אל"ם (מיל') טל בראון
אל"ם (מיל') טל בראוןצילום: עצמי

האם מתקיים בישראל כנס הפרוקטולוגים הראשון תוך כדי מלחמה, או שמא אנחנו חיים בתקופה הזויה?

כפי הנראה מדובר בתקדים היסטורי לפיו מדינה שלמה, הנמצאת במלחמת חורמה ארוכה בשבע חזיתות ובגרועים שבאויביה, תקועה מזה כשבועיים במצבו של מחבל נוח'בה אכזרי.

קצינים בכירים, פרקליטים מדופלמים, רופאים מומחים, פוליטיקאים מכובדים ועיתונאים מהארץ ומהעולם נוברים במצבו ברפואי של מחבל חמאס בן מוות.

עיסוק מופרז שכזה, שבוודאי לא זכור כדוגמתו בהיסטוריה האנושית מזה זמן רב אם בכלל, מוציא את דיבת לוחמינו רעה, אינו תורם לביטחון המדינה ויתכן שאף מסכן את חטופינו ובני עמנו באשר המה.

העיסוק שחרג מכל פרופורציה, מנוהל מערכתית באופן שערורייתי, מנותק מכל הווית המלחמה ומצבם של אזרחי המדינה, נעשה בחוסר תבונה ובהעדר רגישות בעבור חופן של כותרות. זאת מבלי להתייחס בהכרח לאמיתות הידיעות ולהאשמות השווא, לעלילות הדם, לשקרים ולעיוותים ככל שישנם, מבית היוצר של אי אלו עיתונאים מזיקים, חמוצים, מיואשים, מתוסכלים ובעיקר חסרי אחריות.

הנזק הנגרם כתוצאה מהעיסוק המוגזם בסוגיה "הצנועה" פוגע בציבור רחב ובראשו החטופים עצמם. עצם הפרסום אינו מטיב עמם או עם משפחותיהם הדואבות והמוטרדות ממצבם. אף לא עם אלפי הלוחמים והחיילים המשרתים בצה"ל, שכבודם נרמס ודיבתם הרעה הוצאה קבל עם ועולם, כפי שנכתב ומוזכר באמצעי התקשורת השונים, במזרח התיכון ואף בקרב שכנינו מעבר לנהר, שם מכונים חיילינו - "אנסים".

היש בקרב יושבי האולפנים, הפרקליטים והיועצים המשפטיים מי שמסוגל להתעלות בעת מלחמה ולהזדהות עם המחשבות, הרגשות והתחושות שעוברות משפחות הלוחמים: ההורים, בנות הזוג והילדים שנותרו בבתים.

האם זו התמורה לה זכאים חיילינו בסדיר ובמילואים בעבור תרומתם והקרבתם למען העם ובטחון ישראל - מדינה בה יש גורמים שהפעילו מנגנון השמדה עצמית בשם אידאולוגיה של קיטוב ושנאה?

הצעות לתיקון העוולה

למען הסר ספק, חקירת מעשים מהם עולה חשד לפלילים מצד חיילי צה"ל, בוודאי בגין טענות רגישות הנוגעות לצנעת הפרט שאינן מבוססות דיין בהכרח, צריכות להתבצע על ידי הגורמים המוסמכים בצבא.

חקירות אלו טוב שייעשו בתבונה, בדיסקרטיות וברגישות המתבקשת לא רק כלפי האויב, כפי שנוכחנו בדיוני בג"ץ ובתקשורת לאחרונה, אלא בעיקר כלפי הציבור הישראלי וחייליו, המצויים בעיצומה של מלחמה אכזרית, קשה וארוכה.

יתכבדו חיילי ומפקדי הפרקליטות הצבאית, יחד עם עיתונאים צדקניים ועוד כמה פוליטיקאים ששירתו ככתבים צבאיים או בתפקידים עורפיים, לצאת למשימת חייהם - חודש שמירות על מחבלים בבתי המעצר השונים.

אולי כך יבינו הם מה משמעות שליחתן של חיילות צעירות למתקן כליאה של מחבלי נוח'בה, בו חוו הן הטרדה מינית ממחבלים שלא בחלו באונס נשים וגברים, התעללות ורצח של ישראליות ויהודים במסיבת הנובה, בקיבוצים וביישובי עוטף ישראל הסמוכים?

אולי יתמודדו אותם עיתונאים חסרי אחריות, הנלחמים בנחישות ובתקיפות בעוולות ציבוריות במסגרת צבא הרל"ב (רק לא ביבי) לכאורה, להתגייס למילואים ולשמור מקרוב על מחבלים שדם המשפחות נוטף מידיהן הטמאות, באופן ששום דף עיתון לא יוכל לעולם לכסות.

האין בכל מדינת ישראל מנהיג בעל שיעור קומה שיחזיר את הפרופורציה למקומה, יכוון את העיסוק למטרת הניצחון במלחמה, חיסול המחבלים וסייעניהם באשר הם, מיצוי הדין עד תום עם המחבלים העצורים, רצוי עד תום חייהם במוקדם או במאוחר?

במקום להיתקע שבועיים בענייני אחוריו של מחבל בזוי, ראוי שנרים את הראש ונחסל את שארית חבריו הפועלים נגדנו בזירות השונות.

ראוי שנתמוך בלוחמינו הפועלים במסירות אין קץ למען בטחון ישראל, במקום להשקיע מאמצים מתוקשרים ומשאבי פרקליטות במציאת "טחורים ומורסות", שעיסוק בהן גובל בחוסר אחריות וגורם לנזק עצמי לכאורה. כזה שמזכיר במשהו את הנזק שגרם לעצמו אותו מחבל נוח'בה, בהתבסס על חוות הדעת המלומדת שפורסמה מטעם פרופסור אלון פיקרסקי.

לכל העיתונאים ויתר המתעניינים במצבם של מחבלים ערבים ארורים בארץ ובעולם - חפשו סיפורים נאותים יותר על חיילים ולוחמים שיתרמו להרמת המורל, יחזקו את העם וישדרו מסר ברור לעולם - ישראל נחושה לנצח ולשנות את המשוואה המעוותת שנוצרה במזרח התיכון במשך עשרות שנות תרדמה.

לפרקליטים המכובדים מופנית שאלה אחת פשוטה: מתי נזכה לראות מחבל נוח'בה עומד לדין בבית משפט או מתנדנד על חבל התלייה? זאת לאחר שדאגתם להביאו למשפט עם לפחות אותה מידת נחישות והיקף פרסום בה עוסקים אתם בכוח 100?

ללוחמים שבחזית עומדים, המתמודדים בעל כורחם לא רק עם מחבלים אלא עם עדת צבועים, מטורללים ומנותקים בני עמם - מי ייתן ומנהיגינו ומפקדי הצבא יתנו לכם את הגיבוי הראוי ותמשיכו במשימתכם הקדושה למען בטחון ישראל עד הניצחון.