הרב דוד סתיו, ראש רבני צהר ורב העיר שוהם, מתארח באולפן ערוץ 7 לשיחה לציון תשעה באב בשנה מתוחה וקשה במיוחד, שנת מלחמה שבה נראה שהקיטוב בינינו חוזר למרכז הבמה.
הרב מזכיר בפתח הדברים את המדרש לפיו קשה הריגתם של בחורי ישראל יותר מחורבן בית המקדש, "והשנה הזו מאות רבות של בחורים שילמו בחייהם על מדינת ישראל. מאות רבות של משפחות נכחדו, נחטפו, גברים נשים זקנים וילדים, אירועים שברמה ההיסטורית מזכירים לנו תקופות אפלות בעם היהודי, מסעות צלב, פוגרומים ועוד".
"לא ציפינו לזה במדינה יהודית ריבונית, ונדמה לי שזה גורם להרבה אנשים להרגיש שגם כשחזרנו הביתה והקמנו מדינה שום דבר לא מובטח לנו ואנחנו יכולים להרוס את הבית ולבנות אותו. ממש כמו אבותינו שקיבלו צ'אנס לפני 2500 שנה כשהם חזרו מבבל לבנות את הבית, אבל אפשר לבנות בית להיאחז בו ולהעמיק בו ולעשות אותו למשהו של קבע, אבל יכולים גם להרוס אותו".
על התחושה לפיה שנאת החינם שקדמה לשבעה באוקטובר הובילה לאסון השבעה באוקטובר, אומר הרב סתיו כי הדברים לא לגמרי ברורים. "אם זה היה ברור לא היינו נמצאים היום, ערב תשעה באב, במקום שבו אנחנו נמצאים. חכמנו אומרים רעיון מדהים, אחרי בית ראשון הגלות הייתה קצובה כי עוונם היה גלוי, גילוי עריות שפיכות דמים ועבודה זרה, בבית שני הגלות ארוכה כל כך מפני שעוונם לא היה גלוי ולכן גם קיצם לא היה גלוי. שואלים כולם מדוע עוונם לא כגלוי, הרי זו שנאת חינם, כולם יודעים זאת, אז לא. לא כולם יודעים את זה".
"אנשים חושבים ששנאת חינם זה עוון אבל לא הוא שהרס את בית המקדש. אנשים יכולים לכתוב טורים על כך שהיו עוד הרבה דברים שגרמו לכך, שהעמידה על דעתם עקרונית יותר מהנכונות להתפשר", אומר הרב ומוצא כדוגמא את סוגיית התפילות בתל אביב, סוגיה שנוגעת לכל הכיוונים, כלשונו. "אנחנו רוצים שתהיינה תפילות במרחב הציבורי בתל אביב, השתוקקנו והתחננו לראש עיריית תל אביב שירשה, אבל אנחנו גם מבינים שזה לא יוכל להיעשות בתנאים שאנחנו רוצים שזה יהיה, וכעת נותרו שתי אפשרויות, או שנלך למלחמה על זה ונעשה בכוח תפילות בתל אביב, או שנחפש דרך של פשרה שבה כל אחד לא יקבל את כל תאוותו בידו, ואני אומר שעדיף בעיני בורא עולם שלא תהיינה תפילות במרחב הציבורי בתל אביב ולא יהיו מכות".
הרב סתיו סבור כי כל מקום בו העשייה מייצרת שנאות מאבקים מלחמות וצרות עין זו שנאה, אך האם זה נופל בהגדרת שנאת חינם, על כך הוא אינו יכול להכריע, "אבל אני יודע דבר אחד, שהקב"ה רוצה שבניו יאהבו זה את זה והוא לא רוצה לראות אותנו מתקוטטים, וזה יותר שווה מהתפילה ביום כיפור".
האם אכן, אחרי שנדמה היה שחל שינוי לנוכח המערכה הקשה בדרום, יתכן ונחזור למראות שראינו ביום כיפור של השנה שעברה? הרב סתיו מציין בתשובתו את הקינות המיוחדות הרבות שנכתבו לקראת תשעה באב של שנה זו, בינת בארי שארגונו הפיץ, הקינה של הרב רימון ועוד קינות רבות, "ויש רבנים שאומרים שאין לכך מקום כי קינה נכתבת בפרספקטיבה של זמן אחרי שנים רבות. העמדה שאני מבטא אומרת כך, קינת איכה נכתבה שנים לפני החורבן. אפשר לראות את הקינות כקינות על מה שקרה, אבל אפשר גם לראות אותן כקינות אזהרה שמה שהיה עכשיו הוא רק המנה הראשונה ואם לא נתעשת נקבל את המנה השנייה והשלישית, ולכן חייבים לומר את הקינות, חייבים להיזכר במראות הנוראיים שהיו לפני עשרה חודשים כי זו קריאת אזהרה לחנו שאם לא ניטיב את דרכנו האויב יכול לעשות דברים הרבה יותר גרועים".
ולצד החשש מאדישות והתעלמות רואה הרב סתיו דברים רבים המפיחים בו רוח של תקווה. "אני רואה את העם שברובו הגדול רוצה אחדות וזה לא רק החיילים שמביאים אלינו רוח רעננה. רואים את זה אצל משפחות הפצועים, משפחות המילואימניקים וגם ביומיום אצל הרבה אנשים, אבל לצערי לפעמים לא נוח לקצוות משני הצדדים שאנחנו רוצים להיות בטוב, וכל אחד וטענותיו המוצדקות, אלה נגד הפרקליטות, אלה נגד הממשלה, אלא נגד משפחות החטופים, אלה נגד העסקאות ועוד, אבל את הטענות משמיעים באופן שמייחס לצד השני רוע וחוסר אמון כלפי הצד השני כמי שרוצה בטוב, והקצוות הללו מאיימים על הרוב הגדול שנמצא במרכז, הרוצה לחיות בשלום ומוכן להתפשר זה למען זה. אני מאמין ברוב הזה שהוא רוב גדול שבסוף גם ישמיע את קולו", אומר הרב סתיו.
בהתייחס לתחושה שסוגיית החטופים, אותה הזכיר בדבריו, הפכה להיות פוליטית, מזכיר הרב את דברי חז"ל על כך שלא חרבה ירושלים עד שבטלו ממנה אנשי אמנה. "הפירוש הפשוט הוא שאי אפשר היה לסמוך על המילה של הזולת, אבל יש כאן נקודה עמוקה יותר. הפסקנו להאמין לדעה שהשני אומר. אם פלוני אומר דעה אנחנו מאשימים שהוא רוצה את הישרדותו הפוליטית ולא מתכוון לטובת עם ישראל. מישהו אומר דעה מהצד השני ומיד הוא בוגד. איבדנו את היכולת לנהל שיח עמוק ואמתי. לפעמים אני שומע דעה ואומר לעצמי שיש בה היגיון וגם בדעה הפוכה יש היגיון. כולנו רוצים השבויים יחזרו וכולנו מתפללים ויש ויכוח אמיתי ולגיטימי ולא יכול להיות שהעמדה על עסקה כזו או אחרת תיגזר ממה הוא חושב על ראש הממשלה או על ראשי מערכת הביטחון. אנחנו חייבים לפתח את שריר האמונה שלנו, שנאמין אחד בשני".
"אנחנו נכנסים לתשעה באב מתוך הכאב הגדול של מה שקרה לנו בשמחת תורה, מתוך ההכרה שבקלקולים הגדולים בהרס ובאבדן הגדול יש זרע קטן של נחמה שצריך להשקות אותו ולטפח אותו ושאולי נלמד מהאירועים הנוראיים האלה שצריך להרבות באהבה ומתוך כך יבוא לציון גואל", חותם הרב סתיו.