשות את מעשי הרצח והזוועה, מן הראוי שאנשי הדת של הצד הנפגע ייגזרו את דינו. מידה כנגד מידה. זו השפה של השכונה בה אנו חיים - המזרח התיכון. יש לנו שתי ברירות: או להתחיל לדבר בשפה הזו ולהשתמש בה במידת הצורך, או להתאבד ולהפסיד במלחמת הקיום שלנו.
הדיינים שלנו, שחלקם נלחמים בעצמם בעזה, לא יפחדו לגזור דין מוות על המחבלים. הם לא חייבים דין וחשבון לאקדמיה ולהאג, ואין להם תוכניות לצאת לחו"ל בשנים הקרובות. בניגוד למנהיגות הדתית בעזה, שמעודדת מעשי רוע וזוועה, דייני ישראל באים להוסיף צדק בעולם, וגם להילחם ברוע העולמי ולצמצם את ממדיו. אני לא רואה פתרון אחר, אם רוצים שהצדק ייעשה.
יהיו שייזעקו שהמהלך שהצעתי אינו מהלך דמוקרטי. אמנם, אין לי תואר בלימודי דמוקרטיה, אבל אני בטוח שמחבלי הנוחב'ה הנתעבים צריכים לקבל עונש מוות גם על פי אמות המידה הדמוקרטיות. ישנן מדינות דמוקרטיות כמו ארה"ב, שיש בהן עונש מוות, ואם ה"כוהנים הגדולים" של הדמוקרטיה בישראל אינם מסוגלים לכך, צריך להעביר את הסמכות למי שיכול לממש את העונש ההולם והנדרש.