על הלוחמה הפסיכולוגית שמפעילה איראן בימים אלה ועל דרכי ההתמודדות איתה שוחחנו עם ד"ר רון שלייפר, מומחה ללוחמה פסיכולוגית ומרצה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל.
שלייפר, שהוציא באחרונה ספר חדש תחת הכותרת 'פוסט מלחמה פסיכולוגית', רואה בהכרזת נסראללה צדדים חיוביים וצדדים שליליים והוא מפרט: "הדבר הטוב הוא שהם מחפשים דרך לרדת מעץ הנקמה שהם מחויבים אליה. הדבר הפחות טוב הוא שלא נעים להיות בלחץ ובפחד שמטבעו הוא לא רציונאלי. זה סוג של טרור שיש לו את אותו אפקט של טרור אלים, שבו אתה לא יודע באיזה אוטובוס יתפוצץ מחבל ואתה לא נוסע באוטובוס מכל הארץ מטולה ועד אילת. כאן לא יודעים איזה טיל יעוף להיכן ואם נצליח ליירט אותו ולכן אנשים מצטמצמים לד' אמותיהם, וזה לא טוב כי זה מחבל ביומיום ובתחושה האישית של כל אחד ואחד. אני גם משער שיש פנייה מוגברת לנטילת תרופות ויש ביטול תוכניות, וכל זה רק בגלל הצהרה".
לשאלתנו אם אין כאן משהו שהוא יותר מהצהרה, שכן הכטב"מים שמשוגרים לשמי ישראל מעבירים מסר מעשי ומסוכן, משיב ד"ר שלייפר ואומר כי אכן איום זה קיים אך הוא ממוקד בצפון, בעוד האיום הפסיכולוגי מייצר אימפקט כולל בארץ כולה מצפון ועד דרום, על אף שלכאורה באזורים אלה אין איום מעשי ומיידי.
לדבריו, מול כל אלה "הדרך להתמודד היא לגרום לאנשי טהרן שלא לצאת מהבתים, אבל אנחנו לא רואים שזה נעשה. אולי היה צריך לנפץ כמה זגוגיות בטהרן כדי להראות יכולות. מצד שני אני מבין למה לא עושים את זה, כדי שלא להכניס אותם לתגובה לא רציונאלית נוספת". את הדברים מדמה שלייפר כהחזקה של כלב תקיפה ישראלי שנובח אך הוא מוחזק בכוח ולא משוחרר.
עוד הוא מציין את הבחירה של ישראל שלא לבצע מלחמה פסיכולוגית. על כך שאלנו את שלייפר אם פיזור הודעות אזהרה מצד ישראל אינו מהלך של לוחמה פסיכולוגית ישראלית והוא משיב "אנחנו עושים זאת באופן מאוד מוגבל, ולא רק כדי לשכנע אלא כדי ליידע. השכנו הא בתקופה שלפני המלחמה. בתקופת המלחמה אתה שואף ליידע אוכלוסיה מסוימת איך אתה רוצה שהם ינהגו ואז זה יעיל ונכון, אבל אני לא רואה קמפיין של שיחות טלפון מוקלטות ומיסרונים לטלפונים של אנשי חיזבאללה או אנשי דרום לבנון או אפילו האיראנים".
בספרו האחרון מקדיש ד"ר שלייפר לא מעט תשומת לב לדרכי העברת האיומים והלחץ הפסיכולוגי מצד ארגוני הטרור על מדינה בכלל ומדינת ישראל בפרט, ועל כך הוא מרחיב בשיחתו איתנו: "אמצעי התקשורת הם הדרך הטובה ביותר להעביר מסר, כי הם נתפסים כאמינים וללא אינטרס ולכן השאיפה היא שהערוצים המרכזיים הם שיבירו את המסרים שלהם. אם מסר עובר באל ג'זירה ברור שהחמאס מאחורי זה, אבל אם זה רויטרס או AP זה נראה לי יותר אמין. לכן ראינו איך חמאס חדר לסוכנויות הידיעות, והכתבים שלו בעזה היו כתבי AP, אבל למעשה הם אנשי חמאס וכך גם באונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה למען הפלשתינים כאשר רבים מאנשי אונר"א הם אנשי חמאס. האנשים שם שמזינים ידיעות הם אנשי חמאס ובלבנון מדובר באנשי חזיבאללה. לא תוכל להיות כתב צבאי בלי להיות מקושר לארגונים האלימים כי הם יחסלו את מי שלא קשור אליהם. לעומת זאת בישראל אין איום על כתבים והם מסתובבים בכל מקום שהם רוצים".
על הקשר בין תקשורת לארגוני הטרור מזכיר שליפר את הספר שפרסם לפני כשנה יחד עם דני סימן, ראש לע"מ בעבר, ובספר זה "הרבה סיפורים מהאינתיפאדה הראשונה והשנייה על איך הרש"פ והחמאס טיפלו בכתבים הזרים בשיטת המקל והגזר. הגזר הוא מתן גישה, מתן נהגים ומתרגמים, קשרים אל הסיפור שמתרחש ולינה במלונות פאר בירושלים כמו אמריקן קולוני וקינג דיויד, והמקל הוא מניעת גישה. אם טעית פעם אחת ואתה מסקר באופן חיובי את ישראל הם מגיעים אליך ומסבירים את עמדתם, ואם אתה טועה פעמיים או שממליצים לך לעוף מפה או שלא נותנים לך גישה. כשאתה מגיע לישראל כעיתונאי ולא מביא סיורים, העורך כועס עליך ומפסיק לך את ההתקשרות". כך בפועל גורמים ארגוני הטרור לתקשורת להתיישר עם מטרותיהם.
"אצלנו לא משתמשים בשיטות ברבריות כאלה וממשיכים לסייע לך בין אם אתה בעד או נגד ישראל, ורוב האנשים מגיעים עם דעה אנטי ישראלית שאותה הם הפנימו כסטודנטים באוניברסיטה, מה שלוקח אותנו לקמפיין ארוך של עשרות שנים שבו אש"ף ומדינות ערב הפכו את הסטודנטים לרדיקליים. אלו הפירות של השקעה בעשרות מיליארדים באקדמיה האמריקאית והאירופית".
"ערוץ נוסף הם הדרכים שהם חודרים לנו מתחת לעור", אומר שלייפר. "פורסמו דו"חות על האופן שבו האיראנים מתערבים לנו בבחירות כמו שהם עושים בבחירות בארה"ב. במדיה החברתית מאוד קל להתחזות ולפתוח אלפי חשבונות עם שמות אמריקאיים מכובדים שלכאורה מפרסמים את דעתם. זה נעשה גם בישראל והתגלה שהאיראנים בוחשים כאן וזה מאוד קל, כי אם אתה חודר לאתר ימני ואתה מגיב לידיעה בשפה טעונה אתה מלבה את המתח כי מגיבים לך בלשון חריפה, ובתוך רגע הזעם גדול, וזה כל כך קל לעשייה. זה אחד היעדים של הלוחמה הפסיכולוגית, לסכסך בתוך קהל היעד שלך מה שהופך את קהל היעד הזה להרבה פחות יעיל מכפי שהוא כאשר הוא מתאחד ונלחם, וזה מה שעושה הלוחמה הפסיכולוגית בקלות רבה".