לאחר דיונים בבית המשפט ומשחק פינג פונג כמעט בלתי נגמר, הורה בג"ץ בסוף השבוע שעבר (חמישי) כי על ועדת הבחירות לקבוע מועד לקיום הבחירות לרבנים הראשיים לא יאוחר מסוף חודש ספטמבר.
בנוסף לכך, הוציא בג"ץ צו המורה כי לפני עריכת הבחירות, על ממלאי מקום הרבנים הראשיים להשלים את המינויים החסרים לאספה הבוחרת בהתאם לדין.
עוד הדגישו בבג"ץ, וזו למעשה האמירה החשובה ביותר, כי אין באי־השלמת מינויים אלה כדי לעכב את עריכת הבחירות. קרי – ניתן לקיים בחירות כאשר יש רק 140 חברי גוף בוחר, גם בלי מינויָם עשרת נציגי הרבנות הראשית לגוף הבוחר. עד עתה אושרו כבר 140 חברים, אך העשרה הנוספים שנדרשים התעכבו בגלל כמה עתירות נגד הרבנות הראשית, העיקרית שבהן דורשת למנות רבניות כנציגות הרבנים הראשיים.
בארגון 'קולך' תקפו את ההחלטה. "פסיקת בית המשפט העליון היא כי בחירות הרבנים הראשיים יתקיימו בספטמבר למרות סירובה של הרבנות הראשית לאפשר לנשים רבניות להשתתף בגוף הבוחר את הרבנים. לצערנו זהו אור ירוק לרבנות הראשית בישראל להמשיך ולהתעלם מייצוג נשי ולא להכיר בתואר הרבני לנשים. עצוב מאוד ששיקולי הזמן הדוחק הכריעו את שיקולי הייצוג השוויוני. עבור הרבנות הראשית לישראל זהו עוד מסמר בארון הקבורה של הרלוונטיות שלה".
במשרד הדתות דוחים את הטענות בדבר אי ייצוג שוויוני וטוענים כי המגמה של בג"ץ ברורה. "כשבא בג"ץ ואמר לנו: תמנו רבניות, וכותב לך ביחד עם זאת את המתווה מה זה רבניות – אז אתה מבין שזה או רבניות אורתודוקסיות הכי ליברליות או רפורמיות, אין משהו מתון יותר", אומר גורם בכיר במשרד הדתות בשיחה עם 'בשבע'. "הם כותבים למשל על הגדרה של 'רבנית שעברה מבחנים', בלי לסייג אילו מבחנים ואם קיבלה הסמכה של הרבנות הראשית".
קביעת בג"ץ מסתמכת על הנוהג שהיה קיים במשך השנים ברבנות הראשית, שלפיו רבנים גדולים ובעלי שם שעוסקים בפסיקה בפועל, גם אם לא ניגשו למבחני הרבנות הראשית, יכולים לשמש בוועדה הבוחרת. "בית המשפט נתפס על הנקודה הזאת, ודורש כתוצאה מכך שנמנה גם נשים שמשמשות בתפקיד רבני – מוסרות שיעורים, פוסקות הלכה ויש להן קהילה משלהם. זה המתווה שבג"ץ הכתיב לנו".
הגורם הבכיר מדגיש שאין למשרד לשירותי דת דבר נגד מינוי נשים לתפקיד, ולהפך - הם הציעו חלופות רבות שכוללות נשים. "הם ביקשו שמתוך העשרה תהיה אישה אחת או שתיים, ואז מנכ"ל המשרד יהודה אבידן אמר להם: 'אתן לכם אפילו עשר נשים, פשוט תוותרו על עשרת נציגי הרבנים הראשיים בוועדה ותעבירו אותם לשר לשירותי דת. אני אדאג למנות את כולם נשים'. אך הם שוב סירבו, כי מה שעניין אותם לא היה הייצוג ההולם, אלא שתהיה אישה על תקן של רב מטעם הרבנים הראשיים".
במשרד לשירותי דת טוענים שהרחיקו לכת אפילו יותר לקראת העותרות, והסכימו לשנות את האיזון בגוף הבוחר ולמנות לשורותיו 30 נשים, אך בבג"ץ התעקשו על ייצוג נשי בתוך נציגי הרבנים הראשיים. "הם רצו לחדור למעוז הזה – אישה משמשת בטייטל של רב בגושפנקא שלנו. לא מעניין אותם הבחירות ולא מעניין אותם ייצוג הולם לנשים", טוען בתוקף גורם במשרד.
במשרד תוקפים את העתירה, וטוענים שמטרתה האמיתית היא הכנסת אצבע בעין בדמות מינוי רבניות מהקצה הליברלי. עדות לכך, לטענתם, היא הדרישה ל"עמידה במבחנים" דווקא. "מנכ"ל המשרד יהודה אבידן אמר לבג"ץ: על פי המתווה שכתבתם, אם אמנה את הרבנית ימימה מזרחי או את הרבנית קנייבסקי זצ"ל - זה לא יעבור את המבחן של דפנה ברק־ארז. הן הרי מעולם לא עברו מבחנים ולא שימשו בתפקידים של רבניות קהילה כמו שהגדירו בתבחינים. אין ספק שמדובר בתבחינים שהולכים לכיוון של רפורמיות או רבניות ליברליות מסוימות".
אותו גורם מדגיש שוב, שההתעקשות על מינוי נשים בקטגוריה של נציגי הרבנות הראשית אינה מגיעה מתוך רצון להדיר נשים מההליך. "אנחנו לא נגד נשים", הוא קובע, "אנחנו צדקנו בכל ההערכות: בג"ץ לא יכפה בסוף למנות נשים, ואנחנו נגמור עם 140 חברי גוף בוחר. אלא שמחלקת הבג"צים ומשרד המשפטים עשו את הכול כדי שבג"ץ ימנה נשים ויבזה את ההחלטה של ממלאי מקום הרבנים הראשיים - חבר בית הדין הרבני הגדול הרב שלמה שפירא וחבר מועצת הרבנות הראשית הרב אליעזר שמחה וייס, שמינו עשרה רבנים כנציגי הרבנות הראשית לגוף הבוחר. העמדה שלנו אמרה במפורש: ברגע שמועצת הרבנות הראשית פסקה שמינוי רבניות נוגד את ההלכה, זו בעיה הלכתית ואין לנו שום אפשרות ללכת נגד זה".
במשרד לשירותי דת מצדיקים את ההתעקשות על מינוי נשים על תקן רבניות בגוף הבוחר בהבנה שהמאבק בבג"ץ הוא רק צעד אחד בתוך מהלך רחב יותר שחותר למינוי נשים לתפקיד רבניות ערים. "בג"ץ אמר במפורש: נכון שבשלב הזה לא ניתן למנות רבניות ערים, אבל בוודאי שזה השלב הבא. כזכור יש לנו גם בג"ץ על מבחני נשים לרבנות, שבו מנכ"ל המשרד יהודה אבידן הציע להם מתווה שאם זה לצורך שכר הוא ייתן מענה דרך משרד העבודה והרווחה, אבל הם מתעקשים שזה יהיה ברבנות הראשית. למה? כי במשרד העבודה זה לצורכי שכר, אבל באמת הם רוצים את ההסמכה לרבנות".
הדיין נגד היועמ"שית
ההחלטה האחרונה היא סופה של סאגה ארוכה, שהתחילה בעתירה של מרכז רקמן נגד הרבנות הראשית. קביעת השופטים דפנה ברק־ארז ויצחק עמית כי לשון החוק המסמיכה את הגוף הבוחר אינה מכוונת בדווקא לרבנים אלא גם רבניות תיכללנה בה טרפה את הקלפים, והובילה לתגובה מהירה של מועצת הרבנות הראשית המתנגדת למינוי נשים.
"בפסק הדין נקבע שעל מועצת הרבנות הראשית לשקול מינוי נשים. מועצת הרבנות הראשית התכנסה מיד, וקבעה שלא רק שהיא לא ממנה אלא היא גם לא שוקלת את זה. לכן בלי ספק הרבנים הם הגיבורים באירוע – סירוב מפורש לשמוע לבג"ץ", מדגיש הרב יאיר קרטמן, ראש מכון 'תורת המדינה' ומנהל תחום במרכז יכין.
אלא שהעניינים הסתבכו. ביוני פקעה כהונת הרבנים הראשיים, והיועצת המשפטית לממשלה פנתה לממלאי מקום הרבנים הראשיים בדרישה ליישם את החלטת בית המשפט. הסירוב, כאמור, נשאר על כנו. ממלא מקום נשיא מועצת הרבנות הראשית הרב יעקב רוז'ה סירב למנות רבניות על תקן רב, ובשל כך בחר לפרוש מתפקידו כממלא המקום.
גם מחברי מועצת הרבנות הראשית הבאים אחריו בתור לא הגיעה הישועה. הרב רצון ערוסי, הרב יצחק רלב"ג והרב יצחק דוד גרוסמן בחרו מראש לא להיכנס לקונפליקט וביקשו שלא לקבל לידם את סמכות המינוי לגוף הבוחר. המפתחות להחלטה הגיעו לבא אחריהם – הרב אליעזר שמחה וייס.
בצד של נשיא בית הדין הגדול, הגורם השני שמופקד על מינוי הרבנים, הכדור עבר לידי הרב שלמה שפירא, חבר בית הדין הרבני הגדול, אחרי שממלא מקום הרבנים הראשיים דאז חבר בית הדין הגדול הרב אליעזר איגרא וכן ממלא מקום הרבנים הראשיים כיום וחבר בית הדין הגדול הרב מיכאל עמוס הצהירו על ניגוד עניינים עקב רצונם להתמודד בבחירות לתפקיד הרב הראשי.
הרב שפירא והרב וייס לא היססו, והחליטו למנות עשרה רבנים לגוף הבוחר, בלי נציגות נשית: הרב יהושע בן מאיר, הרב יהושע ויצמן, הרב מיכאל ימר, הרב יהושע מגנס, הרב יגאל שפרן, הרב אהרן פרידמן, הרב דוד לבנון, הרב מאיר אשכנזי, הרב בנימין בארי והרב נחום גורטלר.
במסמך מיוחד פירט הרב שלמה שפירא את הנימוקים למינויים הללו: "למנות רבנים ודיינים ותיקים וידועים, בעלי ניסיון רב ומוכר, נאמנים לרבנות הראשית לישראל, ונחושים להחזיר את עטרת הרבנות ליושנה, לתפארת העם בישראל ובתפוצות, ברוח חזונו הגדול של מחולל ומייסד הרבנות הראשית לארץ ישראל, הראי"ה קוק זצ"ל. רבנים המשתיתים את אורחות חייהם בכפוף להוראות הרבנות הראשית לישראל. רבנים שמבטלים את דעתם האישית כלפי הוראות הרבנות הראשית, מתוך הבנה שהרבנות הראשית היא גוף הכרחי לקיום הדת במדינת ישראל".
הרב שפירא הוסיף: "רבנים המשלבים או שילבו תורה ומעשה בחייהם הפרטיים והציבוריים. רבנים שהוסמכו על ידי הרבנות הראשית לישראל, כך שכשירותם הרבנית נבדקה באופן אובייקטיבי ומוסמך, או רבנים שהוסמכו על ידי גדולי תורה מוכרים, אשר קיים קונצנזוס רחב לגבי הסתמכות על הסמכתם. להשתדל לא למנות רבנים שכבר הביעו דעתם לגבי הרבנים הראשיים המועדפים עליהם".
האמירה של הרב שפירא הביעה בראש ובראשונה מחלוקת על פרשנות היועמ"שית. "היועמ"שית טענה שכוונת בית המשפט 'לשקול' היא שתביאו בפני השוקלים שמות של נשים ותסבירו את מי שקלתם ולמה לא בחרתם – מתווה מאוד ברור", מסביר הרב קרטמן. "בנקודה הזאת הרב שלמה שפירא, דיין בכיר ובעל ידע משפטי נרחב, לא הלך במתווה שלה אלא אמר: אני שוקל את שיקוליי ואלה הרבנים שאני ממנה. מגיע לרב צל"ש. הוא עמד איתן, לא התפטר ולא הלך הביתה, באמירה ברורה שימונו עשרה רבנים. מגיע לו כל הכבוד. זו הפעם הראשונה שבא דיין ואמר: לא! הולכים ללשון החוק ולא לאופן שבו היועמ"שית פירשה את לשון הפסיקה".
היועמ"שית לא התלהבה במיוחד מתשובת הרב שפירא, וטענה כי דבריו אינם בגדר שקילה. במקביל היה לחץ טבעי לקיים את הבחירות במועד שהחוק מחייב. לטענת הרב קרטמן, אם הממשלה הייתה אוזרת אומץ ומאשרת את החלטת הרבנים, חרף עמדת היועמ"שית – ישנו סיכוי לא מבוטל שההחלטה על הרבנים הייתה מאושרת.
"המערכת הפוליטית הייתה צריכה לאשרר את המינוי. יש לכך תקדימים שגם אם היועמ"שים אמרו – ההחלטות עוברות. ההחלטה היא על פי לשון החוק וקיום פסיקת בג"ץ, אך לצערנו המערכת הפוליטית גררה רגליים ולא נכנסה לעימות ישיר. לדעתנו הרבנים היו גיבורים בסיפור והדמויות הפוליטיות נשארו על הגדר. אם היו מאשררים את המינוי והם היו הולכים לבג"ץ – בכלל לא בטוח שהיו פוסלים, כי זה תואם כאמור את לשון החוק ופסיקת בג"ץ", אומר הרב קרטמן.
מענה בחקיקה
המשרד לשירותי דת מסמן לעצמו ניצחון קטן בדרך למינוי הרבנים הראשיים החדשים, אך בקרב הציבור הדתי־לאומי ישנם קולות שאינם מרוצים מהרכב הגוף הבוחר. אחת הטענות שנשמעות היא שהגוף הבוחר, אחרי הורדת עשרת נציגי הרבנות הראשית, מונה מספר שווה של נציגי ציבור ורבנים – 70 מול 70 – בניגוד ליחס ההיסטורי שקבע הרב אברהם יצחק הכן קוק, שלפיו נדרש תמיד רוב רבני בגוף הבוחר.
"קביעת בית המשפט העליון היא בניגוד ללשון החוק המפורשת שמדברת על רבנים, כפי שגם טען השופט מינץ בדעת מיעוט", אומר הרב קרטמן, "אך יותר מכך: מדובר בשינוי המודל ההיסטורי שהרב קוק קבע, מודל שלאורך כל ימי החקיקה הקפידו לשמור עליו, ואף היו מאבקים דתיים מראשית ימיה של הציונות ועד ימינו אנו כדי לשמר את הרוב הרבני בגוף הבוחר. אפילו בזמן פיצולו של משרד הדתות, בזמן טומי לפיד, הסמכות הועברה לרבנים הראשיים מתוך הבנה ששום גורם פוליטי אינו יכול להיות מעורב במינוי של הרבנים הללו, וברוח דברים אלו פסק כאמור השופט מינץ בדעת מיעוט".
כמענה לתקלה שנוצרה, להשקפתו, מבקש הרב קרטמן ליזום חקיקה חדשה. "אותו רוב רבני היסטורי שהיה – נעלם כאן על ידי פסיקת בית המשפט העליון, לכן אנחנו רוצים להגיש הצעת חוק שבה יהיו שני סעיפים עיקריים: ראשית, כשכתוב 'רבנים' הכוונה לרבנים בדווקא, וכן לעגן בחקיקה שגם אם לא כל ההרכב יהיה, קרי גם אם לא יהיו 150 חברי גוף בוחר כמקובל, עדיין יהיה רוב רבנים כדי לשמר את הרוב של הרב קוק".
למה לדעתך בג"ץ בחר להיכנע כביכול בסוגיית הגוף הבוחר?
"ראשית כול, מבחינה חוקית יש בעיה שהוועדה לא מתכנסת. בנוסף לכך, להערכתי, בית המשפט העליון במצב ציבורי לא טוב, ובעידן שבו הוא סופג ביקורת ציבורית על שדה תימן וחקירת חיילי צה"ל – למה הוא צריך עוד חזית? מי שפסק את פסק הדין, השופטים יצחק עמית ודפנה ברק־ארז – הם נחשבים בקצה ולא אכפת היה להם ללכת עד הסוף, אך בתמונה הכללית הם מבינים שהם לא יכולים בנקודה הזאת לריב עם כל העולם. לכן בהרכב החדש ובהרכבים שנידונו נמצא סוג של פשרה עם הרכב שופטים אחר – יעל וילנר שהיא דתייה, שטיין שהוא באמצע ואת גרוסקופף אני לא יודע לאפיין".
לסיום מדגיש הרב קרטמן כי לא רק הבחירות לרבנות הראשית עומדות לפתחנו, אלא גם בחירות מועצת הרבנות הראשית על ידי אותו גוף בוחר. "התוקף של מועצת הרבנות הראשית עומד לפקוע, והשאלה הגדולה האם תהיה שם את אותה הסאגה. כזכור, כדי לכנס את הבחירות למועצת הרבנות הראשית צריך החלטה בנפרד. אבל ישנה אפשרות שיחליטו שהבחירות יתקיימו באותו היום, ובכך ימנעו סאגה דומה. בכלל, להבא, המלצתנו היא חקיקה שתעגן את הנושא בחוק".