עם סיום כנס הקיץ בקואליציה נשמו לרווחה. לאחר כנס סוער, שבו נדמה היה כמה פעמים כי הקואליציה עשויה ליפול ולשלוח את ישראל לבחירות, הצליחו 64 המנדטים של הממשלה המקורית לצלוח את הכנס ולהיכנס לפגרה. המשמעות היא שהפלת הממשלה תידחה, לכל הפחות, עד לאחר הבחירות לנשיאות בארצות הברית, שיתקיימו מיד לאחר החגים.
שורה של אירועים איימו על המשך קיום הממשלה, ובראשם פרישתם של בני גנץ וגדי איזנקוט ממשלת החירום, סערת חוק הגיוס והסכסוכים בין ש"ס לעוצמה יהודית, שבעצמם מסתירים מאחוריהם מערכת יחסים עכורה בין חלק מהשותפות הקואליציוניות. כעת, עם סיום המושב השני של הכנס, פונים בקואליציה לייצוב השורות, כשאחד הצעדים העיקריים הוא הרחבת הקואליציה ליותר מ־64 המנדטים.
המועמד הטבעי להצטרפות לקואליציה הוא לא אחר מאשר גדעון סער, שכבר היה חבר בה כחלק מממשלת החירום. כבר כשעזב את הממשלה בסוף חודש מרץ, השאיר סער את הדלת פתוחה לחזרה. "אני אחראי, ויש לי אחריות משותפת על כל ההחלטות ועל המדיניות מאז הצטרפותי לממשלה ב־12 באוקטובר. אני אחראי למרות ביקורת גם כשהייתה לי כזאת. איני יכול לשאת באחריות כל עוד אין לי, לפי שיפוטי, אפשרות מעשית להשפיע על כיוון המדיניות. פשוט איני רואה בכך עוד תועלת. לא באנו לממשלה כדי לחמם כיסאות. באנו לממשלה – לה התנגדנו – כדי לעזור לעם ישראל בשעה קשה. בנסיבות כאלה, מוטב להשמיע קול ברור וצלול מחוץ לממשלה ואף לאתגר אותה בשיח הציבורי בנושא המלחמה", אמר סער בנאום הפרישה שלו.
מאז במערכת הפוליטית, כולל בסביבת סער, ההערכות הן שבהינתן המסגרת הנכונה סער צפוי למצוא עצמו בחזרה בממשלה. כעת, עם סיום מושב הקיץ של הכנסת, הדיבורים על צעד שכזה תופסים תאוצה. בשבועיים האחרונים מתרבים הרמזים כי הצטרפותו של סער לממשלה קרובה מתמיד. יחד עם זה, גורמים בימין הממלכתי אומרים ל'בשבע' שעד כה אין שום משא ומתן בין הליכוד לסער, ושום הצעה מעשית לא הונחה על השולחן. גם בכירים בליכוד מאשרים ל'בשבע' את הדברים.
"מה שבעיקר אנחנו רואים זה שיח אולפנים, כי הצדדים לא מדברים זה עם זה. לא מדובר פה על חרם או משהו בסגנון, אלא פשוט אין שום דבר קונקרטי", אומרים גורמים המעורים בסוגיה.
ולמרות זאת, הדיווחים האלה לא נולדו משום מקום.
"ברור שהם נולדו על קרקע מוצקה. אין ספק ששני הצדדים ככל הנראה מעוניינים בכך, אבל כרגע הכול באוויר. עד עכשיו העיסוק היה בכנסת ובסגירת כנס הקיץ. עכשיו הכנסת בפגרה, וקל יותר לנהל מגעים כאלה. אבל נכון לעכשיו עדיין אף צד לא פנה לשני, והרמזים על הרצון ללכת למהלך כזה נמצאים בעיקר כלפי חוץ".
אומנם ההצעות עוד לא הונחו על השולחן, אבל המתווה המדובר הולך ומתגבש. אם סער יצטרף לממשלה, הוא יחליף את שר הביטחון יואב גלנט. מערכת היחסים של שר הביטחון וראש הממשלה עכורה למדי, עד כדי כך שהם כמעט ולא מדברים האחד עם האחר, אף ששניהם אמורים להיות הדמויות העיקריות בניהול המלחמה. יתרה מזאת, בימים האחרונים נפגש ראש הממשלה עם שורה ארוכה של שרים, ועם כמה מהם הוא נפגש אף כמה פעמים ביום, וכל זה בזמן שאת שר הביטחון הוא כמעט ולא פוגש. גורמים במערכת הפוליטית מעריכים בשיחות עם 'בשבע' כי זאת שאלה של זמן עד שגלנט יפוטר מתפקידו.
סער, כך הולך ומתברר, יהיה מי שייכנס לנעליו של גלנט ולמשרד בקומה ה־15 בקריה. שני המתווים העיקריים שנשמעים במסדרונות הכנסת הם או שסער יחליף ישירות את גלנט במשרד הביטחון, או שהוא יעבור לתפקיד שר החוץ, ואילו ישראל כץ ימונה לשר הביטחון. גורמים בכירים בליכוד דוחים את האפשרות השנייה, אף שהיא עולה לא מעט בשיחות בין חברי הכנסת השונים. "אין שום סיבה לעשות את החילופים במשרד החוץ ולהזיז את ישראל למשרד הביטחון, מה גם שלא נראה שסער יהיה מוכן להגיע בשביל משרד החוץ, אלא רק בשביל משרד הביטחון", אומרים הגורמים.
העובדה שסער יגיע רק למשרד הביטחון נובעת מטענתו שאין לו מה לחפש בממשלה אם הוא לא משפיע על מדיניות הלחימה, שאותה הוא מבקר בחריפות כבר חודשים ארוכים. "סער לא יהיה כמו שרים אחרים, שאף שהם חברי קבינט הם לא מפסיקים לבקר את מדיניות הממשלה בפומבי כאילו הם אנשי אופוזיציה. אין לו עניין במשחקים כאלה", אומרים גורמים המעורים בפרטים תוך עקיצה להתנהלותו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שבעצמו מנהל שורה של עימותים עם ראש הממשלה ושותפיו בקואליציה, בדגש על מפלגת ש"ס.
ועדה שהיא חידה
בימין הממלכתי בינתיים משדרים שהם לא מצטרפים לממשלה ושהם מתכוננים להישאר באופוזיציה עוד תקופה ארוכה. במהלכים שהסיעה מקדמת בימים אלה, בין היתר כדי להראות שאין פניה לקואליציה, נמצאת הקמתה של הוועדה המיוחדת לשדרה המזרחית של ישראל. מדובר בוועדה שמטרתה לקיים דיוני פיקוח בהתייחס לפעילות רשויות המדינה בחבלי הארץ לאורך גבולה המזרחי של מדינת ישראל, מאילת והערבה ועד רמת הגולן. הפיקוח יעסוק בנושאים סביבתיים באזור ים המלח, באתגרים ייחודים לאזור זה ובפיקוח על ביצוע החלטות הממשלה בנושא. מי שאמור להוביל את הוועדה, אם אכן תוקם, הוא חבר הכנסת זאב אלקין.
אומנם הסוגיות שבהן הוועדה תעסוק חשובות למדי, אך סיבת הקמתה פוליטית לחלוטין. "הגירושין בין המחנה הממלכתי לסער היו מאוד מכוערים. אפשר היה לראות את זה כבר בנאום הפרישה של סער מהממשלה, שם הוא מאשים את גנץ בהפרת ההסכמים איתו. בפועל מדובר היה בסיעה של 12 חברי כנסת, שמונה של גנץ וארבעה של סער. המפלגה קיבלה ארבעה תפקידים בכנסת, ועם הפיצול גנץ לקח את כולם ולא השאיר כלום לסער", אומרים גורמים באופוזיציה.
אותם גורמים מצביעים על כך שהניסיון של הימין הממלכתי לברוא ועדה חדשה מרמז על כך שגם אם יש גישושים, הם רחוקים מאוד מלהתקרב לכדי סגירת הסכם בין נתניהו לסער. "אתה לא הולך למהלך שכזה ודוחף אותו בכל הכוח, רק בשביל להיכנס לממשלה רגע אחרי כן. זה פשוט לא הגיוני. כנראה גם אצל סער מעריכים שהדרך להצטרפותו לממשלה עוד ארוכה", הם אומרים.
אחת הסיבות להתארכותה של הדרך לכניסה לקואליציה היא החשש אצל סער כי גם לאחר כניסתו הכנסת תתפזר עד לסוף 2024, בגלל חוסר היכולת להעביר תקציב. הקולות האלה נשמעים גם בשורות הקואליציה מפי מספר גורמים. יחד עם זאת, החשש שלהם אינו מדיוני התקציב, אלא מהצורך להעביר את חוק הגיוס.
"התקציב הוא לא הסיפור. ברגע שיש חוק גיוס, כל הבלגן מוסר. על הסעיפים בתקציב יהיו הסכמות, לכן המשוכה הגדולה ביותר היא חוק הגיוס. הממשלה הזאת העבירה כבר ארבעה תקציבים. לא בחלק הזה תהיה הבעיה", אומרים גורמים בקואליציה.
התקציב יכול לשמש תירוץ לפיזור הממשלה, שלא תרצה להתפזר על חוק הגיוס.
"הוא יכול, אבל זה לא יקרה. נכון שממשלת גנץ־נתניהו התפזרה דה פקטו כי לא העבירו תקציב, אבל שם זה היה אירוע אחר של חוסר אמון בין השניים. פה זאת סוגיה של חוק הגיוס, שאם לא ימצאו לה פתרון היא יכולה לפרק את הממשלה. חוק הגיוס זה הר, ואם לא ימצאו לו פתרון, נתנגש בו הרבה לפני שנגיע לתקציב. אם נעבור אותו, התקציב לא יהיה יותר ממהמורה קלה בדרך".
מעברו השני של המשא ומתן, בשורות הקואליציה, ישנה בעיקר תמיכה נלהבת במהלך. הגורמים ששוחחנו עימם הצביעו על שתי נקודות עיקריות שבהן צירוף סער לממשלה יסייע לקואליציה. הראשונה עוסקת בחיזוק המחנה הלוחמני בממשלה, שאף שהוא גדול למדי, קולו לא הושמע במשך חודשים רבים, והשנייה עוסקת בייצוב הקואליציה.
"ברור שצירוף סער יתרום רבות לממשלה. גלנט לא מנהל טוב את האירוע, והקו שהוא מציג לגבי ניהול המלחמה די חלש. מהרגע הראשון סער שידר על הקו היותר לוחמני בממשלה, וגם עכשיו מהאופוזיציה הוא ממשיך באותו קו. כניסה שלו לממשלה, בטח אם הוא יהיה שר הביטחון, תשנה מאוד את הצורה שישראל נלחמת בה", אומרים בכירים בקואליציה.
בפעם הקודמת הוא עזב כי הוא טען שהוא לא מקבל יכולת להשפיע, כלומר אין באמת תחום חוץ מביטחון שהוא יהיה מוכן להיכנס אליו.
"זה נכון, ולכן סביר להניח שזה מה שיקרה. סער בצדק אומר שהקבינט הפך לבדיחה אחת גדולה, שאין שום דרך לקבל שם החלטות או אפילו להתעדכן כמו שצריך. היה כאן מידור ארוך מאוד של חברי הקבינט, ואנחנו רואים שמאז פיזור קבינט המלחמה התמונה משתנה. אבל בכל מקרה ברור שצירוף של סער זה חיזוק הקו התקיף יותר, קו שאנחנו רואים בשבועות האחרונים שגם נתניהו פונה אליו יותר ויותר".
אם רוב הקואליציה מעוניינת במהלך, נתניהו מעוניין במהלך, הוא מעוניין בפיטורי גלנט, וסער מאותת שהוא רוצה, למה עדיין לא הונחה הצעה על השולחן?
"זה תהליך. יש רצון, אבל עוד לא התקבלה החלטה אצל נתניהו שהוא הולך על המהלך הזה. הוא זוכר את הפעם הקודמת שבה הוא ניסה לפטר את גלנט ומה זה יצר. הוא צריך להרגיש שלם עם המהלך, והוא בדרך לשם. התקרבנו לנקודה הזאת המון, אבל חיסול הנייה והאיומים למתקפה של חיזבאללה ואיראן הובילו לסוג של הקפאה במצב, כי אתה לא יכול להחליף את שר הביטחון בעיצומה של המתיחות הביטחונית".
קואליציה מול שער ריק
החזית השנייה שבה כניסת סער תסייע לממשלה היא החזית הפוליטית, בדגש על החלשת כוחו של איתמר בן גביר, שכבר כמה שבועות מנהל סוג של מרד פנים־קואליציוני, כזה שמוביל שוב ושוב להורדת חוקים של הקואליציה מסדר היום. כיום לבן גביר יש כוח של 6 חברי כנסת, שיכול להפיל את הממשלה, אבל אם סער ייכנס, הקואליציה תגדל ל־68 חברי כנסת, ועוצמה יהודית לא תוכל להפיל את הממשלה.
"כל השותפות רוצות את זה, כי הן לא מצליחות להתנהל מול בן גביר. החרדים מאוד רוצים את זה, כי הם חשים שבן גביר משתמש בהם בשביל הריבים שלו מול ראש הממשלה. מבחינתם ברגע שסער ייכנס, ויש לו איתם מערכת יחסים טובה כבר המון שנים, הקואליציה תתייצב הרבה יותר ותוכל לקדם הרבה חוקים ומהלכים שתקועים כרגע בגלל עוצמה יהודית", אומרים גורמים המעורים בנושא.
צריך לציין, בקואליציה לא מרגישים לחץ רב באשר להישרדותה. מבחינתם של חברי הקואליציה, למרות המהמורות שבדרך, הקואליציה הצליחה להתנהל בצורה מוצלחת למדי בכנס הקיץ, כנס שחזר להיות פוליטי לאחר שכנס החורף כולו התנהל באווירת המלחמה. קברניטי הקואליציה אף מציינים שבמסגרת החוקים של סוף הכנס והדיונים המיוחדים של הפגרה, הצליחה הקואליציה להעביר יותר חוקים בקריאה שלישית מאשר מה שממשלת בנט־לפיד הצליחה לעשות במשך רוב כהונתה.
"צריך לומר בכנות, מדובר באופוזיציה שמדברת המון, צועקת המון, אבל בפועל היא מאוד גרועה בתפקידה. הם לא יודעים איך להתנהל כאופוזיציה, וזה מקל עלינו את העבודה. אם היינו אומרים למישהו בתחילת אוקטובר שהכנסת תחזור להתנהל בצורה פוליטית ועם כל זה הקואליציה תשרוד את כנס הקיץ, אני לא חושב שמישהו היה מאמין שזה יקרה. בפועל זה קרה, ועוד העברנו מלא חוקים", אומרים אותם גורמים.
אולי זה מראה שהם אכן אופוזיציה אחראית, כמו שטוען לפיד וכמו שסער אמר בעצמו רק לפני ימים ספורים.
"קודם כול, אם הם חושבים שהחוקים שאנחנו מביאים לשולחן הם חוקים טובים, ולכן הם נאבקים בנו בצורה חלשה, אז זאת נקודה חיובית לקואליציה. אבל הם לא טוענים את זה. הם הרי אומרים שמדובר בממשלה רעה שצריך לפרק, ודורשים בחירות כל הזמן. אז אם הם רוצים בחירות, שלפחות יטרחו להיות נוכחים בכנסת ולהתיש את הקואליציה. בזמן ממשלת בנט־לפיד נתניהו היה נשאר עד שתיים בלילה בכנסת ומגיע להצבעות. לפיד לעומת זאת כמעט ולא דורך בכנסת".
אם אתם לא מרגישים חשש ליציבות הקואליציה, למה אתם צריכים את סער?
"כי זה הדבר הנכון לעשות. גם עניינית, כי הוא מביא עמדות שלא היו בלב הדיונים הביטחוניים, וגם כי הוא ייתן יותר אורך נשימה לקואליציה, וזה תמיד דבר חיובי. במיוחד כשאנחנו לא הפסקנו להילחם".
בצל השיחות על הצטרפות לממשלה נמצאים גם הסקרים, שבהם סער נמצא עמוק מתחת לאחוז החסימה. בימין הממלכתי רוצים להאמין שיש להם בסיס איתן של שניים וחצי עד שלושה מנדטים. יחד עם זאת ישנם סקרים לא מעטים שמציבים את מפלגתו של סער על פחות מאחוז מהקולות. לכן חלק עיקרי ברצון של סער לעסקה הוא גם התמזגות לתוך הליכוד, תמורת שריונים לחברי הסיעה. אך גורמים בליכוד אומרים ל'בשבע' כי יהיה מדובר במהלך מורכב למדי.
"יהיה קשה מאוד להעביר היום בליכוד הצעה לשריונים תמורת כניסת סער לקואליציה. הסקרים עדיין מנבאים ירידה ניכרת במספר המנדטים לליכוד, ולתפוס ארבעה או חמישה מקומות של חברי כנסת מכהנים, שבכל מקרה יצטרכו לנהל קרב קשה על מקום ריאלי, הולך להיות מאוד מורכב. יחד עם זה, סער עצמו לא צריך שום שריון במפלגה. גם היום יש לו כוח מאוד גדול במתפקדים, והוא יגיע לצמרת הגבוהה גם בלי שריון. סביר להניח שגם אלקין יצליח להיות במקום ריאלי. לגבי האחרים במפלגה, שם זה אירוע אחר", אומרים בליכוד.
"צריך להבין שסער מאז ומעולם היה לב ליבו של הליכוד", אומר אודי טנא, יועץ אסטרטגי, מנהל קמפיינים ומבעלי חברת טנא תקשורת. "הוא ז'בוטינסקאי אמיתי, שמגיע לכל האזכרות שלו ושל יאיר שטרן, מנהיג הלח"י. הוא מחזיק בעמדות שהיום הן המיינסטרים בליכוד. גם בממשלת בנט־לפיד הוא המשיך להעביר מהלכים ימניים. נכון, יש לו חתיכת כתם בדמות המינוי של בהרב־מיארה לתפקיד היועצת המשפטית, אבל במכלול הוא היה עקבי בעמדותיו הימניות".
ובכל זאת, הוא עזב את הליכוד עם משקעים.
"נכון, אבל הרבה מאוד השתנה מאז, והמלחמה שינתה חלקים נרחבים בתפיסות וברצונות של אנשי הליכוד עצמם. יש שתי הבנות בתוך מתפקדי הליכוד. הראשונה היא שאי אפשר לוותר על כוחות ימניים. רבים מתומכי הליכוד ובטח מתומכי הממשלה היו רוצים לראות לא רק את סער מצטרף, אלא גם את ליברמן. השנייה היא שגם בליכוד מתחילה לחלחל ההכרה בכך שנתניהו בסיום דרכו הפוליטית. זה יכול לקרות בעוד חצי שנה או בעוד שנתיים וחצי או שלוש, אבל הוא נמצא על שעון חול פוליטי שהולך ואוזל, וצריך להתחיל להכין את המנהיג הבא".
וסער הוא מי שיוכל להיכנס לנעליים של נתניהו בליכוד? הרי יש רבים שרואים עצמם יורשים פוטנציאליים.
"נכון, אבל לאף אחד מהם אין יתרון יחסי על השני. הם כולם יכולים להרגיש שזאת תהיה התמודדות שווה, ומה שבעיקר מתרחש זה שבכיר אחד, גדעון סער, יחליף בכיר אחר, יואב גלנט, שסיים את דרכו בליכוד. לסער כמובן אין מה להפסיד, ואם הוא ידע לנתב את הכלים כמו שצריך, הוא יקבל את הליכוד על מגש של כסף ביום שאחרי".
עד היום נתניהו עשה ככל יכולתו למנוע מכל מי שסומן כיורש פוטנציאלי את האפשרות להחליף אותו, כשלרוב הוא ממש נלחם נגד אותם נציגים. מה השתנה?
"גם נתניהו מבין שהוא לקראת סוף הקריירה. הוא בן של היסטוריון, והמורשת שלו חשובה לו, גם בתוך הליכוד. הוא רוצה להשאיר אחריו ליכוד מסודר, ולא להיות זה שפירק את הליכוד. ומעבר לזה, כניסה של סער לממשלה, מי שהיה מאדריכלי ממשלת השינוי, תיתן לנתניהו לגיטימציה גדולה גם ברחבי העולם, ותהפוך את הממשלה להרבה פחות קיצונית, בעיניים זרות. יש פה אינטרס נרחב של כל הצדדים, ולכן סביר להניח שסער יצטרף בזמן הקרוב לממשלה".
***