חוקר המזרח התיכון ואיראן, אליהו יוסיאן, מעריך בראיון לערוץ 7 את המתרחש בקרב ההנהגה האיראנית בטהרן בימים אלה בהם בישראל כוננות שיא כחלק מההיערכות לתקיפה איראנית.
"הם מבשלים אותנו בתוך עצמנו", אומר יוסיאן המזכיר כי ישראל נמצאת כעת במצב בו יש בה "מאה אלף מפונים בצפון, מפונים בדרום, חזית שעוד לא התפתחה בצפון וחזית בדרום שבה אנחנו כבר תשעה חודשים בתוך האירוע".
בחלקה השני של תשובתו קובע יוסיאן כי "זו שאלה ממולכדת. המדיניות הפאסיבית של ישראל גרמה לנו לחכות תמיד ולבדוק איך הם מגיבים ומתי הם מגיבים, ואנחנו מאבדים את היוזמה והמומנטום. לכן אנחנו משלמים ביוקר כמו בשביעי לעשירי עד שאנחנו מחליטים להגיב ובאיזו עוצמה להגיב".
"אנחנו תקועים בתוך עצמנו", אומר יוסיאן. "שוטרי חמאס חזרו לרצועה הצפונית של עזה, יש לנו מאה אלף מפונים בצפון כשעדיין אין לנו חזית מול חיזבאללה. העניין הוא שלאיראנים יש אינסוף זמן וסבלנות ולישראלים אין, ותמיד אנחנו שואלים איך ומתי הם יגיבו. אנחנו תקועים בהגדרת זמן כשהם לא תקועים בתפיסה כזו".
בהקשר זה מזכיר יוסיאן את משל המשחקים שהביא בעבר. בעוד הרוב המובהק של המשחקים המערביים, כדורגל, כדורסל ומשחקים אחרים, כפוף לסד זמנים, שחמט, המשחק האיראני שאינו כפוף לזמן ולעיתים משחקים נמשכים ימים ושבועות, בשחמט "המטרה היא לרצוח את המלך. מתי? יכול להיות בעוד יום, יומיים, שבוע או שבועיים". כך גם בקצונה הצה"לית המתוחמת לשנתיים לפני עלייה בדרגה בעוד בצבא האיראני אין לתפקיד הגדרת זמן. מדובר, הוא אומר, באמירה תרבותית בעל משמעויות של ממש.
ולאחר כל זאת אנחנו שואלים את יוסיאן על התנגשות התרבויות, זו הסבלנית וזו המערבית. "כבר חמש שנים אני אומר שכל עוד אנחנו לא מוכנים להיפרד מהמחלה של המערביזציה לא נוכל לנצח והמצב יילך ויתדרדר. אני תמיד נותן את הדוגמא של שלושים השנים הראשונות של ישראל כשהמפא"יניקים הובילו ללא תרבות מערבית אלא עם תרבות רוסית. היינו 800 אלף יהודים בלי עוצמה, בלי כסף ובלי יכולות ובכל זאת ניצחו את כל מדינות ערב עד כדי כך שהביאו את ירדן ומצרים להסכם שלום והגדילו את שטח ישראל פי שלוש. זאת לעומת שלושים שנה אחרונות של חיים במאפייני מערביזציה שבהן למרות הנתונים הטובים, העצמה הצבאית, הסייבר המשובח ואנחנו לא יכולים לנצח. אנחנו ממערכה למערכה, מהפסקת אש להפסקת אש כשמיליציות סוגרות עלינו ויש מפונים בצפון ובדרום. התפיסה צריכה להיות נכונה ובריאה, אבל אנחנו חלינו במערביזציה, תפיסה שלא נותנת לנו להתקדם".
ובנקודת המבט האיראנית, במקום בו יושבים האייטולות ובכיריהם ושוקלים את הצעדים נגד ישראל, גם שם באה לידי ביטוי הסבלנות האיראנית, אומר יוסיאן. "הם עלו לשלטון לפני 44 שנה, ולאורך כל השנים השקיעו טיפין טיפין במזרח התיכון והקימו לאט לאט מיליציות שעושות עבורם את העבודה השחורה. הם ממשיכים באותה עבודה טיפין טיפין. הם סוגרים עלינו עם סוריה חמאס חיזאבללה בלי להתלכלך. הם ממשיכים את המשחק הזה ומנגד אנחנו התמערבנו, דגלנו בצבא קטן וחכם, סגרנו מפעלי ייצור אמל"ח, תלינו את תקוותנו בארה"ב וחיזקנו את התלות הצבאית שלנו בארה"ב. הבאנו סרגל ערכים של קוד אתי אוניברסאלי לחיילים ואנחנו כובלים את עצמנו והם משחררים את עצמם יותר ויותר".
"לכן הם ממשיכים בדיוק באותו משחק. למשחק שלהם יש הרבה אורך רוח והרבה אסטרטגיה והם מתקרבים ליעד. הם ימשיכו באותה שיטה", הוא אומר ואנחנו שואלים אם יתכן והתגובה האיראנית תיבנה לאט לאט ונפגוש אותה רק בעוד שנה או שנתיים, ויוסיאן משיב בחיוב: "אמת".