התחלה// נולדה וגדלה בקריית שמואל. "ילדות מתוקה ליד הים, שכונה שבה הכבישים סגורים בשבת, אווירה דתית נהדרת וקהילתית".
הרביעית בשישה אחים. "הוריי הגיעו לארץ לשנת לימודים במכון גולד, שבסופה הכירו והתחתנו. בהתחלה הם גרו בארצות הברית, שם נולדו שני הבנים הגדולים. הם ידעו שזה זמני וחיו על המזוודות כל הזמן, וברגע שאבא סיים את התואר עלו לארץ באונייה".
אבא// פרץ (פרי) טננהולץ ז"ל. נולד בארצות הברית, בגיל 20 החליט לקחת הפסקה מלימודי התואר הראשון ולבוא לשנה לישראל. "ציוני בכל נשמתו, העריץ את צה"ל והמדינה, ומבחינתו לגדל שישה ילדים בארץ היה הגשמת חלום. הוא תמיד בכה והתרגש כשדיבר על כך. הוא היה כימאי במקצועו ואנציקלופדיה מהלכת, איש שמח ואוהב. לפני 12 שנים נפטר ממחלה בגיל 69. איזה געגוע".
אמא// בלה-רות סמואל טננהולץ (78). נולדה בהולנד בשנת 1946, עשרה חודשים אחרי שההורים שלה יצאו ממחבוא אצל האופה של הכפר. "בסיום כיתה י"ב החליטה לעלות ארצה, למכון גולד, בו פגשה את אבא". ד"ר לספרות אנגלית. כל השנים לימדה אנגלית וגם עוסקת בחקר השואה ומעבירה הרצאות בנושא. כתבה ספר על סיפור ההצלה המדהים של הוריה ואחיותיה, 'ארץ גשרים רבים'. "סבתא קלילה שכל הנכדים והנינים אוהבים לבקר ולפגוש".
אולפנה חברתית// ביסודי למדה בבית הספר 'אהרון הרא"ה' בקריית שמואל, ומכיתה ז' למדה באולפנת סגולה בקריית מוצקין. "היינו נוסעות ללימודים באופניים, הכניסה לאולפנה הייתה נראית כמו קניון לאופניים. האולפנה הייתה מקום עם מגוון גדול של בנות שהגיעו אליה מכל רחבי הצפון. היה כיף וטוב. במקביל, הייתי חניכה שרופה בסניף 'עזרא' קריית מוצקין, ולאחר מכן מדריכה בסניף קריית אתא, דבר שהיה יותר משמעותי בשבילי באותה תקופה".
מתנחלת// לשירות הלאומי הדרימה ליישוב מצפה יריחו, שם הייתה קומונרית של סניף 'עזרא' ועבדה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. "פעם ראשונה שהכרתי התנחלות מבפנים ואת הבערה לארץ ישראל. אלו לא היו דברים שגדלתי עליהם. נפעמתי להכיר מקרוב אנשים כל כך אידיאליסטים שמשלבים חיי תורה ומסירות לארץ ישראל. לא הכרתי מבפנים יישובים ביש"ע קודם. היה גם הלם תרבות לעירוניסטית שהייתי. זו הייתה הפעם הראשונה שלמדתי לנסוע בטרמפים, שראיתי עקרבים וגם שפגשתי אנשים עם נשק אישי שאינם עובדי מערכת הביטחון. בנוסף לכך, פגשתי מקרוב משפחות שגידלו ילדים עם צרכים מיוחדים ולמדתי הרבה על זוגיות, ניהול משפחה, הכרת הטוב ופרופורציות לחיים".
ללמוד וללמד// בסיום שנת השירות החלה לימודים אקדמיים של חינוך בלתי פורמלי ואנגלית במכללת אורות ישראל באלקנה. במהלך שנה ג' נישאה. לאחר סיום התואר, כשהיא בהיריון ראשון, החלה ללמד אנגלית בבית הספר היסודי בבית אל. "לשבחם ייאמר שהם לא נבהלו לקבל לתפקיד מורה שהרגע סיימה לימודי הוראה, בלי ניסיון, כשהיא נמצאת בהיריון".
החצי השני// יאיר, במקור מרחובות. "החברה הכי טובה שלי התחתנה עם בחור מהישיבה שבה הוא למד, והזוג הצעיר שידך בינינו. כשהכרנו, הוא למד בישיבת ניר בקריית ארבע. הוא תלמיד מובהק של הרב דב ליאור. לקראת החתונה הוא עבר ללמוד בישיבת בית אל, כדי שאני אוכל לסיים את התואר והוא יוכל להשתקע עוד כמה שנים בלימוד. היינו אברכים כשמונה שנים". כיום משמש מנכ"ל אולפנת רעיה.
התחדשות// אחרי כמה שנים בבית הספר היסודי, עברה ללמד אנגלית באולפנת רעיה. כשהבן הקטן נולד, לפני תשע שנים, החליטה שמיצתה את הוראת האנגלית. "הרגשתי שאני מתחילה להשתעמם וצריכה שינוי. הייתי במשבר גיל ה־40. הסתכלתי על החיים שלי קדימה ואחורה והגעתי למסקנה שאני לא רוצה לגלות בגיל 65 שמה שעשיתי כל ימיי זה בעיקר לבדוק מבחנים באנגלית. אני אדם מתלהב באופיי, והרגשתי שאני כבר לא הולכת לעבודה באותה התלהבות. חיפשתי את הדבר שידליק אותי יותר ויגרום לי להרגיש תרומה ושליחות ויוציא כישורים נוספים שלי לעולם".
נשמה בוערת// בשלב הראשון למדה קורס אימון, שלאחריו תכננה לעשות הסבה מקצועית. תוך כדי הוסיפה נישה לקורס והחלה ללמוד אימון מרווקות לחתונה. במקביל נרשמה ללימוד תואר שני בייעוץ חינוכי. "היה ברור לי שזה מה שצריך לעשות כדי להתברג ולמצוא עבודה שתוציא אותי מההוראה. לא תכננתי להיות עצמאית בעלת עסק, אבל ברגע שסיימתי את הקורס והסטאז', הבנתי שהנשמה שלי בוערת וזה מה שאני רוצה לעשות: לאמן רווקות. ביטלתי את הרישום לתואר השני".
מלווה לחתונה// מאותו רגע החלה לעבור ייעוץ עסקי כדי לבדוק את ההיתכנות. בסוף אותה שנה הודיעה להנהלת האולפנה שהיא לא חוזרת להוראה ופתחה קליניקה לאימון רווקות לחופה. "עזרתי להמון בנות להגיע לחתונה, ויש עוד רשימת המתנה דו־ספרתית. במקביל אני ממשיכה להתמקצע ובולעת ידע מקצועי כמיטב המאמנות שמכורות לספרים מקצועיים ולקורסים. למדתי עוד מגוון תחומים טיפוליים כמו NLP, טיפול קצר מועד ועוד".
טיפים// לפני שנה וחצי השיקה פודקאסט בשם 'כלה בקלות'. "אני מדברת שם על מה שעוזר לבנות להתחתן ברמה הכי פשוטה. יש גם ראיונות עם אנשי מקצוע בתחום, בנושאים כמו איך לתת צ'אנס, איך לא להתפשר, איך להגיע להחלטה רגועה, מה עושים עם החסרונות שלו וכדומה".
המפה לחופה// במקביל לליווי הפרטני, הוציאה לאחרונה ספר חדש שמורכב מסיפורים של בנות שחיפשו זוגיות ועברו דרך הקליניקה שלה. "מכל סיפור אני גוזרת את התובנות הפרקטיות איך מתקדמים לחתונה. סיפור אחד עוסק בקשר עם בחור שתלטן, סיפור אחד עוסק בבחורה שתמיד יודעת שההצעות לא טובות לה. חלק נוסף עוסק בטיפים ותרגילים מעולם ה־NLP. הספר מהווה דרך מובנית וסלולה לחתונה".
חוסר פתיחות// אחת הבעיות הגדולות שמשאירה בנות ברווקות היא גישה לא נכונה בזמן הפגישות, מעין חוסר פתיחות פנימי. "כשאת באה, תבואי בכיף להכיר אותו. תבואי בעמדה מחברת, ולא בעמדה שבודקת אם הוא מתאים או לא מתאים. התאמה היא פעולה אקטיבית. אנחנו לא באות לחפש מוצר מוגמר בדיוק כמו שדמיינו. זה לא רק עניין של מזל, שאם לא פגשנו את הבחור הנכון – הכול הלך. אם זה היה נכון, זוגות לא היו צריכים להתגרש. יש לנו השפעה על הקשר עם הפתיחות שאיתה נגיע".
זוג רגשי// כך למשל הגיעה אליה בחורה בת 30, שמעולם לא עברה את הדייט השני. "בדקתי את הקשרים החברתיים שלה וגיליתי שהיא פשוט לא מאמינה שמישהו בעולם יאהב אותה כמו שהיא. היא מאוד רגשית וחששה שלא תמצא בחור שיסתדר איתה. כשהיא באה לפגישות, היא לא הצליחה להביא את עצמה בתור אחת שמוצפת רגשית בקלות, עד כדי בכי. אחרי עבודת עומק, בפגישה השנייה היא שיתפה באירוע קשה שעברה שמאוד הציף אותה, ולמרבה ההפתעה, במקום לברוח – הבחור הוציא טישו והיה איתה. השניים נשואים היום באושר".
הנחת// עטרה (27) נשואה לידידיה ואם לשניים, רעות (25) נשואה לרון ואם לשניים, הראל־יצחק (23), מעוז (20), תחיה (18), הדר (16), אליסף־אברהם (13), אביטל (12) ושיראל־פרץ בן תשע.
אם זה לא היה המסלול// "ייתכן שהייתי נשארת מורה שחוקה ומתוסכלת, או שהייתי ממשיכה במסלול שחשבתי ללמוד ועוסקת בטיפול חברתי או במניעת אלימות במשפחה, שני נושאים שקרובים לליבי".
במגרש הביתי
מה הלו"ז// סדר היום מתחיל בתפילה ותהילים. "החל משמונה בבוקר אני פוגשת מתאמנות ומאמנות שאני מלווה עסקית, כותבת חומרים, צילומים, מקליטה את הפודקאסטים וענייני ניהול העסק והפיתוח שלו. היום ממשיך כל עוד אני מרוכזת, עם הפסקות להגיד שלום לילדים, למתוח איברים ולהתרענן. אחר הצהריים אני מקפידה להתעמל. כמובן שיחות עם הילדים, ארגון הבית, ומה שכל אמא ברוכה עושה בכל יום".
פלייליסט// "אוהבת פודקאסטים על עסקים או זוגיות. במוזיקה אוהבת בעיקר שירי נשמה. 'מבקשי פניך' של ישיבת רמת גן לוקח. לקראת שבת לופים של פרויקט שירי השבת 'ידיד נפש', 'י־ה אכסוף' של יצחק מאיר ו'א־ל אדון' של אביתר בנאי".
השבת שלי// "המטען השבועי שלי. הרוממות מתחילה בתפילות העוצמתיות בישיבת בית אל, בריקודים ובשירים. אני קבוע בוכה וחוזרת עם איפור שנמרח. אוהבת לקרוא את 'פרשה ואישה', ולצאת לסיבובים ביישוב. זמן החיבור המשפחתי שמתחיל בבישולים בצוותא בשישי. הזמן למפגש, להומור הפנימי והצחוק המשפחתי והשיחות סביב שולחן השבת. ודיטוקס מסכים מרענן".
דמויות מופת// "אמא שלי. מגשימת חלומות סדרתית. החיים שלה מלאים בבחירה. היא בחרה להקים משפחה של ילדים יהודים בארץ ישראל, הכי רחוק מהאופן שבו גדלה – המשפחה היהודייה היחידה בכפר".
מפחיד אותי// "אובדן של אנשים קרובים, או של דברים אישיים".
משאלה// "שנראה את השלום בינינו ושנזכה לראות את כל החטופים שבים. ברמה הפרטית, לחיות חיים גדולים".
כשאהיה גדולה// "אמשיך לכתוב, וכמובן אכשיר את הדור הבא של המאמנות לחתונה ומלוות עסקיות, ואתמוגג מנחת עם הנכדים והנינים בעזרת ה'".
לתגובות: yosefpr@gmail.com
***