יצא לאור ספר חדש 'בית חדש -ישן' המתאר בצורה מוחשית את בית המקדש השלישי, בעולם של קידמה טכנולוגית, מציאות שיש בה כוהנים ולוויים ומקדש העומד על תילו בתפארתו, אך גם רובוטים מבוססי בינה מלאכותית וחברות ענק שמנסות לנצל את הטכנולוגיה לטובתם.
הספר מתאר את החיים סביב בית המקדש השלישי, את העלייה לרגל, את תהליך ההיטהרות ואת הקרבת הקורבנות.
הספר נבדק הלכתית ע"י הרב אברהם כהנא ממכון המקדש, וההיבטים הטכנולוגיים המתוארים בו גם הם מתארים טכנולוגיה שהיא בשלבי פיתוח, ועל סמך הידע המקצועי של הסופרת רינה אזולאי שהיא מרצה לבינה מלאכותית במרכז האקדמי לב.
אזולאי משתפת את ערוץ 7 בקטע מהספר: "הם הגיעו אל הכותל המערבי, בואכה הר הבית, ומסביבם לוויים עם כינורות, שרים את מזמור ל' בתהלים: "ארוממך ה' כי דיליתני, ולא שימחת אויבי לי". לא שימחת את אויבי, תודה לך ה'. מי הם האויבים שלי? שאלה שובי את עצמה. עכשיו את טהורה. את שמחה. אל תחשבי על דברים אחרים. תישארי כך, שמחה, מחוברת.
את רואה, אמרה לשובי גברת יחיאלי, כאן הכותל המערבי. שנים רבות כל כך התפללנו פה על בניין בית המקדש. כאן הייתי בתור ילדה, מתפללת עם המשפחה שלי, ולא עברו הרבה שנים מאז!
שובי הביטה אל אבני הכותל, שנמצא כאן לידה. כמה דמעות הן ספגו, כמה תפילות, כמה תחנונים, כמה ציפייה, והנה, הנה בית המקדש לו ציפינו, עומד הוא אחר כותלנו. וגם עכשיו מתפללים פה? שאלה שובי. כאן, בוודאי, גם היום הכותל הוא מקום תפילה מרכזי, לכל העמים, לכל העולם. בית המקדש הוא מקום עבודת האלקים, וכל מה שסביבו קדוש ומבורך. ההורים שלי היו פה, במקום הזה. היא הרגישה. פה הם הלכו.
פעם לא היו פה כאלו מדרגות, אמרה גברת יחיאלי. היה גשר מעץ, זמני כזה, ואנחנו היינו מתפללים כאן בכותל, מתחת לגשר הזה. גשר המוגרבים קראו לו. גם עכשיו הכותל כאן מלא מתפללים, אמרה שובי. זה מרגש כל כך.
כן, נכון, אמרה גברת יחיאלי. הכותל היה ויהיה לנצח מקום תפילה, לעם ישראל ולעולם כולו, הסבירה הרבנית בר שלום. הם הגיעו אל הכניסה. היא הביטה קדימה, המראה היה מפעים. בבקשה להוריד נעליים, הזכירו להם כמה לוויים שוערים שעמדו בכניסה. מי שרוצה, יש כאן נעליים מפלסטיק. לוויים אחרים ליוו אותם וכינורות בידיהם. "עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים ירושלים הבנויה, כעיר שחוברה לה יחדיו". זו פעם ראשונה שאני פה, בבית המקדש, על ההר, אמרה גברת יחיאלי, עיניה מלאות דמעות. היה כאן אור לבן. אור עצום, חי, מאיר, מלא אהבה, מזמין אותם להיכנס פנימה. זו שכינה. זו השראת שכינה. יש כאן קדושה. קודש".