הרב יוסף צבי רימון, הרב של גוש עציון, נשיא 'סולמות' והמזרחי העולמי ורב המרכז האקדמי לב, ניסח ופרסם לקראת תשעה באב תשפ"ד קינה מיוחדת על טבח שמחת תורה עליה הוא מספר בראיון לערוץ 7.
הרב רימון מספר על המפגשים שהוא מקיים מזה עשרה חודשים עם חיילים, חיילים פצועים, משפחות חטופים ונחשף לכאב הגדול, בליל הסדר היה הרב רימון על 400 יתומים ואלמנות וגם איתם ראה את הבכי והכאב כמו גם בלוויות ובמפגשים עם המשפחות השכולות. "יש הרבה כאב ובכי נורא ואת הכאב הזה אנחנו צריכים לבטא במילים גם בתשעה באב".
"אמנם אין מה להשוות בכמות לשואה, אבל גדולי ישראל מכל הציבורים, גם הציבור החרדי, ראו צורך שתהיה קינה שתדבר על השואה ואנחנו נמצאים כעת באסון נורא שהוא אמנם לא שואה, אבל הוא הפוגרום הנורא ביותר שהיה בארץ ישראל מאז מרד בר כוכבא. יש כאן פוגרום נורא ואנחנו חייבים לבטא את הצער והכאב בקינה שלנו", אומר הרב רימון.
בקינה מקפיד הרב לשלב לא רק את הצער והכאב אלא גם את התקומה, והוא מסביר כי אכן מצד אחד אנו נמצאים בצער גדול והדברים באים בחציה הראשון של הקינה, "אבל צריך לזכור שבאותו יום של חילול ה' נורא, יום שמחת תורה, התחיל קידוש ה' שלא ראינו כמותו אלפי שנים. אלפי אנשים, אזרחים וחיילים, באו להגן על עם ישראל בנכונות לסכן את עצמם. אנחנו חייבים להדגיש את כל התמונה כשאנחנו בוכים ומקוננים ולראות גם את הצד הזה, כפי שניתן לראות בקינות שונות במהלך ההיסטוריה שהראו גם את הצד של הקושי וגם את הצד שהראה את הצד הגדול של עם ישראל".
בקינה, אומר הרב, ניתן לראות את הקושי, איכה במקום שבע הקפות נסו על נפשם באימת חטיפות ובמקום תפילת הגשם ירד דודי לערוגות הבושם. הרב מספר כי השתדל לכתוב את הקינה באופן שיהיה ברור לכולם, כך גם ברמז לאותם צדיקים וקדושים שהקב"ה יורד לגנו ללקוט אותם כשושנים. בניסוח משולבים גם משפטים מתוך ההושענות שנאמרו בהושענה רבה. בתוך כל אלה מתוארת גם תחילת קידוש ה' שגם היא אירעה באותו יום. גם אם בהיסטוריה ישנם גיבורים שהתגלו, הרי ש"כמות כזו של גיבורים, מאות אלפים, מהארץ ומחוצה לארץ הגיעו והסכימו להקריב את נפשם, זה מראה לנו מיהו עם ישראל", וגם זאת בא לידי ביטוי בקינה עצמה.
"לפני שבועיים ישבתי עם גנרל, מפקד גדול בצבא האמריקאי שבא לראות מה ההבדל בין הצבא האמריקאי לישראלי בהיבט הרוחני. הוא הגיע אלי עם כומר שאחראי על הדת בצבא האמריקאי. ישבנו כמה שעות ושיתפתי אותם בשאלות ששואלים אותי חיילים, שאלות הלכתיות, רוחניות, מוסריות והומאניות, שאלתי את הכומר אם שואלים אותו שאלות כאלה. אחרי שהוא בכה עם דמעות על השאלות הללו הוא אמר שלא. אמרתי לו שזה ההבדל בין החיילים שלנו לחיילים שלכם. החיילים שלכם הם חיילים מקצועיים, החיילים שלנו הם חיילים שהעולם שלהם הוא עולם של רוח ושכל, אנשים שהם דוקטורים, סטודנטים, פרופסורים ומורים, אנחנו עדיני נפש כפי שכתבתי בקינה. אנחנו יודעים להילחם ולהיות הצבא הטוב ביותר בעולם, אבל המקצוע שלנו הוא לא להילחם אלא עדינות הנפש, ומתוך זקיפות הקומה עולה דור גאולים".
גם הביטוי 'הותר לפרסום' שהפך לאחד מסמליה הקשים של המלחמה, נכלל בקינה שכתב הרב רימון, אך הותרה לפרסום גבורת ישראל. בהמשכה של הקינה מזכיר הרב רימון את הנס הגדול של הטילים שנורו לעבר ישראל מאיראן ולא צלחו, וזהו ה-ה' אלוקיך ההולך איתך בקרב מחנך.
"בתוך הדברים האלה היה חשוב לי לחזק את משפחות החיילים, את רעיות הנופלים", מספר הרב רימון המצטט את המשפטים מתוך הקינה ובה התקווה לחיזוקם של בני משפחות הנופלים. "היה חשוב לי להזכיר גם את האנטישמיות בכל העולם. אנחנו עושים טוב בעולם ויש יותר מדי ששונאים אותנו. הם שונאים אותנו כי אנחנו עם ה' ויש לנו שליחות ומטרה".
הקינה שזורה רמזים ורמיזות לקטעי גאולה מדברי הנביאים ומכתבי חז"ל, כך שניתן להבין ולהעמיק בהם ברבדים שונים, מהפשוט והמובן לכל ועד המורכב והנרמז למי שמכיר את הספרות החז"לית העוסקת בגאולתם של ישראל.
קטע נוסף בקינה נוגע לחטופים והתפילה לשחרורם כמו גם התפילה לשיקומם של הפצועים. הרב רימון פוגש את מאות הפצועים ומספר על הרוח הגדולה שהם מקרינים מתוך אמונה מלאה בשליחות שאליה יצאו.
"צריך לזכור שאנחנו בתהליך של גאולה. קשה לנו ואנחנו בוכים על החיילים שנהרגו, על החטופים ועל הפצועים, חוששים ממה שיהיה במלחמה, אבל אנחנו לא חלשים ולא מסכנים. כנסת ישראל זקפה קומתה. יש לנו מדינה מדהימה, צבא מדהים ועם מדהים. לימד אותנו מרן הרב קוק שגם מתוך הקשיים האלה נעלה למקום גבוה יותר בתהליך גאולתנו והבאת משיח צדקנו, ועל כך מדבר הבית האחרון בקינה, מודים אנחנו לך על מדינתנו, על גאולתינו ועל פדות נפשנו". ולכך מוסיף הרב גם את התפילה לאחדות ואהבה אמיתית לכל אחד מישראל ומתוך כך תוחש גאולתנו.