פסק דין כזה לא נראה במחוזותיה של מערכת המשפט הישראלית כבר זמן רב. עמידה נחרצת, ולמרבה ההפתעה הגונה וישרה כפי שצריך היה להיות, של שופט מן השורה לצידו של ארגון התומך בערכי המשפחה הפכה למרבה הצער לפנינה משפטית נדירה.
שופט בית המשפט המחוזי בחיפה מנחם רניאל קיבל באופן מלא את תביעתם של הסטודנטים חברי תא 'בוחרים במשפחה' בטכניון נגד הנהלת המוסד, והורה לנשיא הטכניון לאפשר לחברי התא לפעול באופן חופשי, בלי שיידרשו לשנות את שמם. כמו כן הוא הורה להנהלת הטכניון לאפשר להם להשתמש בסמליל הטכניון בלוגו התא, באותה מידה שבה מתאפשר הדבר לתאים הפעילים האחרים בקמפוס. בנוסף לכך חויב הטכניון בהוצאות משפט בסך של קרוב ל־12 אלף שקלים.
התוצאה אומנם מרנינה ומהווה ניצחון – לפחות כל עוד לא יוגש ערעור וערכאה גבוהה יותר תהפוך את ההחלטה – של הארגון השמרני על רוחות הפרו־להט"ב שמנשבות בהנהלת הטכניון, אבל גם הדרך לשם הייתה מרתקת לא פחות. ב־40 עמודי פסק הדין כותש השופט רניאל אחד לאחד את הציטוטים שהביאו נציגי הטכניון כהוכחה לפסלותה של תנועת 'בוחרים במשפחה' והעומד בראשה מיכאל פואה, וקובע כי אין שום פסול בפעילות המעודדת את ערכי התא המשפחתי המוכר והמסורתי.
אבל ראשון ראשון. כפי שכבר דווח בטור זה לפני כשנתיים, הקמתו של תא 'בוחרים במשפחה' בטכניון לוותה בחריקות וגניחות כבר מהרגע הראשון. תחילה מצד פעילי להט"ב בקמפוס, שלא אהבו כמובן את המסרים של חברי התא, ואחריהם החרתה־החזיקה ההנהלה והעומד בראשה – הנשיא פרופ' אורי סיון.
"עשינו בהתחלה כנס יסוד של פעילי התא, שבעקבותיו נשיא הטכניון כתב מכתב שרוחו היא שיש מקום לכולם בקמפוס", מספר מיכאל פואה, יושב ראש תנועת 'בוחרים במשפחה', "ארגוני הלהט"ב לחצו נגד, וכמה ימים לאחר מכן הוציא הנשיא מכתב חדש ובו נכתב שאנחנו מחוץ לתחום, שאסור לי להיכנס לקמפוס, שאסור לתא הזה לעשות פעילות בטכניון, שאנחנו מסיתים, מעוררים מהומות ושנאה ופוגעים באוכלוסיות בטכניון".
לאחר כמה חודשי משא ומתן עם ההנהלה, הבינו חברי התא כי עליהם להוריד פרופיל. התא פעל רק באמצעות דף פייסבוק ולא קיים אירועים. לקראת חג החנוכה תשפ"ב ביקשו חברי התא לנסות בכל זאת לקיים אירוע מטעמם, אך הקפידו שיהיה מינורי ככל האפשר. הוא תוכנן להתקיים ללא נוכחותו ה"מסיתה" של פואה, ויועד לבוגרי הטכניון, כאשר הנושא הוא גישור בין צורכי המשפחה לצורכי העבודה. כמה ימים לפני קיומו של הכנס, אחרי שהפרסומים כבר יצאו והכול היה מאושר, התקבלה הודעה מהנהלת הטכניון שמסרבת לאשר קיומו של כנס מטעם תא 'בוחרים במשפחה'. האפשרות היחידה הקבילה היא לקיים את הכנס בלא אזכור של 'בוחרים במשפחה'.
"אמרנו: עד כאן", משחזר פואה, "נאלצנו לבטל את הכנס והחלטנו להגיש נגדם תביעה. תבענו אותם גם על כך שהם לא מאפשרים לנו לפעול, וגם על כך שאסרו על התא להשתמש באות ט' של סמליל הטכניון בלוגו של התא, מה שכן מתאפשר לתאים האחרים. טענו לאפליה".
המאבק האמיתי נגד 'בוחרים במשפחה' היה רחוק מלעסוק בשימוש תקין או לא תקין בסמליל. מכתבי הפרופסורים בטכניון נגדם וכתבת ענק ב'הארץ' (שגם נגדו מגיש פואה תביעת לשון הרע) סימנו את התא כמטרה למאבקם של גופי הלהט"ב ותומכיהם, בשל המסרים הנגדיים שמקדמת 'בוחרים במשפחה'.
התביעה, שהוגשה לפני כשנה, הגיעה כאמור בשבוע שעבר אל סיומה הטוב. "השופט מנתח באזמל מנתחים כל ביטוי שלנו שהוצג כראיה 'מרשיעה' על ידי הטכניון, וקובע כי כל מה שאמרנו הוא לגיטימי ושההחלטה שלהם פסולה. הוא האשים אותם ואמר כי הם מכנים עצמם מוסד ליברלי, אז האם לדעתם רק לאנשים ליברלים מותר להתבטא, או גם לדתיים ושמרנים? הוא פשוט צחק עליהם", מדווח פואה בשמחת מנצחים.
בפסק הדין הארוך דחה השופט רניאל את כל ההאשמות המיוחסות לפואה, לתנועת 'בוחרים במשפחה' ולתא הסטודנטים 'בוחרים במשפחה', וקבע כי אין פגם לא בהתבטאויות (למעט התבטאות אחת שצריכה בדיקה) של התנועה והעומד בראשה ולא בפעילותה הציבורית על גווניה השונים. הוא קבע כי מכתבו של נשיא הטכניון למיכאל פואה בדבר "אמירות פוגעניות ורעילות שלו" במסגרת כנס של התא בטכניון מנותק לחלוטין מהעובדות, ככל שניתן להתרשם מעמוד הפייסבוק של התנועה ומהתבטאויותיו של פואה. השופט קבע כי מאחר שההאשמות במכתב מופרכות, הרי שאין גם תוקף לדרישה שהציג הנשיא בהמשך המכתב, האוסרת על פעילות התא, על הזדהותו בשם בפעילות בטכניון ועל שימוש בסמליל המוסד.
השופט דחה טענה אחר טענה של הנהלת הטכניון בדבר תוכני הפעילות של פואה ו'בוחרים במשפחה', וקבע כי אין בהם כל פגם. כך למשל כתב השופט כי "העמדה המרכזית של הארגון, כעולה גם משמו, היא שהממסד אינו צריך להכיר במשפחה אחרת מאשר 'המשפחה הטבעית' כלשונו. דעה זו אינה יכולה להיות לא לגיטימית, משום שהיא משקפת את המצב החוקי במדינת ישראל".
ובהמשך קבע: "לא ייתכן שדעתו של מי שמבקש לשמור על המצב החוקי הקיים תהיה לא לגיטימית, והדעה הלגיטימית היחידה תהיה של מי שמבקש לשנות את המצב הקיים. גם דעתו של הארגון שצורות אחרות של משפחה הן הרס החברה היא דעה שיש להתמודד איתה, ולשכנע שצורות אחרות של משפחה בונות את החברה בצורה אחרת, ולא למנוע את השמעתה".
ועוד ציטוט, רק כדי להתרענן עוד מעט מהמים הצוננים בצייה הישראלית הפרו־להט"בית: "המסקנה העולה מהראיות שהוצגו היא שארגון בוחרים במשפחה מציג עמדות שהן ויכוח נוקב על משמעות המושג 'משפחה' והנגזר מכך. לא מדובר בביטויי שנאה או הסתה או הדרה, ואף כאשר מכונים המתנגדים בשמות תואר כמפרקי משפחה, לא מדובר בביטוי שנאה, אלא בביטוי המשקף את דעתו של הארגון על מעשיהם, שלא על דרך הביזוי והקללה". כמה פשוט והגיוני וצודק, וכמה לא מובן מאליו.
ב'בוחרים במשפחה' מתכננים להגיש בקרוב גם תביעה נזיקית נגד הטכניון על העוולה שנעשתה להם וגרמה לנזק: הפסקת הפעילות למשך שנתיים, הוצאת שם רע לתנועה ופגיעה בפואה עצמו, שבעבר היה מרבה להרצות בטכניון והדבר נמנע ממנו בשל האיסור שהטיל הנשיא.
פואה מספר על התמודדות דומה גם באוניברסיטת בן גוריון, שם דוחקת ההנהלה את רגלי תא 'בוחרים המשפחה'. זו הגישה נגד התא תביעה של 100 אלף שקלים בגין שימוש בסמליל האוניברסיטה בטענה שמדובר בסימן מסחרי רשום. "דא עקא שהסימן הזה לא רשום כבר 20 שנה", טוען פואה. "אנחנו כעת בשלב התצהירים של המשפט, אבל כרגע הם די הרגו לנו את התא. אגב, הגשנו בקשת חופש מידע שגילתה שאפס תאים ביקשו רשות להשתמש בסמליל האוניברסיטה. הם לא דרשו מאף אחד, ואף אחד לא ביקש".
בימים הקרובים, לאור החלטתו הנחרצת של בית המשפט, יתחיל התא בטכניון בתכנון הפעילות השוטפת לסמסטר הקרוב, שכעת לא תסתכם רק בדף פייסבוק אלא תכלול כנסים ופעילויות נוספות, והפעם עם חותמת כשרות רשמית של מדינת ישראל.
מהטכניון נמסר: "הטכניון מכבד את פסיקת בית הדין. נדגיש כי פסק הדין קובע באופן חד משמעי כי אף ארגון או תא סטודנטים אינו רשאי לעשות שימוש בשם הטכניון או בסמלו ללא אישור".
לא ריאלי
היה מאוד לא ריאלי לתכנן אירוע רב משתתפים בכניסה לציר נצרים. "גורמי הביטחון" התריעו מפני "סכנה ביטחונית", גורמי הקונספציה התריעו מפני סכנה ערכית.
היה עוד יותר לא ריאלי לחשוב שמאות רבות של אנשים יעלו על רכבים והסעות מכל רחבי הארץ דווקא בערב תשעה באב, וידרימו עד למרחבי עוטף עזה.
היה לא ריאלי לראות את כבישי העוטף השוממים מלאים פתאום בצאן אדם, גברים, נשים וטף, צעירים וזקנים, שבתוכם מתנגנים יחד חורבן ובניין.
היה לא ריאלי במיוחד לחשוב שכל אלה יעשו מסע של שעתיים בממוצע, כאשר בצוהרי אותו יום הודיע אלוף הפיקוד כי הוא מכריז על כל האזור שטח צבאי סגור במטרה לבטל את האירוע.
עוד יותר לא ריאלי היה לראות את השמש הנוטה לשקוע, את הקהל הרב עוצר באמצע יער ורמולן, סמוך לצומת סעד, מוציא ביצים קשות, לחם וירקות, ומתכונן לסעודה המפסקת בתנאי שדה.
וכמה לא ריאלי היה לגלות שיירת צועדים ארוכה, צועדת בדמדומי היום ועם כניסתו של הצום אל מצפור ורמולן הצופה אל ציר נצרים. שיירה שמטפסת ועולה, ומתיישבת שם, בגובהו של תל, לקרוא מגילת איכה ברוב עם.
היה ממש לא ריאלי לגלות שיירת רכבים ארוכה מתעקשת להגיע עד פתחו של ציר נצרים, הושט היד וגע בחולות ההם, כשליל תשעה באב כבר מחשיך בעלטה מוחלטת את כל האזור.
ולא ריאלי היה לגלות ששם, באנדרטת יד אנזק הסמוכה לכניסה לציר נצרים, ממתינים רב מגדולי הדור שחצה את גיל 90 עם רעייתו הרבנית, שעשו את כל הדרך מירושלים רק כדי להיות עם הנערים והמבוגרים שבאו לדרוש: הביתה. לאור הזרקורים המאולתרים ועל שרפרף עץ קטן ולבן ישב הרב דב ליאור, ועם תום קריאת איכה דרש על תיקון חטא המרגלים. שהרי איפה אפשר לתקן אם לא בערב הזה ובמקום הזה.
כן, לכל הדעות האירוע ההמוני שקיימה השבוע תנועת 'נחלה' היה לא ריאלי. אז ספר לנו עוד, ראש הממשלה נתניהו, על ההתיישבות הלא ריאלית ברצועת עזה.
לתגובות: [email protected]
***