עד לפני כמה שבועות המפלגה הדמוקרטית כבר כמעט השלימה עם תבוסתה הצפויה בבחירות, לאחר שהעימות הדרמטי של טראמפ וביידן הוכיח שהנשיא הנוכחי הוא לא האיש שמסוגל לסחוף את הדמוקרטים לניצחון. הצעד של החלפתו בקמלה האריס מוכיח את עצמו עד כה, כשהמומנטום עבר לצד שלה והנתונים בסקרים, שהעידו על ניצחון צפוי של דונלד טראמפ, השתנו לחלוטין. כך, סקר של ניו יורק טיימס שפורסם השבוע העניק להאריס יתרון בשלוש מהמדינות החשובות ביותר לניצחון: מישיגן, ויסקונסין ופנסילבניה. מדובר גם ביתרון משמעותי, 50 אחוזים להאריס לעומת 46 אחוזים לטראמפ. מדובר במהפך של ממש לנוכח מצבו של טראמפ לפני כחודש.
האריס מבקשת למנף את המומנטום הזה לוועידת המפלגה הדמוקרטית שתיערך בשיקגו בשבוע הבא, אליה תגיע יחד עם סגנה המיועד טים וולז. בכלי התקשורת בישראל הייתה נטייה להציג את וולז, מושל מינסוטה, כתומך ישראל מובהק. אחד מהם אף דיווח שהוא ספג בשל כך הפגנות של פרו־פלשתינים. כל זה נכון. וולז גם נאבק ברצינות באנטי־ישראליות בקמפוסים, באנטישמיות, נאבק בהתחמשות גרעינית איראנית והביע תמיכה בלתי מסויגת בישראל אחרי ה־7 באוקטובר.
אבל התמונה מורכבת יותר, משום שוולז, כמו דמוקרטים ותיקים רבים, מביע תמיכה בישראל אך גם בהקמת מדינה פלשתינית. מאז חודש מרץ הוא קורא באופן עקבי להשגת הפסקת אש בעזה, ובעבר אמר שהרחבת ההתיישבות ביהודה ושומרון פוגעת אנושות בסיכוי להשיג שלום בין ישראל לפלשתינים. הוא גם היה מוותר, כנראה, על אחת התגובות הראשונות לבחירתו שכללה תמיכה ממי שמסומנת אולי כמחוקקת הכי אנטי־ישראלית בארצות הברית אילהאן עומאר. וולז בן ה־60 הועדף על פני מושל פנסילבניה ג'וש שפירו היהודי, ובמפלגה תהו האם דווקא העובדה שמדובר ביהודי (למרות שגם הוא מתח ביקורת חריפה על ישראל) הייתה בעוכריו. טראמפ כמובן הדגיש את הטענה הזאת וכך גם בכירים במפלגה הרפובליקנית.
נשיא הקונגרס היהודי־אמריקני, דניאל רוזן, כתב בוול סטריט ג'ורנל כי שפירו הפך ל"שק החבטות של השמאל האמריקני. הוא מוכפש ומושמץ מפני שהוא יהודי. המערכה המכוערת נגדו עלולה לחשוף לאיזו ארץ הפכנו ולאן מועדות פנינו". עוד נכתב: "ההתקפה על שפירו היא חלק ממערכה של השמאל הקיצוני לתאר את היהודים כמחוללים של רצח עם או כמי שמאפשרים אותו. התוצאה ההגיונית היא שעל המפלגה הדמוקרטית יהיה לדחות מועמדים יהודים בגלל זהותם, או שמועמדים כאלה יחויבו להתכחש לזהותם היהודית כדי להניח את דעתו של האספסוף האנטישמי". שפירו גם היה נחשב למועמד המוביל לקבל את התפקיד בגלל שניהל בהצלחה את אחת המדינות החשובות ביותר לדמוקרטים ש־19 האלקטורים שלה נחשבים חיוניים כדי לזכות בבחירות.
בוחנת הטלת אמברגו נשק על ישראל
קמלה האריס, כאמור, נמצאת במומנטום. עם זאת היא טרם העניקה ריאיון רציני ומעמיק לכלי תקשורת כלשהו, ואחד הדברים שיכולים לפגוע בה בדרך הוא דווקא הפרו־פלשתינים והצורך להלך בין הטיפות. בשבוע שעבר תקפו אותה מפגינים בעצרת בחירות במישיגן והיא לא היססה לענות. "אם אתם רוצים שטראמפ ינצח, תמשיכו במה שאתם עושים", סנטה בהם וספגה אש קשה ממתנגדי ישראל הדמוקרטים.
בעצרת אחרת, כמה ימים אחר כך, היא כבר נשמעה אחרת. כשמפגינים פרו־פלשתינים הפריעו לה לדבר היא הגיבה: "אנחנו כאן כדי להילחם למען הדמוקרטיה שלנו - וזה כולל לכבד את הקולות שאנחנו שומעים מהיציע. אז תנו לי רגע לדבר על זה, הייתי ברורה כשאמרתי שעכשיו זה הזמן להשיג הסכם הפסקת אש ולסיים את עסקת השבויים. הנשיא ואני עובדים מסביב לשעון כל יום כדי להשיג את זה. אני מכבדת את הקולות שלכם, אבל אנחנו כאן כדי לדבר עכשיו על המרוץ של 2024".
כמו כן, דובר המטה של האריס נאלץ להדוף דיווחים שלפיהם במהלך פגישה עם נציגים פרו־פלשתינים המהווים בעבורה כוח משמעותי לגיוס קולות במישיגן, היא התחייבה בפניהם לבחון אמברגו נשק על ישראל. הדיווחים עוררו סערה, שכן את דבר הפגישה אי אפשר היה להכחיש אלא רק את תוכנה.
טראמפ, מנגד, מיעט לערוך בימים האחרונים עצרות בחירות, ונראה כי הוא מנסה לחשב מסלול מחדש. אחרי ניסיון ההתנקשות בו אמר שהוא מתכוון לשנות את דרכו ולקרוא לאחדות, אך בינתיים זה פחות מורגש.
השאלה שמתעוררת היא האם אנחנו חוזים בתחילת שקיעתו של טראמפ. לפי נתונים שפרסמה השבוע רשת CNN, מצבו של טראמפ מול האריס לא טוב במיוחד, אבל ירידה לרזולוציה גבוהה יותר משקפת תמונת מצב מורכבת. בעוד שאצל טראמפ נרשמת עלייה במספר האזרחים שבטוחים שיבואו להצביע ביום הבוחר, אצל האריס ניכרת ירידה בהצהרות אלו. לפי הנתונים 61 אחוזים מהדמוקרטים מעידים שבוודאות יבואו להצביע, לעומת 62 אחוזים בחודש מאי, כשביידן היה בשיא המרוץ. לעומת זאת, 60 אחוזים מהרפובליקנים אומרים כי הצבעתם בטוחה, לעומת 58 אחוזים במאי. עוד עולה כי טראמפ פופולרי היום הרבה יותר מאשר בנקודת הזמן המקבילה לפני הבחירות ב־2020 וב־2016. כיום הוא מחזיק ב־44 אחוזי פופולריות. ב־2016, השנה שבה נבחר, בתקופה זו הפופולריות שלו נעה סביב 33 אחוזים.
רות פינס־פלדמן, עמיתת מחקר במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית ודוקטורנטית בבית הספר למדע המדינה, יחסים בין־לאומיים וממשל באוניברסיטת תל אביב, ממליצה לא להתפתות ולקבוע מסקנות מהסקרים האחרונים. "יש לקחת בעירבון מוגבל כל סקר שמתפרסם כעת. יש עוד כ־85 יום עד לבחירות, ודברים רבים יכולים להשתנות. אומנם השבוע התפרסמו סקרים שנותנים יתרון להאריס, לראשונה, במדינות המתנדנדות, כך למשל סקר The Hill שנותן להאריס יתרון של ארבע נקודות בשלוש מדינות מתנדנדות. ההתפתחויות בזירה הפנימית בארצות הברית, מבחינה כלכלית ומבחינת בעיות ההגירה, וההתפתחויות בזירה הבין־לאומית עשויות להשפיע ולהכריע את הכף", היא פוסקת.
לדבריה, "יש גם לזכור שהשיטה האמריקאית היא אלקטורלית, כך שה־'popular vote' אינה קובעת, וכרגע טראמפ עדיין ביתרון מבחינה זו. עוד נתון שמשפיע על הסקרים ואינו זוכה מספיק לביטוי קשור למועמד השלישי לנשיאות, רוברט קנדי ג׳וניור, שלוקח קולות לשני המועמדים. יש סקרים שמראים שטראמפ מוביל מול שניהם, ואחרים מראים שהאריס. יהיה מעניין לראות מה יקרה אם קנדי יכריז על תמיכה בטראמפ, במקרה שיפרוש מהמרוץ, דבר שבהחלט עשוי לקרות".
למלחמה של ישראל נגד הטרור בגבולותיה יכולה להיות השפעה על מערכת הבחירות בארצות הברית?
"המלחמה בעזה והמתיחות הגוברת בצפון והחשש להידרדרות למלחמה אזורית, מבחינת האריס, יכולים להשפיע לשלילה על התמיכה בה. כך גם המלחמה באוקראינה. מסקר חדש של מכון פיו האמריקאי עולה כי קיימת מחלוקת עמוקה בין הרפובליקנים לדמוקרטים בסוגיה זו. 47 אחוזים מהרפובליקנים סבורים כי ארצות הברית תומכת יותר מדי באוקראינה, מול 13 אחוזים בקרב הדמוקרטים", היא מציינת.
"בנוסף לכך, כמובן שיש לחכות לעימות הנשיאותי ולראות כיצד הוא ישפיע. האריס טרם התראיינה באופן רציני ומקיף בתקשורת האמריקאית מאז הכריזה על מועמדותה. רבים מבקרים אותה על כך וטוענים כי היא נהנית כרגע מתקופת ירח דבש בסקרים, ומקבלת זריקת עידוד מתקשורת המיינסטרים. עם זאת, קמפיין טראמפ עשה לא מעט טעויות, גם ביחס להתבטאויות של סגן הנשיא המיועד ואנס, ואני מאמינה שגם זה תרם לתוצאות הסקרים האחרונים לטובת האריס. לכן, יש לחכות בסבלנות לסקרים שיתפרסמו כחודש לפני הבחירות כדי לקבוע מגמה אמיתית".
כיצד התקבלה בחירת סגנה של האריס בקרב יהודי ארצות הברית? יש דיווחים על מרמור מבחירתו של וולז והעדפתו על מועמדים יהודים אחרים.
"יש שטענו שמדובר בבחירה אנטישמית, כלומר שלא בחרו בשפירו מפני שהוא יהודי, מכיוון שהקמפיין של האריס מכוון להחזיר את הקול המוסלמי שנחלש מאוד בשל מדיניות ממשל ביידן במלחמה בעזה. שפירו הביע תמיכה בישראל במלחמה, ובניגוד אליו וולז הביע עמדה יותר פושרת וקורקטית, בדומה להאריס, כלפי ישראל. יש שטוענים שהוא נבחר כי אינו מאפיל על האריס, בעוד ששפירו הוא צעיר, כריזמטי וסוחף", היא אומרת. "אגב, יש שביקרו את הבחירה בוולז בגלל שהוא בעל מראה מבוגר, ומייצג את 'אמריקה הלבנה', וטענו שרק מועמדת אישה עם רקע הודי־שחור כמו האריס זקוקה שירוץ איתה מועמד שכזה, כדי למשוך את הקול הדמוקרטי הלבן, שזקוק לדמות סמכותית".
האם המתקפות של טראמפ נגד האריס, שגורס כי הדמוקרטים הם נגד ישראל, מצליחות לתפוס אחיזה בציבור האמריקני?
"כן, אני חושבת שהוא מבטא ביקורת שקיימת בקרב אמריקאים רבים. כלומר, אלו טענות שמגיעות מלמטה ולא מלמעלה. טראמפ יודע לזהות מגמות וטרנדים בציבור האמריקאי, להדהד אותם ולהעצים אותם. עם זאת, אני סבורה שעדיין נראה יהודים־אמריקאים רבים מצביעים להאריס".
האם השאלה מי מהם תומך בישראל וביהודים באמת מעסיקה את הציבור האמריקני? או שאולי דווקא בקרב הדמוקרטים אי־תמיכה בישראל מהווה יתרון?
"אסור לנו לשכוח, יש ביקורת גדולה בימין האמריקאי הבדלני כלפי ישראל, והם נוטים להצביע למועמדים בלתי מזוהים, כמו קנדי. כך שישראל מהווה גורם משפיע לכל המועמדים. לא מספיק לשאול כאן לגבי מצביעי המפלגות, אלא לרדת עמוק יותר לפילוחים. יש הבדלים משמעותיים בין אוכלוסיות שונות בארצות הברית. בקרב צעירים בארצות הברית יש ירידה מתמדת בתמיכה בישראל, ובקרבם באמת סביר שאין תמיכה מובהקת בנו. להערכתי התמיכה בישראל מבטאת אצל אמריקאים רבים תמיכה בערכים מסוימים, כלומר זה מעבר לתמיכה בנו, אלא מבטא גם עמדות על הראייה הגלובלית של מעמדה של ארצות הברית, על אסטרטגיה בין־לאומית ועוד".
פורסם שהאריס הכחישה שבפגישה עם נציגים פרו-פלשתינים במישיגן היא הבטיחה לשקול אמברגו נשק נגד ישראל. האם היא משמיעה עכשיו לכל צד את מה שנוח לו לשמוע כדי למקסם את האלקטורט?
"מה שבטוח הוא שהאריס, אם תיבחר, תנקוט מדיניות תקיפה יותר כלפי ישראל, בלי שהיא צריכה לפרט בדיוק כיצד זה יבוא לידי ביטוי. אנחנו כבר ראינו את ההתייחסויות שלה לכניסה לרפיח, באמירתה שזו תהיה טעות ישראלית לתקוף שם באופן נרחב וכי אם נעשה כן יהיו לכך משמעויות. היינו עדים גם לאי הגעתה לנאום ראש הממשלה בקונגרס. כלומר, מה שאנחנו יכולים וצריכים לעשות זה לשמוע את אמירותיה העקביות כלפי ישראל, וזה מספיק כדי להבין מה תהיה המדיניות שלה, בלי לנסות לנחש מה אמרה לקבוצת לחץ כזו או אחרת", היא מדגישה.
"מה שברור הוא שאנחנו רואים עלייה בתמיכה בהאריס בקרב צעירים בארצות הברית בגיל 29-18, עם יתרון של תשעה אחוזים על טראמפ, זאת לפי סקר שפורסם באתר The Hill, שממוקם בוושינגטון ומתמקד בפוליטיקה הפנים־אמריקאית. לא צריכים להיות מופתעים גם מזה, דווקא מה שהפתיע היה המצב של טראמפ מול ביידן בסקרים, אז טראמפ הצליח לגייס תמיכה יפה בקרב צעירים. כלומר, להערכתי, מה שאנחנו עכשיו רואים בסקרים האחרונים הוא בעיקר ביטוי לכל המצביעים הפוטנציאליים של המפלגה הדמוקרטית שהיו מיואשים מול ביידן ועכשיו מקבלים עידוד מחדש לצאת להצביע להאריס, וזה לא מבטא שינוי אמיתי בתמיכה בטראמפ".
מה ייתן לטראמפ או להאריס דחיפה קדימה בשלב הנוכחי?
"העיסוק בכלכלה, ביוקר המחייה ובהגירה הוא משמעותי ביותר. לאורך כל הזמן יש ביקורת על מדיניות ממשל ביידן ביחס לזה, והאריס היא חלק מאותו ממשל. אמריקאים רבים אמרו שיצביעו לטראמפ, למרות שלא הצביעו לו בעבר, מכיוון שתחת הנהגתו הכלכלה האמריקאית הייתה במצב הטוב ביותר בשנים האחרונות. כך גם בנוגע להגירה. פה גם מתבטאת אחת מחולשותיו של וולז, שזכור כמי שהוביל מדיניות שמאפשרת למהגרים בלתי־חוקיים להגיע למינסוטה כעיר מקלט, וחולשותיה של האריס כמי שהייתה אמונה על נושא זה תחת ממשל ביידן ונכשלה. עם זאת בנושאי פנים אחרים טראמפ וסגנו המיועד זוכים לביקורת על תמיכה בעמדות שמרניות מדי".
האם את מסכימה עם הקביעה שכל עוד ביידן התמודד הבחירה הייתה "כן או לא טראמפ" וכעת כשיש מועמדת אחרת המצב השתנה בעיני הבוחרים?
"אני חושבת שביידן לא הצליח להביא אוכלוסיות מסוימות שבמערכות הבחירות האחרונות בארצות הברית כן יצאו להצביע למפלגה הדמוקרטית וכך למעשה הנשיאים הדמוקרטים זכו בבחירות. מדובר על הצעירים, ההיספנים, השחורים והנשים. זה לא שהלכת להצביע לטראמפ או לא, אלא זה פשוט האם בחרת לצאת מהבית ולהצביע, או שלא. לכן, עם פרישת ביידן והחלפתו בהאריס יצאו סקרים שהראו שישנה התלהבות מהאריס כמועמדת בקרב הדמוקרטים, וזו אינדיקציה ליציאה להצביע, ולכן במפלגה הדמוקרטית מעודדים מכך".
בעוד פחות מחודש, בתשעה בספטמבר, יגיעו טראמפ והאריס לעימות טלוויזיוני שיהיה מאוד חשוב לשניהם. בעימות מול ביידן טראמפ שלט ללא עוררין ואולי אותת לעם האמריקני שיריבו אינו רלוונטי. מול האריס זה יהיה קשה הרבה יותר. בימים שבהם בורסות ההימורים מחליפות צד לראשונה מזה חודשים, כשהמהמרים נוטים לכיוונה של האריס, טראמפ שבנה את הונו בין היתר מעסקי הימורים מחשב מסלול מחדש. בפעם הראשונה הוא חושב, אולי, שלא דחוף לסיים מהר את המלחמה בעזה כפי שקרא בעבר, משום שהמשכה עלול לפגוע בעיקר ביריבתו שתיאלץ לספק אמירות שירצו את תומכי הפלשתינים ולא יתפרשו כפגיעה קשה בישראל. בימים האחרונים מיקד טראמפ את מסריו בחוסר יכולתה של האריס להתמודד עם סוגיות משמעותיות ובעיקר עם סוגיית המהגרים שמטרידה לא מעט את הציבור האמריקני. בינתיים הטיעון הזה עדיין לא תופס תאוצה. האריס מנגד צריכה בעיקר לשמור על הקיים וזה לא פשוט. השיא שהגיעה אליו נמצא בתהליך השקת הקמפיין. אומנם הבחירות אינן רחוקות, אבל הרבה יותר קשה לשמור על המומנטום. ייתכן מאוד שהעימות התקשורתי בין השניים יהיה נקודת הכרעה שתסמן לאן נושבת הרוח, אך ישנה אפשרות שהבחירות יהיו צמודות מאוד ממש עד הרגע האחרון.
***